אור ברסלב
ואין למו מכשול - חלק ה שער ההלכות - יורה דעה › פרק י"ב - ברית מילה

ואין למו מכשול - חלק ה

שער ההלכות - יורה דעה · פרק י"ב - ברית מילה

פרק י"א - צדקה

א. יש אומרים שצריך להימנע מלהזמין אנשים לברית מילה, כדי למנוע מכשול מאותם שאינם יכולים להגיע לברית [שמי שהוזמן, ולא בא לברית, הרי הוא מנודה לשמים], ולכן נוהגים רק להודיע ברבים על מועד ומקום עריכת הברית, וכל החפץ ללכת הולך.

אולם כבר נהגו העולם להקל בדבר, ועושים הזמנה אישית לכל קרוביהם ומכריהם, או שמזמינים אותם בעל פה, והנח להם לישראל במנהגם, ובפרט שישנם כאלה שאם לא יזמינו אותם באופן אישי, עלולים להפגע מכך, ולכן רשאים להזמינם.1

האם יש להמנע מלהזמין אנשים לברית

1. כתב הרמ"א (יו"ד סימן רסה סעיף יב): כל מי שאינו אוכל בסעודת ברית מילה, הוי כמנודה לשמים. ועל פי זה כתב שם הפתחי תשובה (ס"ק יח) בשם הרב שרביט הזהב, דטוב לבטל מה שהשמש קורא לסעודת הברית מילה, כי אולי לא ילכו מטעמים המתהוים, ויהיו חס ושלום בכלל נידוי. ע"כ.

ומכאן התפשט המנהג שנמנעים מלהזמין לברית מילה, ולכן נהגו להודיע ברבים על מקום וזמן הברית והרוצה ללכת הולך. וכן כתב בשו"ת אגרות משה (או"ח ח"ב סימן צה) שכן המנהג, שלסעודת מילה מהדרין הרבה שלא לקרוא, כדאיתא בפתחי תשובה, אבל לנישואין לא ראינו שמקפידים שלא להזמין. ע"כ.

אולם אנכי הרואה בשו"ת מעשה ניסים כהן (ח"ב סימן רנח), שנשאל אודות מנהג זה, והשיב שהמנהג בג'רבה להכריז ביום שבת שלפני המילה, שיש מילה אצל פלוני ביום פלוני. ואז הולכים רובם אל מקום המילה. ומה שנוהגים להזמין לכל אחד במפורט [ולא חוששים למה שכתב הרמ"א הנ"ל], מפני שמדברי הרמ"א יש ללמוד, שעיקר הקפידא היא, דווקא אם בא לברית ולא סעד שם, דאז הוי מזלזל בסעודת מצוה. אבל מי שלא בא בכלל מאיזה סיבה, אפשר שאין חשש בזה.

וכן מצינו בשו"ת שואל ונשאל (ח"ז יו"ד סי רט) שכתב, שדווקא אם יושב בברית ואינו אוכל, על זה אמר הרמ"א דהוי מנודה לשמים, אבל אם בסיום הברית הולך לביתו לאיזה צורך, שפיר דמי. וסיים שכן מנהג ג'רבה לקרוא ולהזמין, ותמיד חלק יבואו וחלק נמנע, ואין חוששים לנידוי. ע"כ.

וכן ראתה עיני בשו"ת עולת יצחק (חלק א סימן קע) שהביא דברי המהרש"ג, דסבירא ליה שכל מה שכתב הרמ"א, מיירי דווקא שלא יהיה מנין אם לא ילך לברית, אבל כשיש מנין בלעדיו, לא קפדינן. וכן מנהג התימנים שמזמינים זה לזה ולא מקפידין. עכת"ד. ולפי זה, כיום שבכל ברית מילה יש מנין אף אם ימנעו כמה אנשים מלבוא לברית, אין חשש אם מזמינים.

וגם הלום ראיתי בשו"ת תשובות והנהגות (ח"ב סימן תרמט) שהסביר, ששורש האיסור והנידוי כשאינו מסב בסעודת מצוה, הוא דווקא בנמנע מפני שמדמה עצמו לאדם חשוב, וזהו למטה מכבודו לשבת בסעודה זו. אבל אם נמנע מחמת שעסוק בתורה או בעסק אחר, בזה אינו מנודה. ע"ש. ועיין עוד בשו"ת יביע אומר (חלק ד יו"ד סימן יט).

ותצא דינ'א, שאותם המקילים להזמין לברית מילה אין למחות בידם. וכתב בספר החופה והנישואין (חלק א עמוד 151), שאותם שמחלקים הזמנות לברית, יש להקל בזה אף לכתחילה, מפני שכרטיס הזמנה אינו בכלל הזמנה לענין זה. ע"ש. וראה בשו"ת שבט הלוי (ח"ח סימן רח) שבני ישיבות שלומדים בהיכל הישיבה, וסמוך לישיבה יש אולם שמידי פעם עורכים שם ברית מילה, והם שומעים את עריכת הברית, אין הם רשאים להתבטל מלימודם כדי להשתתף בברית. ע"ש.

קריאת שם

ב. הורים שרוצים לתת לבנם שם ביום המילה, צריכים להיזהר שלא יקראו לו בשם של אדם רשע, וכן לא יקראו לו על שם אדם רשע, מפני שהשם עלול לגרום לילד שיהיה רשע וחוטא חס ושלום, וההורים שגרמו לו זאת, עוברים באיסור לפני עור.2

ואם מוכרחים לקרוא לתינוק על שם הסבא או אבא שהם רשעים, ואם לא יתנו לתינוק שם על שמם, הם עלולים להיפגע, ישנה אפשרות לתת לתינוק שני שמות, או שיכוונו במחשבתם על שם אדם צדיק, כגון אם קוראים לסבא יעקב, יכוונו לקרוא לתינוק על שם יעקב אבינו ע''ה.3

2. כתב רש"י בגמרא יומא (לח: ד"ה דלא מסקי), לא יקרא אדם לבנו בשם של אדם רשע, משום שנאמר "שם רשעים ירקב". ע"כ. וכתב בחידושי הריטב"א (יומא שם), שבתוספות פירשו כי מה שנהגו לקרוא לצדיק בשם "ישמעאל" כשמו של ישמעאל בן אברהם שהיה רשע, היינו משום דסבירא לן כמאן דאמר כי ישמעאל עשה תשובה, אי נמי, דשאני ישמעאל שהקדוש ברוך הוא קראו באותו השם. ע"כ.

וכתב רבינו חיים פלאג'י בספרו החפץ חיים (סימן יא אות סח), שאם קראו לבן שנולד בשם של אדם רשע, השם גורם לו להיות חוטא, ויש בגרמא זו איסור לפני עור לא תתן מכשול. עכ"ד. ובספר פרח שושן (כהן פ' קרח) כתב: "ויקח קֹרח", מכאן סמך לדברי חכמינו ז"ל שלא יקרא אדם שם בנו על שם אדם רשע, שהרי בן בנו של עשו היה שמו קורח, וקֹרח זה נקרא על שמו, וגרם לו שנשחת ונבלע באדמה.

ובספר דבק מאח (דף שסו) כתב, שאסור לאדם לתת לבנו שם של גוים או שם של אדם רשע, כי נפש חיה הוא שמו, ושמו של האדם נותן לו חיות, והוא פגם גדול לילד ח"ו, ויהיה גבר לא יוצלח, וענוש יענש בשמים על זה שקרא את בנו בשם של גוים או בשם של אדם רשע. וראה בשו"ת ברוך ושמח (סימן סה), שראוי להימנע מלקרוא לילד בשם "דור", כיוון שמופיע בפסוקים גם לטוב וגם לתהפוכות. ע"ש.

וכתב בספר נועם אלימלך (פרשת במדבר), שאם קוראים לילד על שם אדם צדיק שהיה בעולם, הרי הוא גורם לאותו תינוק שיהיה גם כן צדיק, מחמת שנתעורר האור של הצדיק בעולם העליון. ע"ש.

3. הנה אם אביו של אבי הבן רוצה שיקראו את הבן על שמו, והוא רשע, כתב בשו"ת יפה נוף (סימן צא) שמותר לקוראו על שמו, אלא שבשעת קריאת השם יכוון לשם של צדיק. ע"ש. וכן כתב בשו"ת משנה הלכות (חלק ו סימן רנג) שבשעת קריאת השם לבנו, יחשוב במחשבתו על שם איזה צדיק שנקרא כך, למשל מי שאביו שמו יהודה, יחשוב על שם יהודה בן יעקב, או רבי יהודה הנשיא וכיוצא בו, ואין בזה משום בזיון לאביו, כי הדבר אינו ידוע לשום אדם.

ובשו"ת תשובות והנהגות (חלק א סימן תרו) נתן עצה אחרת שיתנו לבנו שתי שמות, אחד של אביו ואחד של צדיק. ע"ש. וראה עוד מה שכתב בזה באריכות הרה"ג רבי בן ציון מוצפי שליט"א בשו"ת מבשרת ציון חלק א (עמוד שטו). ואכמ"ל.

ודרך אגב, אמרתי להעתיק כאן מה שראיתי בספר שלום באהלך (עמוד ח), שתלמיד חכם אחד נולד לו בן, ונכנס למרן הרב שך זצ"ל, ואמר לו שהוא מסופק אם לקרוא לילד על שם אביו, או על שם אביה של אשתו, והוסיף שאין בזה עניין בשלום בית, כי גם אשתו איננה מקפדת כלל אם לא יקראו לילד על שם אביה, ואם כן מה עליו לעשות? ענה לו הרב, שבכל זאת יקרא לילד על שם אביה של אשתו, משום שאף על גב שאין כאן עניין של חסרון בשלום בית, מכל מקום יש עניין "בתוספת שלום בית" שעל ידי זה שמראה לאשתו שמכבד את אביה, יתרבה ויתוסף שלום ביתו. ודפח"ח.

למול בן הנולד מגויה

ג. תינוק שנולד מאב יהודי שחי עם גויה, אין למול אותו, כדי שלא לסייע לעוברי עבירה, וכדי שלא יטעו העולם ויחשבו שהוא יהודי, ועלול לצאת על ידי כך תקלות רבות בעתיד. אומנם ישנם אופנים מסוימים שאפשר למול אותו, ויש להתייעץ בזה עם מורה הוראה.4

4. ראה מה שכתבו בזה בשו"ת תעלומות לב (ח"ג סימן לב), ובשו"ת הים הגדול (יו"ד סימן סב), והגאון רבי משה כלפון הכהן בשו"ת שואל ונשאל חלק ג (יו"ד סימן רסו), ובשו"ת דבר בעתו (עמוד 80), ובשו"ת באר חיים מרדכי (חלק א סימן מ), והגאון רבי יהודה ליב צירלסון בשו"ת מערכי לב (סימן נה), ובשו"ת חבלים בנעימים (ח"ד סימן ל), והגאון רבי שאול סתהון בשו"ת דבר שאול (יו"ד סימן ב), ובשו"ת חבצלת השרון להגאון מטארנפול (יו"ד סימן עה), ובשו"ת חלקת יעקב (יו"ד סימן קמט), ובשו"ת שרידי אש (חלק ב סימן ס), ובשו"ת מנחת יצחק (חלק א סימן לו), ובשו"ת חדות יעקב (יו"ד סימן יד), ובשו"ת לבני מנשה (סימן כה), ובשו"ת מהרש"ם חלק ו (סימן קיא), ובשו"ת פסקי עוזיאל (בשאלות הזמן סימן סד). והבאנו דבריהם בספר ואין למו מכשול חלק ח' (עמוד ). ע"ש.

תוכן העניינים

ואין למו מכשול - חלק ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה