וביום השבת· הרב ישראל מאיר ווייל
סימן ד - הלכות הטמנה
כללי איסור הטמנה
א. אסרו חכמים להטמין מאכל גם אם נתבשל כל צרכו [ואם לא נתבשל כל צרכו אסור מדאורייתא משום מסייע לבישול א]. ושני חלקים יש באיסור הטמנה- הטמנה בערב שבת, והטמנה בשבת. הטמנה מערב שבת אסורה רק בדבר המוסיף הבל, והטמנה בשבת אסורה גם בדבר שאינו מוסיף הבל ב.
הטמנת קדירה שעל האש
ב. הטמנת הקדירה שעל גבי האש או הפלטה נחשב הטמנה בדבר המוסיף הבל ואסור לעשות כן אף מערב שבת, ואף אסור להטמין קדירה המונחת על גבי קדירה העומדת על האש או הפלטה ג. ולכן, הרוצה להטמין קדירה המונחת ע"ג האש חייב להטמין רק באופן המותר וכדלקמן.
כריות ושמיכות נחשבים דבר שאינו המוסיף הבל ד.
היתרים בהטמנה
ישנם כמה היתרים בהטמנה: א. הטמנת תבשיל שהורק לכלי שני. ב. מכסה הקדירה. ג. הטמנה במקצת. ד. כיסוי שאינו נוגע בקדירה. ה. הטמנת דבר צונן לחממו ולהפיג צינתו. ו. החזרת הכיסוי למקומו. ויתבארו ההיתרים בס"ד.
הטמנה בכלי שני
ג. איסור הטמנה נאמר רק על אוכל שנמצא בכלי שנתבשל בו אבל אם העביר את האוכל לכלי אחר אין איסור הטמנה ה, ומותר להטמין בין דבר לח ובין דבר גוש ו שהועבר לכלי שני ז. ובמקום הצורך מותר להטמין מאכל שבתוך כלי ראשון שהוסר מהאש ח אם נתקרר לפחות מחום שהיד סולדת בו.
[ אם יש אפשרות אחרת, יותר טוב שלא להעביר מים או תבשיל לכלי אחר כדי שיוכל להטמינו, שיסוד ההיתר הוא שאם כבר העביר לכלי שני מותר להטמין ט].
כיסוי קדירה מלכלוך
ד. מכסה הקדירה אינו נידון כהטמנה לפי שמטרתו היא לשמור על האוכל מפני הלכלוך ולא לשמור על חום המאכל, וכן כל כיסוי של קדירה [אף שאינו מכסה המיוחד לקדירה ואפילו בגדים ומגבות] אינו נידון כהטמנה, ובתנאי שכוונתו בכיסוי המאכל הוא לשם שמירתו מלכלוך ולא לשם שמירת חום המאכל י.
הטמנה במקצת
ה. המחבר והרמ"א נחלקו יא אם מותר להטמין באופן שחלק מהקדירה נשאר מגולה [הטמנה במקצת], למחבר נחשב הטמנה ואסור, ולרמ"א מותר, ולהלכה נפסק שמותר, וכן המנהג בכל הקהילות יב. ויש שכתב להחמיר כדעת המחבר יג.
קדירה המונחת על גבי אש מגולה או על גבי פלטה חשמלית [מלבד הנידון של שהיה יד], אף להמחבר אין נחשב להטמנה במקצת ומותר טו.
שיעור הגילוי שיחשב הטמנה במקצת
ו. שיעור הגילוי כדי שיחשב הטמנה במקצת הוא כאשר משאיר חלק חשוב מן הקדירה מגולה טז. ויש שכתבו שישאיר בערך שליש מן הקדירה מגולה יז.
אם הגילוי הוא רק בחלק הקדירה שאין כנגדו תבשיל [כגון שהתבשיל כולו מרוכז בצד אחד ושם מוטמן לגמרי], יש אומרים שנחשב טמון לגמרי, ויש אומרים שנחשב הטמנה במקצת יח.
כיסוי שאינו נוגע בקדירה
ז. כיסוי שאינו נוגע בקדירה אינו הטמנה יט, ולכן מותר להניח על קדירת התבשיל כלי שרחב יותר ממנה ועליהם להניח את המגבת המטמינה באופן שאין המגבת נוגעת בקדירת התבשיל [או לכל הפחות אין כולה נוגעת בקדירה- למתירים הטמנה במקצת], וכן אין איסור מצד הטמנה להשאיר קדירה בתנור במצב שבת [ומצד שהיה, עי' לעיל סי' ב' ס"ג].
ההפסק צריך להיות ניכר ולא מספיק הפסק כל שהוא כ.
הטמנת דבר צונן
ח. מותר להטמין דבר צונן כדי שתפוג צינתו או כדי שלא יתקרר יותר, אך רק בדבר שאינו מוסיף הבל כא.
הטמנת קדירה צוננת יחד עם קדירה רותחת
ט. מותר לקחת בערב שבת קדירה צוננת ולהצמיד אותה לקדירה רותחת ולהטמין את שניהם יחד כדי שהקדירה הצוננת תתחמם, אבל אסור לעשות כן בשבת כב [ואפילו אם הקדירה הרותחת היתה כבר מוטמנת מערב שבת, גם כן אסור].
הטמנה במים חמים או באוכל חם
י. אסור להכניס בשבת כל מאכל בן יבש בין לח בין צונן בין חם כג לתוך מים רותחים משום הטמנה כד, ואפילו אם המים שמטמינים בהם בכלי שני גם כן אסור כה, אבל מותר לעשות כן בערב שבת. [ואם חלק נשאר מגולה דינו כהטמנה במקצת וכנ"ל סעיף ה'].
ואם מכניס דבר יבש רק כדי להפיג צינתו ולא כדי לחממו אפשר להקל בשעת הצורך ובתנאי שלא יוכל להגיע לחום שהיס"ב כו.
וי"א שאין איסור הטמנה בתוך מים ולכן מותר לעשות כן במאכל יבש אף בשבת, אלא שאם מטמין דבר לח שיכול להתחמם לחום שהיד סולדת בו, אסור כז.
יא. כמו כן, אסור לכרוך "קוגל" או "קישקע" בתוך נייר אלומניום ולתחוב בתוך קדירת החמין אף מערב שבת משום הטמנה בדבר המוסיף הבל כח. ויש המתיר כנ"ל ואומר שאין הטמנה בתוך אוכל, ויש אומרים שמותר לעשות כן בתנאי שכוונתו בכריכת הקוגל רק כדי שלא יתפורר המאכל ולא כדי לשמור על חומו כט.
נפל הכיסוי או גילהו בשבת
יב. הטמין בערב שבת בהיתר בדבר שאינו מוסיף הבל ובשבת ל נפל הכיסוי מותר לחזור ולכסות בו את הקדירה, וכן מותר לגלות בעצמו בשבת קדירה כזו [המוטמנת מערב שבת בהיתר] ולחזור ולכסותה בשבת, וכן אם הטמין בהיתר בערב שבת יכול להוסיף בשבת עוד כיסויים נוספים על הכיסוי התחתון לא.
השימוש ב"טרמוס" בשבת
יג. מותר לשפוך מים מן המיחם לתוך טרמוס ולסגור את מכסה הטרמוס, מכמה טעמים לב.
הנחת מאכל עטוף בנייר כסף על מיחם
יד. נחלקו הפוסקים אם מותר לעטוף מאכל בנייר כסף [או נייר אלומניום] ולהניחו על גבי מיחם [שעומד על גבי פלטה לג] או על שאר קדירה מלאה, ואם כוונתו בעטיפת המאכל רק כדי שלא יתלכלך ולא כדי לשמור את חומו, מותר לד.
השימוש בסיר לבישול איטי
טו. סיר לבישול איטי שיש בסיר עצמו גוף חימום והקדירה מונחת בתוך ה"סיר", מלבד הנידון של "שהיה" בו לה, נחלקו הפוסקים אם מותר להשאיר בו מאכל בשבת מצד הטמנה בדבר המוסיף הבל. ומפני רבוי השיטות בענין זה נבאר בהערה לו.
מאכל שהוטמן מאליו
טז. מאכל שהוטמן מאליו בשבת [כגון שהניח מגבת מקופלת על קדירה והמגבת נפתחה מאליה והטמינה את כל הקדירה], אינו צריך להסיר את ההטמנה אפילו אם הוטמן מאליו בדבר המוסיף הבל [וכגון שהקדירה מונחת על האש], וגם המאכל מותר באכילה [וגם מותר לומר לנכרי להטמין לצורך שבת אפילו בדבר המוסיף הבל], ורק אם הוטמן מאליו בגחלים חייב להסיר את הכיסוי מיד שמא יחתה בגחלים לז.
ומ"מ יש שכתבו שיסיר את הכיסוי משום מראית עין לח.
אכילת מאכל שהוטמן באיסור
יז. עבר והטמין מאכל צונן בערב שבת בדבר המוסיף הבל והתחמם המאכל, למחבר המאכל נאסר באכילה אם הטמין בשוגג, ולרמ"א מותר בדיעבד, ולמעשה אפשר להקל בזה בשעת הצורך לט. ואם הטמין מאכל חם ורק נשאר חם, מותר מ.
עבר והטמין מאכל צונן בשבת בדבר המוסיף הבל והתחמם המאכל, המאכל נאסר באכילה מא. ואם הטמין מאכל בשבת בדבר שאינו מוסיף הבל ולא התחמם יותר אלא רק נשאר חם, צ"ע לדינא מב.
עבר והטמין מאכל בשבת בדבר שאינו מוסיף הבל, המאכל מותר באכילה בדיעבד מג.
באופן שהתבשל נאסר באכילה, אם הצטנן התבשיל מותר לאוכלו כיון שלא נהנה כלום, אך אם הושבחה איכות המאכל אין לו תקנה ואסור לאוכלו. [ולחזו"א בין כך ובין כך אסור לאוכלו גם אם כבר הצטנן] מד.
הטמנה בבין השמשות
יח. עד 11 דק' אחר שקה"ח מה מותר להטמין בדבר שאינו מוסיף הבל מו. אמנם אם קיבל עליו שבת בציבור אסור מז, וראה עוד לעיל סימן ג' סעיף כ"ה בפרטי הדין.