שמחת חתן וכלה · דיני שמחת חתן וכלה
א) לשמח חתן וכלה - כל הנהנה מסעודת חתן וכלה ואינו משמחו עובר בחמישה קולות ולכן מצוה לשמחו וכשאין מי שישמחם מותר לבטל תורה בשביל זה כמו שנפסק בשו"ע אה"ע סי' סה סע' א מצוה לשמח חתן וכלה ולרקד לפניה, ולומר שהיא נאה וחסודה (פירוש מן ותשא חן וחסד לפניו (אסתר ב, יז) ) אפילו אינה נאה. וכתב הרמ"א ומצינו שרבי יהודה בר אילעי היה מרקד לפני הכלה ומבטלין תלמוד תורה להכנסת כלה לחופה. כבר אמרו בית הלל במס' כתובות יז ע"א שצריך לומר כלה נאה וחסודה. הרי שמותר לשנות מפני השלום וכאן שכבר התחתן יש להחמיא ולשמחו באופן הטוב ביותר. .
ב) עיקר המצוה - כל שבעת ימים יש מצוה לשמח חתן וכלה, אבל ביום הראשון זוהי עיקר המצוה מצוה זו מובאת בשו"ע אה"ע סי' סה סע' א והחשיבות של היום הראשון מובאת בשו"ת ישכיל עבדי או"ח סי' כ אות נא כתב שחיוב שמחה ביום הראשון כל עוד לא היתה בעילת מצוה, ודייק מלשון הלבוש באבן העזר סימן סד שכתב שמצוה גם כן לחבב הכלה על בעלה ביום נישואיה. אבל ראיתי בשו"ת ציץ אליעזר חלק יח סימן סח שכתב לחלוק על דבריו ודייק מדברי הרמב"ן דהמצוה לשמח את החתן הוא כל שבעת ימי המשתה. וכן כתב בתשובות והנהגות כרך ה סימן קסז דדהחיוב לשמח חתן וכלה הוא כל שבעה ולכן מברכין שבע ברכות על הששון והשמחה כל שבעה. .
ג) שתי חתונות - כשיש הזמנה לשתי חתונות באותו תאריך ושניהם חשובים, ילך בראשונה לקרוב יותר, ואחר כך לאחרים עיין בשו"ע בסימן רנא סעיף יא וכתב שם בערוך השולחן אם באו עניים הרבה לגבאי של צדקה ואין בכיס כדי לפרנס את כולם או לכסות את כולם או לפדות את כולם מקדימין הכהן ללוי ולוי לישראל וישראל לחלל, וחלל לשתוקי, ושתוקי לאסופי, ואסופי לממזר, וממזר לנתין, ונתין לגר, וגר לעבד משוחרר. בד"א בזמן שהן שוין בחכמה שאין זה גדול מזה הרבה אבל אם אחד מכל אלו מופלג בחכמה והשני קטן בחכמה וכ"ש עם הארץ, בגמ"ח הקרוב קרוב קודם ולכן גם במצוות שמחת חתן וכלה הדין כך. .
ד) השתתפות בחתונה - מעיקר הדין אין חיוב להשתתף בכל אירוע שמקבלים הזמנה אליו. מן הראוי לשמח את הקרובים ואת אלו שבעבר שמחו אותו וכן את אלו שאין מי שישמח אותם את החיוב לשמח אחרים הוא גם מכח הכרת הטוב כלפי אלה ששימחו אותו בעבר, וכשיש חתן וכלה שאין מי שישמח אותם בוודאי שראוי לו לאדם לעסוק במצוה זו כשאין אחרים שעושים כן. .
ה) שמירה על הצניעות - הבימה של הנגנים והתזמורת לא תהיה במקום שרואים את הנשים רוקדות וכן יש להקפיד שתהיה צלמת וכן מלצריות אצל הנשים ואילו לגברים צלם ומלצרים וכו' מתוך תשובתו של מרן בעל שבט הלוי בקובץ אור ישראל כג עמ' רכט.ועיין באום אני חומה חלק א הערה שכב, שכתב צלם בחתונות או בפוטו וכדו', אסור לצלס את אלו שאינן מכוסות כדין. וכשהן בצניעות ישאל חכם אס שרי לצלם. ובודאי שלכתחלה יש להקפיד בחתונות שאשה תצלם נשים טעם דבעבידתיה טריד הוא רק בדבר שמטרידו ביותר עיין עוד בשו"ת עולת יצחק חלק ב סימן רלה. .
ו) הקפדה על הזמנים - אמנם אי אפשר להקפיד על דיוק בזמנים, אבל צריך להשתדל מאוד שלא לאחר את החופה כדי לא לצער את האורחים ויש כאן אונאת דברים שהאורחים ממתינים ומצטערים וחלקם משאירים ילדים בהשגחה תמורת תשלום ויש להם הפסד כספי מכך ועוד מיני צער יוצאים מכך. .
ז) כשרות העדים - יש לבחור עדים כשרים שאינם מחללים שבת וכן שאינם מתעסקים בהימורים, ואינם אוכלים ברחוב, אלא יראי שמיים עיין בהלכות עדים בשו"ע חו"מ סי' לד סעיף יז מי שאינו לא במקרא ולא במשנה ולא בדרך ארץ, הרי זה בחזקת רשע ופסול לעדות מדבריהם. לפיכך אין מוסרים עדות לעם הארץ, ובסעיף יח הבזויים, פסולים לעדות מדבריהם והם האנשים שהולכים ואוכלים בשוק בפני כל העם, וכגון אלו שהולכים ערומים בשוק בעת שהם עסוקים במלאכה מנוולת וכיוצא באלו, שאין מקפידים על הבושת, שכל אלו חשובים ככלב ואין מקפידים על עדות שקר. .
ח) חתימה על הכתובה - חייבים העדים להקשיב ולראות את כל מהלך החופה, ולאחר מכן לחתום על הכתובה. והחתן מתחייב בכתובה אפילו שלא חתם כיון שיש עדים המעידים שהחופה נעשתה כהלכתה והחתן קיבל קנין ומתחייב כל תנאי הכתובה אף בעומד וצווח שלא הסכים למה שכתוב בכתובה לאו כלום הוא ולכן חתימתו אינה פוגמת בנאמנות העדים עיין בספר סדר כתובה כהלכתה פרק ט מ"ק ו ובמדור התשובות שם סימן יא אות ה וביסוד ציון חלק ג עמ' סא. .
ט) עמידה בשעת החופה - יש לעמוד בשעת החופה להקשיב לברכות ולענות אמן, ואין לדבר דיבורים בטלים או לעשן בזמן מיוחד זה מבואר בפוסקים באורחות חיים הל' קידושין וכנסת הגדולה סי' ס"א אות ב' שנהגו לעמוד בשעת ברכת אירוסין ולכן אין מן הראוי להעומדים אצל החופה לדבר דברים בטלים ולנהוג בקלות ראש וראה ביוסף אומץ דף של"ב שלא ישיח באמצע ברכות החופה כי עונשם גדול וכ"כ במורה באצבע להחיד"א אות רי"ב ושדי חמד חו"כ אות ג'. .
י) קוסם - אין להזמין קוסם שיעשה מעשה אחיזת עיניים ורק כאשר הוא מגלה כיצד עושה קסמים אפשר להקל עיין באורך בשו"ת יביע אומר חלק ה יורה דעה סימן יד כתב שאחיזת העינים אף על פי שעושה לשמחת פורים או לשמחת חתן וכלה אסור בהחלט, וגם הרואים שלא שיתפו פעולה עם הקוסם הלזה, יש עליהם איסור. ושומר נפשו ירחק מהם. ומ"מ נראה שאם הקוסם הלזה גוי יש להקל. ו ובחישוקי חמד על סנהדרין עמ' שעא כתב בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל שאף לשיטת הרמב"ם והחינוך שאחיות עיניים אסור אם יראה לרואים באיזה אופן עושה הוא את מעשיו שוב אין זה אחיזת עינים וכן באג"מ יו"ד חלק ד סימן יג וכן פסק בשו"ת אבני ישפה ח"ג סימן עח. .
יא) חתונה מעורבת - אין שום היתר לרקוד בחתונה מעורבת שיש בכך איסור תורה והמנגנים שם מחטיאים את הרבים ואין שמחה בחתונה כזו כמבואר בשו"ת בנין אב חלק א סימן נה. הדבר פשוט וברור שלפי ההלכה אסור לרקוד ריקודים מעורבים בחתונה, אנשים ונשים יחד, או מעגל של נשים ומעגל של גברים זה ליד זה, והעובר על זה גדול עוונו מנשוא. ואף המסתכלים בריקודים אלה לא ינקו מעון, אף על פי שיש מצוה גדולה לשמח חתן וכלה, אין לעשות מצוה על ידי עבירה, וכל שכן עבירה חמורה כזו.עיין בילקו"י חופה וקידושין עמוד רסט. .
יב) ריקודים נפרדים ללא מחיצה - אסור לנשים לרקוד במקום שאין מחיצה אפילו בריקודים נפרדים כל שאפשר לראותה רוקדת הרי היא מכשילה את הצופים בה כן כתבו בכל ספרי המוסר ופשוט הדבר שאין לנשים לעשות כן כיון שגורמות לאחרים להסתכל עליהם ונחשבות למחטיאי הרבים כנ"ל בהערה הקודמת. .
יג) סעודת מצוה - יש חסידים ואנשי מעשה המקפידים להתחיל לאכול דווקא לאחר החופה ולא לפניה כדי שתחשב לו כל הסעודה למצוה היות ורק לאחר שנערכה מצוות החופה והקידושין נחשבת לסעודת מצוה אבל לפני כן נחשבת לסעודה רגילה כיון שעדיין שם המצוה לא נקרא עליה. וכתב בספר אדני שלמה "אינה השם לידי קובץ קטן פירוש על מסכת תמיד ושם המחבר בראשי תיבות אוה"ל וחפץ בעילום שמו וכתב בעמוד האחרון אות ד' בשם הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל וז"ל אם עשו סעודה ובאמצע בא מישהו ועשה סיום מה שאכלו לפני הסיום לא נחשב סעודת מצוה רק אם חשבו קודם שהסעודה בשביל הסיום שאז גם מה שאכלו קודם נחשב סעודת מצוה ולא מספיק שהמסיים יחשוב אלא צריך שכולם יחשבו" עכ"ל ולכן צריך לחכות עד שתיערך המצוה ולאחר מכן לאכול. .
יד) סעודת שבע ברכות - רצוי שהחתן והכלה יבצעו על פת כדי שתחשב סעודת שבע ברכות ויקפידו על כך גם בשאר ימי השבע ברכות אע"פ שאין חובה לקיים שבע ברכות מדי יום היות וכל השבעה ברכות הן אינן חובה אלא רק אם רוצה בסעודה לעשותם ואינו מוכרח להטריח עשרה אנשים שרק ביום הראשון יש חובה לאחר החופה ראה בשו"ת רב פעלים חלק ד - אבן העזר סימן ו שכתב דאינו מחוייב לדחוק עצמו לעשות כן כי אין זה עליו בתורת חובה אלא רק הוא למצוה מן המובחר אבל אם יש לאל ידו להרבות בהוצאה הא ודאי למצוה גדולה תחשב לו וכן ראיתי בספר ברכת החתנים עמ' צג בשם הגרח"ק . .
טו) לחיצת יד - איסור חמור ללחוץ יד לנשים וכל שכן שאר קרבה אפילו שהן קרובות משפחה שו"ע אבה"ע סימן כא ס"ז ואיסור זה קיים בכל גיל של אשה אפילו זקנה מופלגת. וכתב בילקוט יוסף הלכות חופה וקידושין עמוד רעג, חתן שיש לו קרובות משפחה שיודע שהן עלולות לנשקו אחר החופה, יכין עצמו לכך להתרחק מזה,. וגם הכלה אין לה להושיט יד לגברים. .