אור ברסלב
ואין למו מכשול - חלק י חלק ענינים שונים › פרק א - שינוי השם

ואין למו מכשול - חלק י

חלק ענינים שונים · פרק א - שינוי השם

חלק ענינים שונים

א. מי שהיה בעבר רשע גדול ומפורסם כבעל עבירות, וכעת חזר בתשובה שלימה, נהגו לשנות את שמו כדי לקרוע מעליו את גזר דינו, ולהודיע שאין הוא אותו אדם רשע שהכעיס בעבר את בוראו, אלא הוא כבריה חדשה [אומנם אין זה חובה מן הדין אלא הנהגה טובה].1

טעם לשינוי השם למי שחזר בתשובה

1. איתא בזוהר הקדוש (חלק א דף קלג:) על הפסוק: "ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה", "קטורה" זאת היא "הגר", שאחרי שעזבה הגר את בית אברהם, הלכה אחרי גלולי בית אביה, ולאחר מכן שוב חזרה ונקשרה במעשים כשרים, ובגלל זה השתנה שמה ונקראה "קטורה" שמעשיה נאים כקטורת, ושלח אברהם והתחתן עימה שנית. מכאן ששינוי השם מכפר חובין, ועל כן אשתני שמה. עכ"ד.

ומבואר שעל ידי שינוי השם שעושים לבעל תשובה, מכפרים לו על עונותיו. וכיוצא בזה מצינו במסכת ראש השנה (דף טז:), שארבעה דברים מקרעין גזר דינו של אדם, ואחד מהם הוא שינוי השם.

ומצינו בדברי רש"י במסכת סנהדרין (לא:) שכתב בשם ספר הגדה, שהיה מר עוקבא בעל תשובה, שנתן עיניו באשה אחת, והעלה לבו טינא ונפל בחולי, ואשת איש היתה. לימים נצרכה ללוות ממנו מעות, ומתוך דוחקה נתרצית לו, וכבש יצרו ופטרה לשלום ונתרפא, וכשהיה יוצא לשוק, היה נר דולק בראשו מן השמים, ועל שם כך קראו לו "רבי נתן צוציתא" במסכת שבת (נו:), על שם האור שהיה זורח עליו. ע"כ.

וכתב הרה"ג רבי יעקב סופר שליט"א בספרו אמרי חיים (עמוד כה), דמבואר בדברי רש"י הללו, ששמו האמיתי של מר עוקבא היה "נתן צוציתא", ואחר שעשה תשובה, החליפו שמו ונקרא בשם "מר עוקבא", וצריך ביאור מדוע עשו כן להחליף את שמו.

ויש לומר דטעמא דמילתא הוא, על פי מה שאמרו במסכת ראש השנה (טז:), שבעל תשובה ישנה שמו, וכלשון הרמב"ם בהלכות תשובה (פרק ב ה"ד): מדרכי התשובה להיות השב צועק תמיד לפני ה', ומשנה שמו, כלומר אני אחר ואיני אותו האיש שעשה אותן המעשים, ולכן שינה נתן צוציתא את שמו. ע"כ. וראה עוד מה שכתב בספר כעת חיה (סימן לא).

טעם נוסף לשינוי השם כתב בספר כתר שם טוב (עמוד שטז), שאם ישאר אותו בעל תשובה בשמו הקודם, אפשר שיבואו ידידיו ויפתוהו בפיהם להרחיקו מעל מצוות התורה. אבל כשהוא משנה את שמו, הרי חבריו בדלים ומתרחקים ממנו כשרואים כמה הוא מתרחק מהם, וכך טבע העולם, כשיראה אדם שמתרחקים ממנו, יתרחק גם הוא מהם, כי כמים הפנים לפנים כן לב האדם אל האדם. ע"כ.

ובשו"ת ציץ אליעזר חלק כ (סימן לח) כתב, ששינוי השם הוא מדרכי התשובה, וכמו שמצינו במסכת ראש השנה (טז:) שארבעה דברים מקרעים גזר דינו של אדם, ואחד מהם הוא - שינוי השם, וביאר המאירי, ששינוי השם הוא כדי שיתעורר בשינוי זה שהוא אחר, ושהנהגותיו יתחדשו בהתחדשות השם.

ויש גם ענין של שינוי השם לשב בתשובה, כדי שלא יתבייש בהזכרת שמו הקודם, בדומה למה שמצינו בשו"ת מהר"ם פדוואה (סימן לה), אודות בן מומר שחזר לדת יהודית, שאין ראוי לשוב ולעורר שמו הקודם שנשתקע, כדי שלא לביישו חס ושלום. ועל כן נאה ויאה השינוי שם שהבעל תשובה רוצה לעשות.

לשנות שם של הגר

ובאותו ענין מצינו במסכת ברכות (ז:) ששאלו: מאי רוּת? אמר רבי יוחנן, שזכתה ויצא ממנה דוד שריוהו להקב"ה בשירות ותשבחות. ובספר בן יהוידע (שם) כתב בשם המפרשים, שכתבו לפרש שאלת הגמרא "מאי רות", שכיון שהדרך לשנות את שם הגר, שלגר קוראים אברהם ולגיורת שרה, אם כן למה לא שינו שמה של רות מאחר שנקראת כן בגיותה. ועל זה השיבו שבשם 'רות' נרמז שיצא ממנה דוד המלך.

ובספר מאור ישראל (שם), הביא דברי הרמב"ן על התורה על הפסוק: "ויאמר משה לחובב", חובב הוא שם חדש ליתרו, שנקרא בו כששב לתורת ישראל כדרך כל המתגייר לשנות שמו הקודם".

אולם העיר על זה ועל דברי הרב בן יהוידע, ממה שאמרו בזוהר חדש (רות דף עט.): שאל רבי פדת את בנו של ר' יוסי, רות שנתגיירה מפני מה לא קראוה בשם אחר, אמר לו: כך שמעתי שבתחלה היה שמה "גלית", וכשנישאת למחלון נתגיירה וקראו שמה רות". ע"ש. נמצא ששם רות ניתן לה כשנתגיירה, ואתי שפיר שאלת הגמרא למה נקראת רות ולא בשם אחר.

ב. בעל תשובה שהוריו נתנו לו שם של גוי, כגון ג'וני, נמרוד, מקס, וכיוצא בזה, צריך לשנות את שמו לשם של יהודי. ואותו בעל תשובה יעלה לתורה, ויבקש מהחכם שיעשה לו "מי שבירך", ואז ישנה את שמו לשם של יהודי.2

2. כן כתב הגאון רבי משה שטרן זצ"ל בשו"ת באר משה חלק ח (סימן יט אות ח), וכתב, שגם לו נתנו הוריו שם של גוי, והוא הלך ושינהו במסירות נפש. ע"ש.

ובשו"ת ציץ אליעזר חלק כ (סימן לח) כתב, שבעל תשובה שהוריו נתנו לו שם של אשה, יכול שפיר לשנות שמו, ומן הנכון אפילו באופן שלא יהא ניכר מהשם החדש מה שהיה שמו הקודם, ונאה ויאה שינוי השם לבעל תשובה כזה, ויעשה זאת בעליה לתורה בשעת אמירת 'מי שברך' שעושים לעולה, ויאמרו לו, שמהיום והלאה הוא משנה שמו "ויקרא שמו בישראל פלוני", ולאחר מיכן יתקן זאת בתעודותיו הרשמיות. ע"ש.

וראה בשו"ת מהר"ם שיק (סימן קסט), שהרעיש על מה שיש בני אדם שמכנים עצמם בשם של גויים, כי בודאי יש בזה איסור דאורייתא, דכתיב "ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי", דמזה נלמד שאין רשאי להדמות לגויים בשום ענין, וכמו שאסור להידמות להם במלבושיהם ובהליכתם ובשאר מנהגיהם, בודאי שאסור להדמות להם בשמם. ע"ש. וראה בשו"ת ריח השדה (סימן לט) מה שכתב בזה.

בספר ומתוק האור (פורים עמוד 197) כתב, שחשיבות רבה נודעת לשם האדם, שהשם משקף את מהות האדם. כאשר הגיע אב לבקש ברכה לבתו מהגאון רבי חיים קניבסקי שליט"א, התענין הרב בשמה של הבת. האב נקב בשם שאינו מן השמות היהודיים המקובלים מדור דור, והרב שאל: מה הפירוש של השם זה? הסביר האב שהשם נבחר בקפידה על פי פסוק מהתנ"ך המופיע ב"תרי עשר". אמר לו הרב: ומדוע לא קראתם לה 'פרה' על שם הפסוק "ויקחו לי פרה אדומה"?...

כיצד קראו לכמה חכמים בשם "אלכסנדר"

במסכת יומא (סט.) מסופר, שהכותים אשר בהר גריזים באו אל המלך אלכסנדר מוקדון, והלשינו על ישראל שכאילו הם נכנסים בבית המקדש ומקללים אותו שם, ויקצוף המלך מאוד וחמתו בערה בו, ועלה על ירושלים להחריבה, והיה אבל גדול ליהודים, וצום ובכי ומספד.

כשנודע הדבר לשמעון הצדיק, מה עשה, לבש בגדי כהן גדול, ויצא עם יקירי ישראל, ואלפי פרחי כהונה לבושים בגדי כהונה לבנים, ויצאו לקראתו, ואבוקות של אור בידיהם, עד שנפגשו עם אלכסנדר והשרים והחיילים שעמו, כשראה אלכסנדר את שמעון הצדיק, ירד ממרכבתו והשתחוה לפניו, אמרו לו שריו: מלך גדול כמוך ישתחוה ליהודי זה? אמר להם דמות דיוקנו של זה מנצחת לפני במלחמתי.

אמר להם לישראל למה באתם, אמרו לו: אפשר שבית זה שאנו מתפללים בו עליך ועל מלכותך שלא תיפסק, יתעוּך זדים אלו לבא להחריבו. אמר להם: מי אלה? אמרו לו כותים הללו שעומדים לפניך, אמר להם: הרי הם מסורים בידכם, עמדו ישראל עליהם והרגום.

ויכרות המלך ברית עם שמעון הצדיק, ויקח שמעון הצדיק את המלך ויעלה עמו במעלות בית המקדש, עד שהגיעו למקום שאין עכו"ם יכולים להיכנס לשם. אמר לו שמעון הצדיק: אדוני המלך, עד כאן מותר לנו ללכת, ולא יותר.

ביקש המלך לעשות שם אנדרטה בדמות המלך, וליתנו בין האולם ולמזבח לזכרון. השיב לו שמעון הצדיק, שאסור לנו לעשות כל פסל ומסכה או תמונה. אבל אני מציע שכל ילד אשר יוולדו בשנה זו, יקראו לו "אלכסנדר" על שמך. וייטב הדבר בעיני המלך, באמרו; זה יותר טוב ממה שביקשתי אני. וישתחוה להשם ויצא בשלום.

וכתב מרן שליט"א בספר ענף עץ אבות בשם המפרשים, כי רבו של המלך אלכסנדר, היה אריסטו הפילוסוף שהאמין בייחוד השם ברוב חכמתו, ולימד את אלכסנדר ליחד את ה', ולכן היה הולך ונלחם עם כל הממלכות שהיו עובדי עבודה זרה, והחזיר אותם להאמין בייחוד השם יתברך.

וכשראה אלכסנדר את שמעון הצדיק הכהן הגדול לאל עליון, אמר: דמות דיוקנו מנצחת לפני במלחמה, כי האידיאל והערך בייחוד שמו של הקדוש ברוך הוא, הוא שנותן לו עוז ותעצומות לנצח את אויביו עובדי עבודה זרה, ולכן הסכים שמעון הצדיק לקרוא לילדי ישראל על שם אלכסנדר שהיה בעל אמונה בה' יתברך.

שם - "מתן"

בספר דרך שיחה (עמוד לב) כתב הגאון רבי חיים קניבסקי שליט"א בדבר השם 'מתן', שצריך להחליפו לנתן, משום דהוא שם של רשע, ככתוב במלכים ב (פרק יא פסוק יח) "ואת מתן כהן הבעל הרגו לפני המזבחות", ואף על פי שכוונת האבא היתה לטובה שהרגיש בילד זה שקיבל אותו במתנה מן השמים, יחליף את שמו.

שם "מאירה" ו"ימית" לאשה

בספר כתר שם טוב (ח"א עמוד תכב) כתב, שהיה מעשה בבחורה שהגיעה לשנות השלושים, ולא הצליחה כלל בשידוכים. אביה מתוך דאגתו לבתו, התייעץ עם כ"ק האדמו"ר רבי אלעזר אבוחצירא שליט"א, ואמר לו: 'מאיר' שמענו, 'מאירה' לא שמענו, וציוה הרב לשנות את שמה. הלך האב ואמר לבתו שכך צוה הרב לשנות את השם.

הבחורה סירבה לשנות את שמה, וכך המשיכה להשאר בבחרותה עוד ימים רבים. אחר כך מתוך לחץ חברתי, הסכימה לשנות את שמה, ובאותו היום מצאה את זיווגה.

אחרי זמן קבלתי הזמנה לחתונה מאחד מידידי, ובו היה כתוב כי בעוד שבועיים הוא זוכה לחתן את בנו. תוך כדי שהתבוננתי בהזמנה, ראיתי שהשם של המדוברת הוא "מאירה". מיד נזכרתי במה שסיפר לי רבי אלעזר אבוחצירה על השם "מאירה", ועלה בראשי שהנה לא לחינם הראוני את הענין הזה.

וכך עקבתי אחר תאריך החתונה לראות איך יפול דבר, ובאמת לבסוף נתבטלה החתונה בלא יודעין מה סיבת הדבר. ללמדך שהשם גורם טוב או גורם רע, ואם היו קוראים מעיקרא בשם שאין לו משמעות של קללה, היו ניצלים מכל הענין.

והוסיף שם, שאין לקרוא לילדה בשם ימית, משום שיש בזה ענין של מיתה וגזירות קשות, ולכן יש להמנע משם זה, וכמו שהזהירו חכמינו ז"ל שברית כרותה לשפתיים.

קיצור שם

ג. אדם שנקרא שמו אברהם או אליהו וכדומה, וחבריו ובני משפחתו היו רגילים לקצר את שמו וקראו 'אבי' או 'אלי' וכיוצא בזה, וגם כעת שחזר בתשובה ממשיכים לקרוא לו בקיצור שם, אין בכך איסור. ועל כל פנים יאמר להם שיקראו לו מידי פעם בשמו המלא.3

3. הנה אמת נכון הדבר שיש סודות גדולים הטמונים בשמו של האדם, ודרך השם שקיבל האדם מהוריו, עוברים צינורות השפע לאותו אדם, ולכן אין ראוי לקצר שמות של בני אדם, וכמו שהרבה להאריך בזה הגאון רבי בן ציון מוצפי שליט"א בשו"ת מבשרת ציון (חלק א עמוד שטו). כיעו"ש.

מכל מקום נראה, שכשקורא לחבירו בקיצור שם, ואין כוונתו לקצר את שמו לצמיתות אלא שכך רגילים לכנותו, כגון מי שנקרא בשם יעקב ומקצרים את שמו לקובי, אבל כשעושים לו "מי שברך" בעליה לתורה וכיוצא בזה, מזכירים את שמו המלא "יעקב", אין בכך שום ריעותא, וכמו שהעידו כמה גדולים שכך היה המנהג לקצר שמות של אנשים, וכפי שכתב בשו"ת פני יהושע (עמוד נז). כיעו"ש.

וכן ראיתי לגאון רבי יעקב קמנצקי בספר אמת ליעקב (זרעים עמוד עד) שכתב, שמה שמצינו שפעמים קוראים רבי יוסי ופעמים ר' יוסף, נראה שיוסי ויוסף זה שם אחד, ויוסי הוא קיצור של יוסף. ואפשר שהיה רגיל אצלם לקצר שם של יוסף ליוסי. ע"ש. וראה גם בשו"ת ויצבור יוסף (ח"ה סימן פב) שכתב, שלדעת רבים מן הפוסקים אין שום איסור לקצר את השם, ולכן אם קשה עליו לקרוא לאדם בשמו המלא, רשאי לקרוא לו בקיצור שם. ע"ש.

וגם הלום ראיתי בספר כתר שם טוב (ח"ב עמוד קי) שכתב בשם הב"ח בתשובותיו, שאף על פי ששינוי השם משנה את תנועות הגלגלים ומשתנה מזל האדם, הני מילי כשהוא משנה את השם לגמרי, אבל אם קורא לחבירו בקיצור שם בדרך אקראי, לא הוי שינוי, ולא נחשב לשם חדש. ולכן אין איסור לקצר שמות, וכן הורו הגאונים רבי חיים קניבסקי ורבי מאיר מאזוז שליט"א.

והוסיף, שעל כל פנים לא יקראו לו תמיד בקיצור השם, אלא פעם בכמה זמן יזכירו את שמו המלא של אותו אדם, וישתדלו לקרוא בשמו המלא לפחות פעם אחת ביום.

ובספר טעמי המנהגים (דף תקנה) כתב בשם ספר נזיר השם, שהרב הקדוש רבי שמעלקא מניקלשבורג היה בגיל ב"ן (52) שנה במותו, והיה לוי כמו שמואל הנביא, ואמר שהוא גלגול שמואל הנביא, ואם לא היו משנים את שמו מ"שמואל" ל"שמעלקי", היה זוכה ממש להגיע לכל המעלות כמו שמואל הנביא, ועכשיו ששינו את שמו מ"שמואל" ל"שמעלקי", נשאר "שמעלקי".

עתה הראת לדעת עד היכן הדברים מגיעים, כי שם הנקרא לאדם ביום הולדו, ודאי מזדמן מאת ה' יתברך באשר הוא שמו. נמצא שמפני שנקרא שמו עד עצם היום הזה רבי "שמעלקי", הרי זה הפסיד לו במהותו, ולא זכה להיות כמו שמואל הנביא. אבל אם היה נקרא פעמים "שמעלקי" ופעמים בשם "שמואל" ולא היה השם "שמואל" משתקע ממנו, היה יכול להגיע למעלה גדולה.

תוכן העניינים

ואין למו מכשול - חלק י

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה