אור ברסלב
ואהבת כהלכה שכנים › עצה טובה

ואהבת כהלכה

שכנים · עצה טובה

השכן הרע

מחז"ל מבואר שעדיף להתפלל על שכנים רעים

שיחזרו בתשובה

ולבקש מבורא עולם יהפכו להיות שכנים טובים

מאשר שיגרם להם נזק.

דינים בעניין חניית הרכב

א) חניה פרטית - אין אישור להחנות רכב או להשתמש בחניה פרטית ללא אישור מפורש של בעל הבית, אפילו שאין לו היזק בכך כגון סיבוב "פרסה" בחנייה של השכן אדם יכול לאסור את שלו, כיון שבזמננו הכל מקפידים בכך ויש בכך משום גזל. יש להבין שכן שמונע שישתמשו בחצרו או בכליו שימוש חד פעמי אע"פ שלא נגרם לו הפסד ישיר מכל מקום במשך הזמן יש לו הפסד כשהכל יתרגלו להשתמש בחניה הפרטית שלו. עיין במשכן שלום עמ' עה שהביא דברי התוספות ועוד ראשונים שיכול אדם למנוע מחבירו מתחילה שלא להשתמש בחצירו, אפילו כשזה נהנה וזה לא חסר, ואין כופין בזה על מידת סדום להכנס בעל כרחן של הבעלים ואם מוחה בו, אפילו שימוש מועט ביותר, אסור לו להשתמש. .

ב) חנייה של בניין - אסור לדיירים זרים שאינם דרים בבניין להחנות בחנייה משותפת של שכונה, אלא אם כן יש אישור של כל הדיירים ואין די באישור של רוב הדיירים כיון שכל אחד מהדיירים יש לו חלק בשטח החנייה הרי צריך אישור מכל הדיירים או מהוועד של הבניין ובדרך כלל הכל מסכימים לאורחים שמגיעים לחנות שם. .

ג) חזקה על מקום חניה - החונה בחניון השכונתי במקום קבוע כל זמן שלא קבעו בינהם את סדר החניה, אין לאף אחד מהם חזקה על החניה אפילו שהשתמש בה זמן רב אינו יכול לקבוע שזוהי חניה שמורה שלו ללא הסכמת כל הדיירים כיון שכל אחד שותף בחלק שלו, ואין הוא מקפיד למחות על כך שאדם חונה באופן קבוע במקום מסויים, כל עוד שאין זה מפריע לו. .

ד) התקין שער או מעקה בחניה משותפת - אין רשות לדייר לבנות מבנה קבע בחניה המשותפת ללא רשות כל הדיירים אבל אם כבר עשה גגון או שער והשכנים לא מחו בידו, זכה במקום מדין חזקה כיון שלא מחו בידו הפסידו את זכותם עיין מה שכתב במשכן שלום סימן א הערה נד. .

ה) חניה בתשלום - מקום שגובים תשלום עבור החניה כגון חניון מסודר או חניה עירונית (כחול לבן) אין להחנות ללא תשלום בדיעבד כשחנה בחניון של רשות מקומית ולא שילם אין צריך לשלם היות ואין כאן גזילה בקרקע ובפרט כשיש מחלוקת אם דינה דמלכותא דינא ואולי יש לדון מדין מבטל כיסו של חבירו. .

ו) חניית נכים - אסור להחנות בחניית נכים אפילו לא לזמן מועט וכשהנהג יושב ברכב, בכל התעכבות,נגרמת עוגמת נפש לנהג הזקוק לכך אפילו שעל פי החוק זה מותר מכל מקום יש כאן נזק וטורח לאדם אחר שצריך להשתמש במקום זה וחושב שמקום זה תפוס ואין לו חניה מסודרת המתאימה למצבו הבריאותי. .

ז) תשלום עבור מחסום - הכל צריכים לשלם עבור מחסום בחניה אבל שכן שאין לו רכב אינו חייב להשתתף בהוצאות כדין בניית מעלית שאין חיוב על הדיירים בקומה ראשונה לשלם בעבורה כיון שיכולים לטעון שאין להם ולא תהיה להם שום הנאה במעלית, והוא הדין לגבי מחסום, ולכן אינו צריך להוציא הוצאות על מחסום. ועיין בעמק המשפט שכתב שאין אפשרות לחייב דיירים בקומה ראשונה שאינם משתתפים במעלית לשלם בעבורה והוא הדין להכא עיי"ש. .

דיני שכנים נוספים

בכל ריב ומחלוקת אסור לפנות לערכאות, אלא אך ורק לדיני תורה וכל הפונה לעירייה או לבתי משפט חילוני הרי הוא מרים יד בתורת ה' ומרבה מחלוקות ושנאת חינם בישראל.

א) היזק לרבים - אע"פ שמותר לו לאדם לבנות בשלו כרצונו, כל זה בתנאי שאינו מזיק לשכנים או לעוברים ושבים, כגון הוצאת מרפסת או עמודים שגורמים לעכב את העוברים ושבים וכן בליטות בקיר, צינורות גלויים אבנים שהושארו בדרך, הגורמות לכך שאדם יפול, וכן בורות חשופים ב"ב ס וכן הובא ברמב"ם הלכות נזקי ממון פרק יג הלכה כג לא יסקל אדם מרשותו לרשות הרבים, ואין עושין חלל תחת רשות הרבים ולא בורות ולא שיחין ולא מערות ואף על פי שהעגלה יכולה להלך על גביהן והיא טעונה אבנים שמא תפחת מלמטה שלא מדעתו, והחופר בור לצרכי רבים מותר. וכתב בערוך השולחן חושן משפט הלכות נזקי ממון סימן תיז סעיף יא מכל מה שנתבאר בדיני היזק לרבים למדנו שאותם האנשים המוציאים מביתם לרה"ר בליטות ובנינים קטנים שלא כדין ועושים באלימות עתידים ליתן את הדין. .

ב) התקנת מרזב או צינור מזגן - המתקין צינור מזגן חייב לעשות זאת באופן שלא יפריע לשכן וכן שלא יטפטף במקומות שיגרמו נזק לאחרים כדי שלא לגרום לנזק על ידי המים שנוטפים וכן כתב בעמק המשפט הלכות שכנים עמ' לג שכן יכול לעכב שלא יתקינו מרזב בין על מגרשו הפרטי ובין על המגרש המשותף כיון שזה מקפח את השכנים וכן הסכימו באחרונים. .

ג) מזגן - מותר להתקין מזגן אע"פ שהוא עלול להרעיש לשכן כיון שזהו תשמיש הדירה. אבל מן הראוי לעשות את ההשתדלות המירבית על מנת שהמזגן יונח במקום שאינו מרעיש לשכנים אין יכול לאסור שימוש הרגיל והמקובל בדירתו אפילו שמרעיש כיון שכך דרך תשמיש הדירה ע"ע בחזון איש ב"ב יג יא, וכן פסקו אחרונים עמק המשפט הלכות שכנים עמ' רצא, משפטיך ליעקב חלק ב סימן לח, תשובות והנהגות חו"מ סימן ש"ז. שמרו משפט חלק א סימן טז. .

ד) שימוש בכותל השכן - כותל שנבנה על ידי שכן יחיד מבלי שהשכן השני השתתף בו, אסור לשני להשתמש בו מבלי רשותו של הבונה כגון לתליית תמונות או להנחה עליו כיון שהוא הוציא ממון על בניית הקיר, הרי כשתולה תמונות ומשתמש בו מגלה שנוח לו בכותל, ועוד שפעולות אלו מזיקות לכותל לכן צריך לשלם עבור ההנאה והשימוש כפי שפסק בשו"ע חו"מ סי' קנג סע' טו היה הכותל של ראובן לבדו, אין שמעון יכול להשתמש בו. ועיין שם בסעיף י"ד שכל זה דווקא כשהכותל של חבירו בלבד, אבל כותל ששניהן שותפים בו כל אחד רשאי להשתמש בכותל. .

ה) קומה עליונה - הדרים בקומה העליונה צריכים להזהר שלא להרעיש לדיירים שמתחתיהם, כדי לא לגרום להם עגמת נפש אע"פ שאין אפשרות לחייב אותם להניח שטיח על מנת לצמצם את הרעשים מכל מקום ראוי שישתמשו בביתם בהתחשבות בדיירים שמתחתם בפרט בשעות המנוחה של הלילה והצהריים. ויש פעמים שהשכנים מצטערים ביותר ואינם יכולים להתלונן כי יש זכות שימוש דיורין ובכל אופן יש בכך היזק. .

ו) חלונות פתוחים - אין לפרוץ בקיר חלונות מול חלונות של השכנים, אלא אם כן יש תריסים מוגפים רוב שעות היום. אלא אם כן השכן מתיר לו לעשות כן מותר יש חשש של היזק ראיה כמובא בשו"ע חו"מ סי' קנד סעיף ג לא יפתח אדם חלון לחצר חבירו וכו' ואם נתנו לו השותפים בחצר רשות לפתוח חלון או פתח, רשאי, והוא שלא יפתח פתח כנגד פתח או חלון כנגד חלון. .

ז) טענת זכיתי בחזקה - לא בכל מקרה יכול שכן לטעון שהשכנים ויתרו לו ולכן זכה בחזקת שימוש, ואינם יכולים להתחרט, ויש לדון בכל מקרה לגופו. והראוי ביותר שיתייעצו עם דיין כדי לדעת את הדין במקרה שלהם יש חזקות שאינן לגוף הקרקע אלא חזקת תשמיש ברשותו של חבירו כגון שהוציא זיז שהוא נסר או קורה הבולטת לרשותו של חבירו. ובעל הזיז משתמש בו או הוצאת מרזב ומזחילה לרשות חבירו שישפכו המים לרשותו של חבירו. ויש מין חזקה שאינו עושה כלום ברשות חבירו אלא ברשותו רק שבזה מזיק לחבירו בהיזק ראיה כגון שפותח חלון בכותלו לחצר חבירו וכה"ג. וכן יש שעושה דבר ברשותו ומקלקל הקרקע של חבירו ובכל מיני חזקות אלו אם החזיק בהם הוי חזקה ואין חבירו יכול לסלקו. ובהיזק ראיה אף שיש מרבותינו דס"ל שאין חזקה להיזק ראיה ויכול לכופו לעולם ובראשונים נחלקו בכל אלו החזקות אם צריך ג' שנים וחזקה שיש עמה טענה כבחזקת קרקעות או לא ודעת הרמב"ם והרמב"ן והגאונים דא"צ אלא מיד שעשה כן בפני חבירו ונתברר לו הזיקו מחל לו וזכה זה בחזקתו מטעם מחילה ודעת רשב"ם ור"ת והתוס' והרא"ש והטור דצריך ג' שנים וטענה שמכרה או נתנה לו כבחזקת קרקעות כ"כ בערוך השולחן סימן קנג ועיין עוד בשו"ע שם ונושאי כליו. .

ח) אילן המזיק - עצים שהענפים שלהם מפריעים לשכן או למעבר הולכי רגל, כגון עלים נושרים או פירות שנופלים ומרקיבים בשטח השכן יש לו לבעל האילן לגזום באופן שלא יפריע לשכנים ולעוברים ושבים במשנה כז עב, וכך הוא ברמב"ם ובטור שולחן ערוך סימן קנה סעי' כז אילן שהוא נוטה לרשות הרבים, קוצץ כדי שיהא הגמל עובר ברוכבו. .

ט) שכן שאינו רוצה לגזם - כשביקש מהשכן לגזום את העץ ולא גזם מותר לשכן השני לחתוך בעצמו את הענפים המפריעים לו בשטחו מתניתין כז ע"ב טור חושן משפט סימן קנה כתב תשובה לגאון ראובן יש לו תאנה ושרשיה בתוך כותלו של לוי נופו נוטה על גבי עלייתו ומעכבו מלהטיח את גגו ורוצה לוי לקוץ נוף המעכבו הדין עמו שהתורה נתנה רשות לניזק לקוץ כדי היזקו כדתנן אילן הנוטה לתוך שדה חבירו קוצץ מלא המרדעת ואין ראובן יכול לומר ללוי אתה גרמת היזקך שהגבהת את גגך ולא כל הימנך שתגביה את גגך לקוץ את תאנתי שו"ע סימן קנ"ה סכ"ו, משכן שלום קסז. .

י) שורשים שיצאו לחצירו - שורשים מהעץ של השכן שנכנסו לחצרו או לרשות הרבים ועלולים לגרום נזק למערכת הביוב וכד' יש לעקרם, ואם הבעלים אינו עושה זאת, מותר לכל אדם הניזק לעקרם פסק בשו"ע חו"מ סי' קנה סעיף ל ראובן שחפר בור וירד ומצא שרשי אילן של שמעון בתוך שדהו, קוצץ וחופר והעצים שלו. ואם היה קרוב לאילן שמעון בתוך ט"ז אמה, השרשים של שמעון וקוצצם ונותנם לו. ואם אינו צריך לחפור בור, ויצאו השרשים של שמעון בתוך שדהו, הרי מעמיק ג' טפחים כדי שלא יעכב המחרישה, וכל שורש שמצא בתוך ג' טפחים קוצצו, ואינו חושש שמא ייבש אילן של חבירו, שזה בתוך שלו הוא חופר. וכן פסק בספר משכן שלום עמ' קסו שרשאי לקצוץ השורשים המזיקים והמפריעים לו וכן לכתחילה אין לאדם ליטע אילן כזה באופן שיש לחוש ששורשיו יזיקו לשכנים. .

יא) פירות הנושרים מהעץ - אילן שפירותיו נושרים לחצר השכן או לרשות הרבים הרי פירות אלו שייכים לבעל האילן ולא לבעלי החצר ולא לעוברים ברשות הרבים פסק בשו"ע חו"מ סי' קסז סע' ב אילן העומד על המצר, אף על פי שהוא נוטה לתוך שדה אחד מהם, הרי שניהם חולקין בפירותיו. אבל אם עומד בשדה של אחד מהן ונוטה לשדה אחר, הולכין אחר העיקר והכל שלו, כ"כ הטור. שו"ת אגרות משה חושן משפט חלק א סימן מג דלדיני ממון תלוי רק בגוף האילן במקום יציאתו מן הקרקע אם עומד בשדה ראובן אף שכל השרשין וגם הענפים ועליונו של האילן הוא בשל שמעון שייך לראובן וצריך להשיבם לו אלא אם כן פירות נמאסים שוודאי לו שאין השכן רוצה בהם ובכל מקרה יבקש רשות מהשכן שיוכל להשתמש בפירות הנופלים בחצרו. .

יב) פירות הפקר - אם ידוע לנו בוודאות שהשכן מפקיר את הפירות כגון שנמצא בחו"ל מותר להכנס לשכן ולקחת ממנו את הפירות מבלי לשלם זה נהנה וזה לא חסר, לכן מותר, אבל אם יודע בו שהוא אינו מתיר להכנס לחצירו אסור לו אפילו שהפירות נרקבים, שיש רשות לאדם לעשות בחפציו ופירותיו כרצונו. .

יג) עץ שמאפיל על חלון - בעל העץ צריך לקצוץ עץ שמאפיל על החלון של השכן, ואפילו מותר לשכן לקצצו כפי שיש לו נזק בשו"ת שבות יעקב חלק א סימן קנט כתב שהכל לפי ראות עיני המורה אם הוא אילן עב וגדול ומאפיל מאוד יכול למחות, וחייב לקוץ האילן או ענפיו בכדי שלא יאפיל והביא שם תשובת חות יאיר סימן קצ"ה דפסק בפשיטות דמחויב לקוץ האילן אם מאפיל ומ"מ אם אפשר לו לתקן היזקו בקציצת קצת ענפיו סגי ע"ש. .

יד) חצר נקיה - אין להשאיר חצר הפוגמת באווירת השכונה באופן שיש נזק תברואתי לסביבה שולחן ערוך סימן קנה סעיף לט ומא. כגון ריח, זבובים, וכד'. .

טו) הבערת אש - עשן המתפשט נחשב להיזק ולכן כשרוצים להבעיר אש יש להתרחק באופן כזה שהעשן לא יפריע, אלא אם כן השכנים מוחלים (כגון ל"ג בעומר) אבל אם השכנים אינם מסכימים חייב להרחיק אפילו בל"ג בעומר שולחן ערוך קנה סעיף כג ונראה שבמקום שהכלל נהג לעשות מעשה מסוים וכולם מוחלים מותר, כמובא בשולחן ערוך הרב שם סעיף יז שבמקום שנהגו שכולם משליכים נבלותיהם בשוק או באשפה שבשוק רשאי לעשותו שבני העיר יכולים למחול זה לזה . .

טז) בעלי חיים - במקומות עירוניים שאין דרך בני אדם לגדל בהמות או תרנגולים שגורמים ללכלוך ורעש לסביבה הרי השכנים יכולים למחות בשכן אפילו אם הסכימו בעבר יכולים השכנים להתחרט אם ישנה מציאות חדשה שלא העלו על הדעת כיון שדינו כקוטרא ובית הכסא שיש להם ריח רע ואין להם חזקה אפילו לאחר שנים ויכולים למחות בו שמגדל. ולא יפנו לערכאות אלא רק לדין תורה. .

יז) רעש בבית הפרטי - בשעות המיועדות לשינה כגון שעות הצהריים וכן בשעות הלילה אסור להשמיע רעש, כגון מוזיקה, קדיחות בקיר, קול פטיש וכד' ויש בכך צער גדול לשכנים וכן פסקו כל האחרונים היות ובזמננו הכל חולים אצל שינה והרעש מזיק ממש לנחים מנוחת צהריים והשינה בלילה וגורם לחולי הראש ולשאר חולאים ולכן אין לצער את הבריות בכל סוגי הרעש. .

יח) תינוק בוכה - אין אפשרות לשכנים לבוא בתלונות על כך שתינוקות בוכים בלילה או שילדים מרעישים בשעות המותרות שכך היא דרך העולם ואין אפשרות למחות על כך בפרט שעל דעת זה באו לגור, עיין בעמק המשפט הלכות שכנים עמ' רפז כתב בשם החזו"א בפשיטות שאין שכן יכול לטעון כלום כלפי שכינו שתינוקותיו צווחים הרבה בלילות ומרעישים דכל אחד מבין שגידול תינוקות בבית זהו חלק מקיום וישוב העולם וטבע התינוקות לצווח ולהרעיש .

יט) אירוע משפחתי - כל אירוע צריך להסתיים בשעות המקובלות על פי החוק, ויש להתחשב מבחינה מוסרית בשכנים על מנת לא לצער אותם, אע"פ שמותר אע"פ שיש היתר לעשות אירועים בבית צריך לזכור את הכלל שמה ששנוא עליך אל תעשה לחברך ולכן יש להזהר בכך ולזכור כשכל אחד מכבד את השני אז השמירה על השקט תהפוך להיות בהדדיות ובשלום. .

תוכן העניינים

ואהבת כהלכה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה