אור ברסלב
וביום השבת סימן ג - הלכות חזרה

וביום השבת· הרב ישראל מאיר ווייל

סימן ג - הלכות חזרה

סימן ב -הלכות שהיה

כללי איסור "חזרה"

א. מלבד איסור שהיה שעיקרו בערב שבת, אסרו חז"ל חזרה בשבת עצמה א.

איסור חזרה הוא בשני אופנים, האחד הוא שאסור להניח שום מאכל על גבי האש בשבת, ואפילו אם האש גרופה וקטומה, ואפילו אם המאכל חם וגם מבושל כל צרכו. השני, אם נטל קדירה מהאש בשבת אסור להחזירה לאש, אבל אם האש גרופה וקטומה מותר להחזירה בתנאים מסוימים שיתבארו בהמשך בעז"ה.

איסור חזרה הנידון כאן הוא במאכל המבושל כל צרכו, אבל מאכל שאינו מבושל כל צרכו יש בו איסור בישול דאורייתא ואין שום היתר להקריבו או להחזירו לאש. ולכן, לפוסקים שעצמות עוף אינם נחשבים מבושלים כל צרכם עד שיתרככו ויהיו ראויים לאכילה ב אסור כל חזרה בהם ואסור להקריבם לאש, וכן הדין בשאר מאכל שאינו מבושל כל צרכו או מים שעדין לא רתחו כל צרכם ג.

חזרה בערב שבת

ב. יש בראשונים שכתבו שאיסור חזרה שייך גם בערב שבת, והיינו שאסור להניח בערב שבת על האש עצמה קדירה אפילו רותחת, בזמן כזה שאילו היתה צוננת לא היתה יכולה לרתוח עד השקיעה ד. ולכתחילה יש להחמיר כדעה זו, אבל במקום הצורך אפשר להקל בזה ה.

אם מניח את הקדירה על גבי אש גרופה או קטומה לא שייך איסור זה ו.

יש אומרים שהאיסור תלוי בזמן כזה שיכול להרתיח את המאכל באש הגבוהה ביותר ז, ויש אומרים שהאיסור תלוי בגובה הלהבה שהקדירה מונחת עליה, אמנם גם לשיטתם יכול להניח את הקדירה אפילו סמוך לשבת בלהבה הגבוהה ביותר באופן שאם היתה הקדירה קרה היתה רותחת עד שבת, ואחרי ההנחה יכול להנמיך את האש כרצונו ח.

נתינה לכתחילה על האש בשבת

ג. מותר לקחת קדירה שלא היתה על האש וליתנה בשבת על גבי קדירה מלאה באוכל שעל גבי האש ואפילו האש גלויה ט.

אסור לקחת קדירה שלא היתה על האש וליתנה בשבת על האש ואפילו אם היא גרופה וקטומה, וכן אסור להניחה על גבי קדירה ריקנית שעל האש, ויש אומרים שאפילו אם הקדירה הריקנית מונחת על פלטת פח ["בלעך"] גם כן אסור להניח עליה קדירה כזאת י, ויש המתירים לעשות כן יא, וראה בהערות.

אם כל הקדירה הריקנית או הפלטת פח חמים פחות מחום שהיד סולדת בו, מותר להניח עליהם בשבת קדירה שלא היתה על האש יב [ואם חלק מהם חם וחלק לא חם עיין לקמן סעיף י"ט].

דוגמאות מצויות לנתינה בשבת על אש

ד. אסור להניח שום מאכל, וגם לא יבש וחם, על מכסה של מיחם חשמלי [גם אם הוא בנפרד מהמיחם], לפי שכל המיחם נחשב ככלי אחד ואף אינו נחשב לגרוף וקטום אלא לאש גלויה יג.

אסור להניח שום מאכל על פלטה חשמלית יד. ואם מניח על הפלטה החשמלית קדירה ריקנית ראה בהערה טו.

מאכל יבש שחם בחום שאפשר לאוכלו מחמת חמימותו, מותר להניחו על גבי רדיאטור חם. טז

צלחת עמוקה שעל גבי קדירה בלי מכסה, והצלחת נמצאת בפנים חלל הקדירה, נחשב חזרה לתוך הקדירה שעל האש ואסור יז.

נתינה לכתחילה על מתקנים

ה. כל מתקן שמיועד לחימום [כגון מתקן כעין פלטת פח העומד על רגליים מחוץ לפלטה חשמלית או פלטה עבה שיש בעוביה מים], אין להניח עליו מאכל בשבת יח.

העצה להתיר נתינה לכתחילה היא כאשר יעשה מיחם חלקו גבוה כרגיל וחלקו יהיה בגובה דק מאוד ובהמשך אחד מהחלק הגבוה [כעין האות ר' הפוכה], ואז יוכל להניח לכתחילה מאכל יבש המבושל לגמרי [או מאכל לח שרתח ולא הצטנן לגמרי יט] בחלק הנמוך שהרי סוף סוף הוא חלק מהמיחם ויש בעוביו מים ודינו כקדירה מלאה כ. ויכול להניח מיחם זה על האש עצמה בלי פלטה נוספת תחתיה כא.

סמיכה בשבת

ו. הרוצה לסמוך קדירה לאש מן הצד יכול לעשות כן, ובשני תנאים: א. שהאוכל יהיה מבושל לגמרי ויבש [או לח שרתח ולא הצטנן לגמרי]. ב. ירחיק מעט מן האש שלא יהיה נראה כמבשל כב.

ואם רוצה לסמוך לאש דבר לח צונן או יבש שלא נתבשל לגמרי יש תנאי נוסף- בלח שלא יוכל להגיע שם לעולם לחום שהיד סולדת בו, וביבש שלא יוכל להגיע שם לעולם לבישול כמאכל בו דרוסאי כג [ואסור להניחו במקום שכן יכול להגיע כנ"ל גם אם כוונתו להסיר הקדירה משם אחר זמן קצר] כד.

ולענין הנחת כלי מתכת על מנורה אם כוונתו להסיר אותה אחרי זמן קצר לפני שתיעשה גחלת לוהטת, ראה לעיל בהלכות מבשל [סי' א' סעיף ג'] ובהערות שם כה.

דיני חזרה אל האש ודוגמאות מצויות

ז. הנוטל קדירה בשבת מעל האש, אם האש גלויה אסור להחזיר את הקדירה אפילו היא מבושלת כל צרכה ומצטמק ורע לו כו. אמנם יכול לכסות את האש בפלטה ואז יהיה מותר לו להחזיר את הקדירה כז בתנאים דלקמן סעיף ח'. [ולחזו"א אסור להניח הפלטה בשבת]. ואם האש גרופה וקטומה מותר להחזיר בתנאים דלקמן.

נחלקו הפוסקים אם מותר להחזיר על פלטה חשמלית כח, ואפשר לכסותה בנייר כסף עבה ולהחזיר כך עליה בתנאים דלקמן כט.

מיחם חשמלי וכיסוי של מיחם חשמלי נחשבים כאש גלויה ואסור להחזיר עליהם בשבת בשום אופן ל.

תנור חשמלי נחשב כאש גלויה, אך אם יכסה את פנים התנור מכל צד ומלמטה בפלטות [או תבניות אפיה] יהיה מותר להחזיר לתוכו לא, וראה בהערה.

סיר לבישול איטי נחשב לאש גלויה ואסור להחזיר לתוכו מאכל בשבת לב.

כללי היתר חזרה אל האש בשבת

ח. הנוטל קדירה מאש גרופה וקטומה [ראה בסעיף הקודם] בשבת, יכול להחזירה אל האש הגרו"ק בשבת בתנאי שאין כאן איסור בישול, והיינו שאין בקדירה מאכל יבש שאינו מבושל לגמרי או מאכל לח שהצטנן לגמרי מרתיחתו לג [ויש מצריכים גם במאכל יבש שישאר חם לד], וכן לכתחילה [א.] יטול את הקדירה על דעת להחזירה לאש, וגם [ב.] לא יניח את הקדירה מידו כלל לה.

חזרה כשיש רק חלק מתנאי ההיתר

ט. אם נטל את הקדירה ולא היתה דעתו להחזירה לאש, ולא הניח אותה מידו, יכול להחזירה בדיעבד בשעת הצורך לו.

אם נטל את הקדירה והניחה על גבי ספסל והיתה דעתו להחזיר לאש, אפשר להקל בשעת הצורך להחזיר את הקדירה לאש, אבל אם הניח על גבי ספסל ולא היתה דעתו להחזיר לאש, אסור להחזיר בשום אופן לז.

אם נטל את הקדירה והניחה על גבי קרקע, אף אם היתה דעתו להחזירה אסור להחזירה בשום אופן לח.

כסא דינו כספסל, כיריים כבויות דינם כספסל לט, וכן שיש לרוב הפוסקים דינו כספסל [ויש חולקים] מ, אבל מקרר דינו כקרקע. [ובכל אלו אם לא היתה דעתו להחזיר אסור, וכנ"ל].

מהו הנחה על גבי קרקע

י. אם הקדירה מונחת בחציה על גבי קרקע וחציה מוגבהת בידו נחשב כעודה בידו, ואם מונחת לגמרי על גבי קרקע אלא שמחזיק את הידית בידו, נחשב כעודה בידו ויש אומרים שנחשב כמונח על גבי קרקע מא.

גדר "דעתו להחזיר"

יא. נחלקו הפוסקים אם "דעתו להחזיר" הוא כשיש מחשבה חיובית להחזיר, או שכל עוד שאין מחשבה שלא להחזיר נחשב דעתו להחזיר, ודעת רוב הפוסקים שכאשר אין מחשבה חיובית להחזיר כבר לא נחשב דעתו להחזיר מב.

כבתה האש שתחת הקדירה, ועצות לזה

יב. ושני דינים עולים ממחלוקת זו: 1. כבתה האש שתחת הקדירה, אם הפלטה שתחת הקדירה עדיין חמה בשיעור חום שאפשר לחמם עליה מאכל מותר להעביר את הקדירה לאש אחרת [גרופה וקטומה], אך אם הפלטה כבר אינה חמה כל כך אסור להעביר לאש אחרת אלא רק על גבי קדירה מלאה וכדין הנחה לכתחילה בשבת מג, אך יש פוסקים המקילים בדיעבד להעביר לאש אחרת מד.

העצה לנהוג במצב שכבתה האש תחת הקדירה והפלטה הצטננה כבר [ובתנאי שאין בקדירה דבר לח שהצטנן לגמרי !]: א. להניח את הקדירה על גבי קדירה מלאה [שעל אש אחרת]. ב. להניח את הקדירה על גבי קדירה ריקנית שעל פלטת פח [שעל אש אחרת] במקום שלא תוכל להתחמם לחום שהיד סולדת בו מה. ג. אם אינו יכול לעשות כנ"ל יעביר את תכולת הקדירה לכלי אחר ויטמינו [או ישאיר את המאכלים כך, ויניח עליה כיסוי רחב ויטמין באופן שהמגבות לא יגעו בקדירה] מו.

נפלה הקדירה

יג. 2. אם נפלה הקדירה על גבי קרקע אסור להחזירה לאש, ויש מתירים לעשות כן וכנ"ל מז.

טעה והסיר קדירה אחרת

יד. טעה והסיר בלילה קדירה השייכת לסעודת הבוקר, אם לא הניחה כלל מידו, אפשר להקל בשעת הצורך להחזירה לאש גרו"ק, וכנ"ל בסעיף ט', ואם הניח על שיש, עיין בהערה מח.

כבתה האש וחזרה ונדלקה שוב

טו. קדירה המונחת על גבי פלטה חשמלית המצופה בנייר כסף וכבתה האש והצטננה הפלטה ואח"כ נדלקה האש מותר להשאיר הקדירה על האש, ואין צורך להסירה משם מט. ועיין בהערה.

עצה לקחת אוכל מקדירה שעל האש

טז. העצה הטובה והמועילה ביותר למי שרוצה לקחת אוכל מקדירה המונחת על גבי פלטת פח שעל האש היא להזיז את הקדירה מעל האש למקום חם בצד האש שעדיין יכול לחמם שם את הקדירה לחום שהיד סולדת בו נ, ואז יקח את המאכל מהקדירה ויחזירנה מול האש ובאופן זה מותר לכל הפוסקים נא [וגם מרויח שאין צריך לקחת מהקדירה בעודה בידו באויר].

החזרת מכסה רטוב

יז. מותר לכסות קדירה שעל האש במכסה [אם אין בה מאכל שאינו מבושל כל צרכו נב וגם ואין צריך לחשוש לאיסור חזרה אם נשארו טיפות מים במכסה נג, וכן הנוטל מקדירה שעומדת על האש [באופן המותר, וכנ"ל] אינו צריך לחשוש לאיסור חזרה אם נשארו טיפות בכף, אבל אם הטיפות הצטננו אסור לכסות את הקדירה משום בישול אלא ינגב מקודם את המכסה נד.

הורדת קדירה העומדת על קדירה

יח. קדירה העומדת על גבי קדירה שעל אש [אפילו גרופה וקטומה] אסור להסיר את הקדירה העליונה ולהניחה על האש [אפילו גרופה וקטומה] נה.

הנחה על פלטה [ובצד האש]

יט. אסור להניח לכתחילה בשבת תבשיל אפילו חם מבושל כל צרכו על גבי פלטת פח נו שעל האש, והאיסור הוא בין להניח מעל האש ובין להניח בצד האש על הפלטה. ונחלקו הפוסקים באיזה מקום מותר להניח על גבי הפלטה, יש שהורו שאם מניח בצד האש במקום שלא יכול לחמם את הקדירה לחום שהיד סולדת בו מותר להניח שם נז, ויש שהורו שרק במקום שלא יכול לחמם את הקדירה לחום כזה שאפשר לאוכלו מחמת חמימותו מותר להניח שם נח.

הזזת קדירה על הפלטה

כ. קדירה המונחת מערב שבת על פלטת פח שעל האש, ועומדת בצד האש על הפלטה, אם נמצאת במקום שמחמם את הקדירה לחום שהיד סולדת בו מותר להזיזה אל מול האש עצמה [מעל הפלטה], ויש מתירים לעשות כן אף אם הקדירה נמצאת במקום שמחמם אותה לחום שאפשר לאוכלו מחמת חמימותו נט. [בדרך כלל סעיפים י"ט- כ' תלויים זה בזה והמתיר כאן אוסר כאן, ועיין בהערות].

פלטה על שעון שבת

כא. אסור להעמיד מערב שבת קדירה המבושלת כל צרכה על פלטה חשמלית שעכשיו כבויה ומכוונת בשעון שבת להידלק בשבת ולחמם את הקדירה, מכמה טעמים ס. [ויש שהתירו סא].

אסור להעמיד קדירה בשבת על פלטה חשמלית כבויה המכוונת בשעון להידלק מאוחר יותר ולחמם את האוכל סב.

הוספת מים לקדירה

כב. הרוצה להוסיף מים [חמים !] לקדירת החמין בשבת כדי שלא ישרף החמין ["טשולנט"], צריך להקפיד על כמה תנאים:

א. שהמים שמוסיף יהיו מים רותחים או שהיו רותחים ולא הצטננו לגמרי סג.

ב. ישפוך את המים ישירות ממיחם העומד על גבי האש או ממיחם חשמלי סד [כלומר שיגביה את המיחם העומד על גבי האש וישפוך ממנו ישירות לקדירת החמין], ואם אינו יכול לעשות כן או שחושש לכתחילה שהכלי יהיה בשרי סה יכול לשפוך מהמיחם לתוך כוס יבשה וישפוך מהכוס אל קדירת החמין [לרמ"א] סו..

ג. מפני חשש "מגיס", יש אומרים שישפוך את המים בזהירות לאוכל לאט לאט סז, ויש אומרים שצריך להזיז את הקדירה למקום שלא כנגד האש ממש אלא סמוך לה מהצד [וכנ"ל בסעיף ט"ז עיין שם] או יגביה את הקדירה באויר וכך ישפוך את המים לקדירה ויחזירנה לאש סח [ובפלטה חשמלית המכוסה בנייר כסף עבה יגביה את הקדירה מהפלטה].

ד. לכתחילה ישפוך את המים לפני שהטשולנט יתייבש לגמרי שלא יהיה בישול אחר אפיה שאחר בישול, ובדיעבד אם הטשולנט כבר התייבש מקילים לשפוך מים אף במצב זה. וראה עוד בהערה סט.

גדר איסור חזרה והיוצא להלכה

כג. עיקר איסור חזרה הוא במעשה ההנחה של הקדירה על האש, ולכן מותר לומר לנכרי לעשות חזרה באיסור לצורך סעודת שבת ע. ויש שכתב שאיסור חזרה הוא בכל רגע במצב שהקדירה מונחת על האש כשהונחה שם באיסור עא, ולכן לשיטתו אסור לומר לנכרי לעשות חזרה באיסור כי האיסור יימשך בעצם המצב שהקדירה על האש באיסור וכל רגע יש איסור חזרה וגם אם הקדירה נפלה על האש מאליה חייב להסירה מהאש לשיטתו.

הנאה ממאכל שהוחזר באיסור

כד. עבר והחזיר באיסור עב אף אם החזירה בשוגג והיה מבושל כל צרכו אסור לו ליהנות מהאכל עד מוצ"ש, ואף בשעת הצורך אין להקל בזה עג, ולאחרים מותר ליהנות אם היה מבושל כל צרכו, ואם מצטמק ורע לו מותר גם לו ליהנות מהמאכל בשבת עד.

אמר לנכרי להחזיר באיסור, או אם הנכרי החזיר באיסור מעצמו, מותר ליהנות מהמאכל אם כבר היה מבושל כל צרכו עה.

מאכל שהוחזר באיסור והצטנן, מותר לאוכלו כיון שלא נהנה כלום, אך אם הושבחה איכות המאכל אין לו תקנה ואסור לאוכלו כנ"ל עו [וי"א שאסור לאוכלו בין כך ובין כך גם אם הצטנן עז].

[אמר לנכרי לבשל באיסור, עי' בסי' כ"ו סעיף ח'].

חזרה בבין השמשות

כה. בזמן בין השמשות מותר לעבור על איסורי שבות דרבנן לצורך מצוה, אבל אם קיבל עליו שבת בציבור, אסור עח. ולכן, מי שלא קיבל על עצמו שבת בציבור [ואפילו קיבל שבת ביחיד] ושכח להעמיד את האוכל לחימום, מותר לו להניח קדירה בבין השמשות- עד 11 דקות [או 13 דקות] אחר שקיעת החמה או עד שכל הציבור קיבל על עצמו שבת עט.

תוכן העניינים

וביום השבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה