וביום השבת· הרב ישראל מאיר ווייל
סימן ב -הלכות שהיה · המנהג בזה וטעמיו
ב. למעשה, מנהג כלל ישראל שלא להשאיר כל מאכל, ואף לא מאכל המבושל כל צרכו, על גבי אש גלויה, מפני כמה טעמים:
א. כפסק הבאה"ל להחמיר כהמחבר לכתחילה.
ב. יש הפוסקים שאסור ליתן על האש בערב שבת סמוך לשבת קדירה אפילו רותחת אם אין זמן להרתיחה מבעוד יום אילו היתה צוננת ח, ופסק הרמ"א ט שטוב להחמיר כשיטה זו במקום שאין צורך כ"כ, ואם האש גרופה וקטומה מותר אפילו אם לא יוכל לרתוח מבעוד יום י.
ג. להרבה פוסקים יא עצמות עוף שאפשר לאוכלם אחרי שיתרככו נחשבים אינם מבושלים כל צרכם עד שיתרככו ויהיו ראויים למאכל, ואף למי שלא רגיל לאכול את העצמות הדין כן, ואם כן יש לחוש שיש עצמות עוף שעדיין לא התבשלו אף כמאכל בן דרוסאי ואסור להשהותם על גבי אש גלויה.
ד. כדי שיהיה אפשר לקחת מאכל מהקדירה בשבת. שאם האש גרופה וקטומה, מותר להסיר הקדירה מהאש, לקחת מן המאכל ולהחזיר לאש [בתנאי חזרה שיפורטו בסי' ג' סעי' ח'- ט'], ואסור לקחת בכף מקדירה שע"ג האש אפילו אם המאכל מבושל כל צרכו משום מגיס.