וביום השבת· הרב ישראל מאיר ווייל
סימן ב -הלכות שהיה · עבר והשהה- הנאה מהמאכל
יז. העושה איסורי דרבנן בשוגג, מותר לו ליהנות מן האיסור אפילו בו ביום ואפילו הוא עצמו סא.
אמנם, בשהיה חזרה והטמנה אסרו חז"ל ליהנות מן האיסור אפילו אם השהה או החזיר או טמן בשוגג באיסור סב, ואף בשעת הצורך אין להקל בזה סג, גזירה שמא ישהה במזיד ויאמר בשוגג השהיתי סד.
אם השהה בשוגג, אם המאכל לא היה מבושל לגמרי, המאכל נאסר עד מוצ"ש סה, וי"א עד זמן שיכול לעשות את המלאכה במוצ"ש, ואם המאכל היה מבושל לגמרי מותר בדיעבד אפילו מצטמק ויפה לו. ואם השהה במזיד אסור אפילו אם מצטמק ויפה לו סו.
אם אין לו אוכל לשבת כלל חוץ ממאכל זה שהושהה באיסור אפשר להקל לאוכלו סז.
במקום שיש דעות המקילות לפעמים סמכו עליהם להתיר המאכל בדיעבד, ולכן גם למחבר אם השהה מאכל המבושל כמאב"ד מותר ליהנות בדיעבד סח, וכן אם השהה לצורך סעודת הבוקר אפשר להקל ולאכול בדיעבד סט.