ואין למו מכשול – הלכות גמילות חסדים
גמילות חסדים בענינים שונים · מצות פריקה וטעינה
י. מכונית שנתקעה באמצע הדרך, והנהג עומד על אֵם הדרך כשהוא אובד עצות, מִצוה וחובה להגיש לו עזרה בכל מה שאפשר [כגון להזמין גרר וכיוצא בזה]. ואין הבדל אם אותו נהג שומר תורה ומצוות או לא. (16)
ואם על ידי שיעזור לנהג, יגרם לו הפסד [כגון שממהר לעבודה וכדומה], פטור מלעזור לו. (17) וכן כשעומדת אשה לא צנועה ומבקשת עזרה, פטור מלעזור לה. (18)
(16). כתוב שלחן ערוך (חושן משפט סימן ערב סעיף א): הרואה את חבירו בדרך ובהמתו רובצת תחת משא כבד, מִצוה לפרוק המשא מעליה, שנאמר: "כִּי תִרְאֶה חמור שֹוֹנְאֲךָ רובץ תחת משאו וחדלת מעזוב לו, עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ". ולאחר שפירק את המשא, יעזור לו להקים את הבהמה, ולחזור ולהטעין עליה את המשא, שנאמר: "הקם תקים עמו". ואם הניח את חבירו ולא פרק ולא טען, ביטל מצות עשה ועבר על מצות לא תעשה.
ובשו''ת יחוה דעת (חלק ה סימן סד) הביא בשם הרמב''ם שטעם מצות פריקה, אינה בגלל צער בעלי חיים [דהיינו שהבהמה מצטערת כשהיא רבוצה והמשא עליה], אלא טעם המִצוה כדי שיעזור לחבירו היהודי בעת צרתו, ולא יניחנו כשהוא נבהל ואובד עצות וילך לו לדרכו. ולכן אין הבדל בין בהמתו של היהודי לבין מכוניתו שאירע בה תקלה, ומִצוה לעזור לנהג ככל שיוכל. עכ"ד. וראה בשו"ת שבט הלוי (חלק ז סימן יא) ובשו''ת אז נדברו (חי''ד סימן נא).
ודרך אגב, כתב החפץ חיים על התורה (פרשת משפטים), שאם לחמור נושא משא, חייבה התורה לעזור, על אחת כמה וכמה מחויבים לעזור לראשי ישיבות וראשי כוללים, להחזיק את הישיבה והכולל שלא יפלו תחת משאם, ומלבד המצוה הגדולה של החזקת התורה, הרי זה מקיים מצות "עזוב תעזוב עמו".
(17). שו''ת ויצבור יוסף (בר שלום חלק ב סימן פה) והוסיף, שאפילו אם אינו הפסד ממש אלא מניעת רויח, נמי אינו חייב לעזור, מפני שאבדתו ואבידת חבירו - אבידתו קודמת. ע"כ. וכן מוכח בשו"ת אבני ישפה (חלק ב סימן קי ענף א).
(18). כן כתב בשו"ת אבני ישפה חלק ב (סימן קי ענף ג), מטעם דהוי בגדר ''זקן ואינה לפי כבודו''. אמנם צריך ליזהר שבאמת אינה לפי כבודו, דאם היה רואה אשה שהוא מכירה היה מוותר על כבודו ועוזר לה, אם כן אף כאן הוא חייב לעזור לה [באופן שלא יבוא להיכשל באיסור]. ע''ש. וכן כתב בשו"ת ויצבור יוסף הנ"ל.
יא. רכב שנתקע, והנהג מבקש מהעוברים ושבים שידחפוהו, כדי שיוכל להתניע את רכבו, חייבים לעזור לו, אף על פי שהנהג יושב באוטו ואינו עוזר להם לדחוף. ורק מי שהוא זקן או תלמיד חכם וכדומה, פטור מלעזור, מכיון שאין זה מכבודו לעשות כן. (19)
(19). על פי מה שנתבאר בסעיף הקודם. וכן כתב בספר עלינו לשבח (חלק א עמוד תר). וראה עוד בהלכות השבת אבידה (עמוד ) האם רק זקן ותלמיד חכם פטורים כשאין הדבר לפי כבודם, או גם אדם נכבד ועשיר פטור, אף על פי שאינו זקן או תלמיד חכם. ועיין בשו"ת משפטי עוזיאל (כרך ג סימן ח).
וכתוב במדרש תהלים (צט, ג): אדם היוצא לדרך וראה חמורו של חבירו רובץ תחת משאו, הולך ונותן לו יד ומסייעו לטעון ולפרוק, והן נכנסים לפונדק והוא אומר: פלוני אוהב אותי, ואני הייתי סבור שהוא שונאי. מיד מדברים זה עם זה ונכנס השלום ביניהם, ומי גרם לזה שיעשו שלום ויֵעשו אוהבים, על ידי ששמר מה שכתוב בתורה, כי תראה חמור שנאך רובץ וכו', הדא הוא דכתיב "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום".