ואין למו מכשול – הלכות גמילות חסדים
גמילות חסדים בענינים שונים · אמירת שלום
ג. כאשר נפגש אדם עם שכן או ידיד ברחוב או במכולת וכדומה, יקדים לומר לו 'שלום' בסבר פנים יפות, [ולא יסתפק בנענוע הראש]. ואפילו אם אותו אדם שכנגדו הוא איש פשוט ממנו, לא ימנע עצמו מלהקדים לו שלום, וגם זה נכלל בגמילות חסדים. (6)
(6). במסכת כתובות (קיא:) אמר רבי יוחנן: טוב המלבין שינים לחבירו יותר ממשקהו חלב, שנאמר: "וּלְבֶן שינים מחלב", אל תקרי לבן שינים אלא לִבון שינים. כלומר, החסד שעושה האדם שמלבין שינים לחבירו, גדול יותר ממי שמשקה אדם צמא, חלב מרווה. וכתב בספר ראשית חכמה (שער הענוה פרק ו), מתנאי הענוה - לקבל את כל אדם בשמחה בסבר פנים יפות, ולהקדים בשלום כל אדם, ואם ידבר עם חבירו לא ידבר בפנים זועפות אלא בפנים שוחקות. ע"ש.
ובגמרא ברכות (יז.) אמרו עליו על רבי יוחנן בן זכאי, שלא הקדימו אדם שלום מעולם, ואפילו נכרי בשוק. ודייק מכך בשו''ת שלמת חיים (סימן תתקטז) שאפילו אם יודע שחבירו לא רגיל לומר לו שלום, מכל מקום ממידת חסידות יש להקדים לו, שהרי ר' יוחנן הקדים אפילו לגוי, שמן הסתם לא היה אומר שלום. ועיין בשו''ת ברוך ושמח (עמוד רפו), ובשו"ת בצל החכמה (ח"ה סימן מח).