אור ברסלב

ואהבת כהלכה

שכנים

השבת אבידה

בכל יום אנו מתפלללים לבורא עולם שיצילנו מאדם רע ומשכן רע, שכנים משפיעים על האדם לטובה או לרעה, לא נעים לדור בבניין שהשכנים מסוכסכים בו.

חז"ל לימדו אותנו שיש להתרחק משכן רע ולחפש שכן טוב עד כדי כך שצריך להתפלל על כך כל יום ומדי יום, ובוודאי שלכל אחד מאיתנו היה נסיון מר עם שכנים, ואין צורך לתאר עד כמה שכן רע יכול לרדת לחיי השכנים, לפעמים מגיעים למצב שאפשר להגדירו "חיי צער וסבל". כולנו יודעים ששכן המצער את הדיירים גורם לירידה ברמת החיים, עד כדי כך שיהיו שכנים שיעדיפו לעבור דירה ולא לגור ליד שכן שיורד לחייהם.

על מנת שלא לבוא עם השכנים לידי ויכוחים ומריבות, עדיף להיות המוותר ולחיות בבריאות הנפש ובשלום עם כולם, מאשר להיות הגאוותן והכעסן, זה שתמיד עומד על דעתו במריבות עם השכנים וכל מה שבסביבה... תמיד במריבה שני הצדדים מפסידים גם הצד המנצח.

דרך ארץ פרק המינין הלכה יז. האוהב את שכניו...עליו הכתוב אומר אז תקרא וה' יענה.

ואלו מקצת המקרים הנפוצים שיכולים לגרום לריב בין שכנים

הרחבת דירה - שכן שהרחיב דירה ולא ביקש את אישור כל הדיירים ברוב הפעמים, מתפתחת מחלוקת, ופונים לעירייה למסור את שמו שהוא הרחיב. במעשה זה עוברים על מספר איסורים חמורים מהתורה: לשון הרע, רכילות, שנאת חינם, פניה לערכאות והרמת יד על התורה הקדושה.

הדבר חמור ביותר כאשר באים פקחים של העירייה ומחייבים את הבונה להרוס, נושים בו וגורמים לו נזק בלתי הפיך והכל בזכות אותו שכן שקינא בו בסתר ליבו שהוא בנה והוא לא.

עדיף לוותר ולהרבות באהבת חינם, מלהילחם ולהרבות בשנאת חינם גם במקרה שהשכן בנה בלי אישורים, הויתור עדיף מאשר להלחם בו ולהלשין.

והמתלונן ידע שאם לא עשה כן בהוראת בית דין מוסמך הרי הוא נחשב למוסר למלכות ולכן לפני כן, יחשוב על הנזק שיגרם לשכן, ועל כל ההשלכות של ההלשנה, משפחה שלימה תסבול מכך בגלל שמסתירים לו את השמש או את הנוף...

וכל שכן כשיש מלשינים סתם ללא סיבה רק מתוך קנאה או מתוך מריבה ישנה לא מסכימים שהשכן יוסיף לדירה

זמירות שבת - נועדו לגרום לאהבת השבת, אבל אם הקולות נשמעים עד השעות המאוחרות והשכנים מצטערים בכך, יש כאן מקור לשנאת חינם.

משחקי ילדים - אע"פ שאין אפשרות לאסור על ילדים לשחק, כדאי להקפיד על כך שבשעות המנוחה ישחקו בתוך הבית וכן לחנכם לשחק בלי להרעיש.

מזגן - מידת חסידות להתקין מזגן בצד שלא יגרום רעש לשכנים אפילו שמותר. מדוע לגרום לשכן לכעוס ולהקפיד בלב.

שטיח למניעת רעשים - שכנים בקומות העליונות כדאי שישימו שטיח על מנת שלא יגרם רעש לשכנים הדרים מתחת, שלפעמים יש בכך צער גדול ועוגמת נפש בפרט בשעות המנוחת צהריים כשהילדים משחקים בבית.

שקט בחדר מדרגות - העולים במדרגות צריכים להקפיד שלא להרעיש ולא לגרום לגזל שינה ומצוי שחוזרים בשעות המאוחרות ומדברים בקול רב שמעיר את הדיירים.

שימוש בשטחו של השכן - שימוש שבדרך כלל אין מקפידים עליו כגון פרסה בחניה של השכן אע"פ שיש מתירים, מכל מקום מידת חסידות גם כן לא לעשות כן, כדי שלא יתרגלו בכך השכנים ותמנע מנוחתו של השכן ולכן יש להבין שכן שמונע שישתמשו בחצרו או בכליו שימוש חד פעמי אע"פ שלא נגרם לו הפסד ישיר מכל מקום במשך הזמן יש לו הפסד .

לוותר אפילו שמותר - הנהגה טובה היא גם כשמותר לך תמנע מכך. לפעמים כשאדם עומד על זכותו לעשות מעשה שמותר לו אבל השכנים מתנגדים זה גורם לשנאת חינם ולכן עדיף להמנע.

מוזיקה - אמנם רשאים לשיר ולזמר בתוך הבית או במרפסת פתוחה, אבל יחד עם זאת צריך להשתדל מאוד שלא לצער בני אדם עם מוזיקה בעוצמה רבה אפילו בשעות שמותר, וכל שכן בשעות הלילה כשמפריע לכל הרחוב.

שיפוצים - המשפץ את ביתו ידאג לניקיון סביבתו ולכן יזמין מכולה לפינוי הפסולת, על מנת שלא לפגום באיכות הסביבה ובנוסף לכל מיני דיבורים וריכולים אסורים.

"על האש" - אם כבר רוצים להכין אוכל יש להתחשב בשכנים ברמת העשן היוצא והריחות המטיילים, וצריך לדעת שעשן וריח זהו מטרד אמנם אין אפשר למנוע לחלוטין מהשכן להכין לעצמו בשר גריל "על האש" אבל צריך להתחשב בסביבה השכנה.

פח אשפה - כשמרוקנים אשפה לפח המרכזי צריך לדעת שלפעמים השקית מטפטפת ומלכלכת את המדרגות, ואת המעלית ואת המסדרון. מלבד הריח וההרגשה הלא נעימה המתלווה לכך, יש בכך מפגע בטיחותי. אם אחד השכנים יחליק על אחת הטיפות השמנמנות שנשפכו שם יש לו אפשרות להזמין את השכן הרשלני לדין תורה.

בעלי חיים - המחזיק בעלי חיים חייב להחזיקם במקום ובאופן שלא יגרום מטרד לשכנים, שכל חתול נודד או כלב נובח ומפריע לשכנים יש בכך צער גדול. אפילו ש"הוא לא עושה כלום" או ש"הוא לא נושך" כלשונם של החובבי כלבים, בכל אופן הוא מהווה מטרד לכל השכנים שיכול לגרום למחלוקות גדולות בין השכנים

מריבות בין ילדים - ילדים מרבים לריב אחד עם השני, והטעות שעושים המבוגרים היא שמשתתפים במריבות, מסתכסכים אחד עם השני, והמגוחך בכל המריבה הוא שלאחר זמן הילדים משלימים ואילו ההורים נשארים במריבות...

סקרנות בין שכנים - יש למגר את התופעה של סקרנות בין שכנים וחוסר פרטיות, בפרט בעניני זוגיות ובריאות בני הבית ופרנסה . מה ששנואי עליך אל תעשה לחבירך, ולכל אחד חשובה הפרטיות, ומפריע לו סקרנות מיותרת של השכנים.

כביסה - בדרך כלל כביסה אינה גורמת לבעיות לשכנים אבל כשתולים כביסה בשעות המאוחרות של הלילה והחבלים חורקים או שהכביסה מטפטפת על הכביסה של השכנים או שמעיפים אבק וחול וכד' עלולה להווצר כאן מחלוקת גדולה.

אמר החכם

ה' יצילני משכן רע.

כשאותי רואה בלבו חוקר אחר מעשיי...

אם יראה טובה יעלימנה,

ואם יראה רעה יגלנה...

הגינות בין שכנים

על מנת לא לבוא לידי מכשול של גזל או של מחלוקת בין שכנים, אסור להשתמש בשטח וברכוש של כל אדם אחר בלי רשותו אלא אם ידוע לו בוודאות שחברו מוחל ומרשה לו להשתמש בשטחו הפרטי.

גם בבניין משותף כל פעולה או שימוש שרוצים לעשות בגינה או בחצר משותפת חייב אישור של כל הדיירים, בלי יוצא מהכלל, כיון שכולם שותפים בחלקה למעט במקרים מפורסמים לכל שיש אישור לכך מבלי התנגדות שום דייר כתב בשולחן ערוך חושן משפט הלכות גזילה סימן שעו סעיף א המסיג גבול רעהו והכניס מתחום חבירו בתוך תחומו אפילו מלא אצבע, אם בחזקה עשה, הרי זה גזלן. ואם הסיג בסתר, הרי זה גנב. ואם בארץ ישראל הסיג הגבול, הרי זה עובר בשני לאוין: בלאו גניבה או בלאו גזילה ובלאו דלא תסיג (דברים יט, יד). עיין שם ובאחרונים שאע"פ שיש פוסקים שקרקע לא נגזלת, מכל מקום יש כאן עבירה בידו כשחבירו אינו מתיר לו להכנס לשטחו, והוא בכל זאת נכנס. עיין עוד במשכן שלום פרק א סעיף א. .

ואפילו שיש היתר להשתמש בשטחו ובביתו כרצונו, מכל מקום צריך להזהר ביותר שלא לגרום נזק לאחרים על ידי שפיכת מים, פסולת, ובנייה שאינה לפי התקן המקובל.

דיני שכנים

א) תשלומי ועד - חובה על כל הדיירים לשלם את דמי הוועד, וכן תשלום עבור תיקוני חשמל, מעלית, פינוי אשפה, גינון, וכו' וכל המתחמק מלשלם נכשל בעוון גזל, ואפשר לתובעו בבית דין, ואם הוא סרבן הוועד יבקש רשות מבית הדין על מנת לתובעו ונחלקו הפוסקים בדין של דייר שיש לו שתי דירות ובכל מקרה יתייעצו עם דיין כן פסק בשו"ע חו"מ סי' קסא סעיף א בני העיר כופין זה את זה לבנות דלת ובית שער לחצר. וכן כל הדברים שהחצר צריך להם צורך גדול, או הדברים שנהגו בני המדינה לעשותם. אבל שאר הדברים, כגון ציור וכיור, אינו כופהו. וכתב בעמק המשפט הלכות שכנים עמ' שפב. שבזמננו בגדר צורך גדול דהיינו תאורה בחדר המדרגות ובכניסה מחוץ לבנין אחזקה שוטפת וניקיון לחדר המדרגות והמגרש מסביב אחזקת המעלית המקלט מתקני ההסקה חדר העגלות חדר האשפה פחי האשפה זיפות ואיטום הגג בתקופות שיקבעו ע"פ מומחים וכן כל דבר שהיה כלול במפרט הטכני שהתחייב הקבלן בחוזה. ואדם שחיבר את שתי הדירות לדירה אחת צריך לשלם תשלומי ועד על שתי דירות כן פסק בספר משפט שלמה זעפראני חלק ד עמ' מד. אולם באחרונים נחלקו בדין זה עיין במנחת צבי חלק א סימן יג אות כא, אם קנה דייר אחד שתי דירות באותו בנין אם קנה אותן כך מהקבלן בין אם חיברן ובין אם הם נפרדות ישלם רק עבור דירה אחת דמי ועד הבית חוץ מבדברים שהגביה בהם תלויה בשטח של כל דירה. אולם אם קנה את דירתו השניה מאחד הדיירים לאחר שקנו כל הדיירים את הדירות מהקבלן ישלם עבור שתי דירות את תשלומי ועד הבית לפיכך במקרה כזה דעתו תחשב באסיפת הדיירים כדעתם של שני בעלי דירות שונות ובספר ישיב יצחק ח"ח חו"מ סימן עה וכתב חילוקים נוספים עיי"ש שכתב שבדין זה יש מקום ללכת על פי החוק כשהמנהג כמותו בכל מקום. כתב ביצבור יוסף חלק ב סימן פב שאין להוציא כסף מקופת הועד על חלקים ופרטים ששייכים לבית אלא כל דייר צריך לשלם את מה שתקנו לו בביתו כגון מכשיר אינטרקום או שלט של חניה. .

ב) כשאינו רוצה לשלם - הדר בבנין ואינו משתתף בהוצאות ועד הבית ניתן להזמינו לדין תורה ויש פעמים שכופים עליו לשלם את חובו כמו שפסק בשו"ע חו"מ סי' קסא סעיף ד אם אחד מבני החצר אינו רוצה ליתן בתיקון הצריך ואינו רוצה להשכיר בית שבחצר, יתקנו הם וישכירו ביתו, ויקחו השכירות עד שיפרעו מחלקו המגיע לו. וכתב שם הנתיבות המשפט בחידושים סימן קסא ס"ק ד ואם אין מוצאין להשכירו, נראה דכופין אותו למוכרו או נחתינן לנכסים, כמו בסוף סימן קנ"ה בהג"ה, דאומרין לו גדור ביתך או מכרהו לאחרים. .

ג) הוצאות ועד הבית - על חברי הועד לכתוב כל הכנסה והוצאה כספית ולהשתמש בקבלות גם לדיירים המשלמים תשלום ועד, וגם לבעלי המקצוע הנותנים שירות כדי שלא יבואו לידי חשד מצד המשלמים תשלומי ועד, ואפילו שמשלמים יותר עבור קבלה, עדיף כך מאשר תמיהות מצד הדיירים על התנהלות הכספים שאינה הוגנת. .

ד) הוצאות לשיפור הבית - יש זכות לרוב הדיירים לכפות על המיעוט לשפץ ולשפר את מראה הבית כאשר עושים שינויים המקובלים בשאר הדירות, אבל שינויים מיוחדים אין אפשרות לכפות פסק בשו"ע חו"מ סי' קסא סעיף א בני העיר כופין זה את זה לבנות דלת ובית שער לחצר. וכן כל הדברים שהחצר צריך להם צורך גדול, או הדברים שנהגו בני המדינה לעשותם. אבל שאר הדברים, כגון ציור וכיור, אינו כופהו. עשה אחד מעצמו, אם גילה השני דעתו שהוא חפץ בו, מגלגלין עליו את הכל ונותן לו חלקו בהוצאה. וכל מקום ומנהגו וכן כתבו המרדכי פ"ק דב"ב ותרוה"ד בסימן שמ"ח והובאו דבריהם בחזו"א סי' ה' ס"ק ב' וה'. .

ה) גינה משותפת - בבניין קומות החצר משותפת לכל הדיירים ולכן דייר הרוצה לעשות פעולה אישית כגון אירוע משפחתי או לקבוע מחסן על הדשא, חייב לקבל רשות מכל הדיירים או מהוועד כדין חצר המשותפת שלכל אחד מהשותפים יש זכות להשתמש בחצר בשימוש הראוי והמקובל על כולם וכל אחד יכול לאסור על השני לעשות שימושים יוצאים מגדר הרגיל כמובא בשולחן ערוך חושן משפט הלכות שותפים בקרקע סימן קסא סעיף ה אחד מהשותפים בחצר שבקש להעמיד בה בהמה או ריחים, או לגדל בו תרנגולים, חבירו מעכב עליו. וכן שאר דברים שאין דרך בני המקום לעשותם בחצרותיהם, בכולם השותפין מעכבין זה על זה ועיין שם באחרונים שאפילו בהעמדה גרידא יכול למחות. .

ו) מחסן משותף - מותר להשתמש במחסן משותף בשימושים המקובלים, אבל שכן הרוצה להשתמש במחסן לשימוש שאינו רגיל ומקובל על כולם, יכולים למנוע בעדו כיון שהמחסן שייך לכולם, כל אחד מהדיירים רשאי לקבוע כיצד ישתמשו בו כדין חצר המשותפת שנכתב לעיל שצריך אישור של כל השותפים על מנת להשתמש. והעושה כן ללא אישור נכשל בגזל של רבים. שיכולים לומר לו על דעת זה לא השתתפו ברכישת המחסן. ולכן רק שימושים המקובלים על כל הציבור מותרים כמובא בשו"ע חו"מ סימן קנו סעיף א. .

ז) בניית דירה על גג - שכן הרוצה לבנות דירה על הגג צריך אישור מפורש בכתב מכל אחד מהדיירים ואפילו שכן אחד שמסרב יכול למנוע בעדו כיון שכל הדיירים שותפים בגג צריך לקבל מהם אישור, וזכותם לעכב על כך ולמנוע ממנו לבנות בטענת ריבוי דיורין. כ"כ במשכן שלום עמ' תעו סוף הערה מג. .

ח) חנות בבניין - אין לפתוח חנות או כל עסק אחר בשכונה וכן אין להשכיר את הדירה לבעל עסק אלא אם כן יש אישור של כל הדיירים מסכת בבא בתרא דף כ עמוד ב חנות שבחצר - יכול למחות בידו ולומר לו: איני יכול לישון מקול הנכנסין ומקול היוצאין ובדף כ"א וכן פסק בשו"ע סימן קנו סעיף ב ע"ע במשכן שלום עמ' תעז. .

ט) מכירה פרטית - כשמוכר חפצים או דברי מאכל שאין אותם בחוץ אין יכולים לעכב עליו השכנים, ומידת חסידות היא שהוא לא ימכור ולא יפריע להם משכן שלום עמ' תפב. .

י) מספרה בבית - אין לפתוח מספרה בבית, אלא אם כן יש אישור של כל הדיירים כדין חנות. ויש פעמים שמותר כאשר אין הרבה לקוחות כדין חנות כנ"ל ויש מקרים שיש אפשרות כאשר אין ריבוי של נכנסים ויוצאים ואין הפרעה לשכנים במשך שעות היום והלילה ולכן יש להתייעץ עם תלמיד חכם המבין בהלכות אלו . .

יא) פתיחת גן ילדים - שכנים יכולים לעכב על פתיחת גן ילדים בבנין קומות כאשר הוא פוגע ברמת חיים ומוריד את ערך הדירות כתב בשולחן ערוך חושן משפט סימן קנו סעיף ג וכן יש לו ללמד תינוקות ישראל תורה בתוך ביתו, ואין השכנים יכולים למחות בידו ולומר לו: אין אנו יכולים לישן מקול התנוקות של בית רבן. והוא הדין לכל מילי דמצוה, עכ"ל. אבל שאר גני ילדים ומעונות שאינם של מצוה יכולים השכנים לעכב מחמת הרעש וריבוי הנכנסים והיוצאים וכן משום הורדת ערך הדירות בגלל הגן. .

יב) כולל בבנין - אע"פ שמעיקר הדין מותר לפתוח כולל בבניין קומות מכל מקום ראוי להשתדל לקבל הסכמה מהשכנים כדי לחסוך מריבות המביאות לידי שנאת חינם איתא בב"ב נא ברם זכור אותו האיש לטוב ויהושע בן גמלא שמו שאלמלא הוא נשתכח תורה מישראל וכו' שתיקן שיהיו מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר ופסק בחו"מ סימן קנ"ו ס"ג וכן יש לו ללמד תינוקות ישראל תורה בתוך ביתו ואין השכנים יכולים למחות בידו ולומר לו אין אנו יכולים לישון מקול התינוקות של בית רבן והוא הדין לכל מילי דמצוה שאינם יכולים למחות בידו מבואר מכאן שלצורך לימוד תורה ולשאר מילי דמצוה אין השכנים יכולים לעכב לפתוח ביהכנ"ס ובית מדרש בטענה של נזקי שכנים וכ"כ בשמרו משפט ח"א וכן פסקו באחרונים. .

יג) קיצור דרך בנין מגורים - אין לעבור דרך בנין מגורים על מנת לקצר דרך שפעמים רבות הדיירים מתנגדים לכך בפרט כשיש בכך הפרעה לשכנים שטח משותף של בנין מגורים נחשב כשטח פרטי לכל דבר ולכן אין לעבור דרכו מבלי אישור של הדיירים וכל שכן שלא להשתמש בדשא או בפח אשפה או תאורה השייכת לדיירי הבנין ויש מקרים רבים שדיירים מתלוננים על העוברים בשטחם שהם מלכלכים ומרעישים וגורמים נזקים לדשא ולרכוש לכן הם לא מסכימים שיעברו דרכם ובצדק. .

יד) שימוש במעלית ובתאורה - המעלית והתאורה נועדה לשימוש דיירי הבנין ואורחיו, לכן יש איסור לעוברים ושבים להכנס למעלית או לחדר מדרגות ולהשתמש בתאורה מבלי רשות. ומצוי הדבר כשרוצים להמתין תחת מכסה ביום גשום ויש בכך הסגת גבול היות ושטח זה נחשב לחצר פרטית של כל הדיירים בשכונה. .

השכן הרע

אם תדבק עמו יבהילך ויצערך.

ואם תרחק ממנו ידבר בך ויספר בגנותך...

ואילו השכן הטוב

יהיה לך לעזר בשעת צרה

ואפילו שממנו תרחק

לעולם לא ידבר עליך רעה

ורק הברכה תמשול בשפתיו

עצה טובה

מחז"ל מבואר שעדיף להתפלל על שכנים רעים

שיחזרו בתשובה

ולבקש מבורא עולם יהפכו להיות שכנים טובים

מאשר שיגרם להם נזק.

דינים בעניין חניית הרכב

א) חניה פרטית - אין אישור להחנות רכב או להשתמש בחניה פרטית ללא אישור מפורש של בעל הבית, אפילו שאין לו היזק בכך כגון סיבוב "פרסה" בחנייה של השכן אדם יכול לאסור את שלו, כיון שבזמננו הכל מקפידים בכך ויש בכך משום גזל. יש להבין שכן שמונע שישתמשו בחצרו או בכליו שימוש חד פעמי אע"פ שלא נגרם לו הפסד ישיר מכל מקום במשך הזמן יש לו הפסד כשהכל יתרגלו להשתמש בחניה הפרטית שלו. עיין במשכן שלום עמ' עה שהביא דברי התוספות ועוד ראשונים שיכול אדם למנוע מחבירו מתחילה שלא להשתמש בחצירו, אפילו כשזה נהנה וזה לא חסר, ואין כופין בזה על מידת סדום להכנס בעל כרחן של הבעלים ואם מוחה בו, אפילו שימוש מועט ביותר, אסור לו להשתמש. .

ב) חנייה של בניין - אסור לדיירים זרים שאינם דרים בבניין להחנות בחנייה משותפת של שכונה, אלא אם כן יש אישור של כל הדיירים ואין די באישור של רוב הדיירים כיון שכל אחד מהדיירים יש לו חלק בשטח החנייה הרי צריך אישור מכל הדיירים או מהוועד של הבניין ובדרך כלל הכל מסכימים לאורחים שמגיעים לחנות שם. .

ג) חזקה על מקום חניה - החונה בחניון השכונתי במקום קבוע כל זמן שלא קבעו בינהם את סדר החניה, אין לאף אחד מהם חזקה על החניה אפילו שהשתמש בה זמן רב אינו יכול לקבוע שזוהי חניה שמורה שלו ללא הסכמת כל הדיירים כיון שכל אחד שותף בחלק שלו, ואין הוא מקפיד למחות על כך שאדם חונה באופן קבוע במקום מסויים, כל עוד שאין זה מפריע לו. .

ד) התקין שער או מעקה בחניה משותפת - אין רשות לדייר לבנות מבנה קבע בחניה המשותפת ללא רשות כל הדיירים אבל אם כבר עשה גגון או שער והשכנים לא מחו בידו, זכה במקום מדין חזקה כיון שלא מחו בידו הפסידו את זכותם עיין מה שכתב במשכן שלום סימן א הערה נד. .

ה) חניה בתשלום - מקום שגובים תשלום עבור החניה כגון חניון מסודר או חניה עירונית (כחול לבן) אין להחנות ללא תשלום בדיעבד כשחנה בחניון של רשות מקומית ולא שילם אין צריך לשלם היות ואין כאן גזילה בקרקע ובפרט כשיש מחלוקת אם דינה דמלכותא דינא ואולי יש לדון מדין מבטל כיסו של חבירו. .

ו) חניית נכים - אסור להחנות בחניית נכים אפילו לא לזמן מועט וכשהנהג יושב ברכב, בכל התעכבות,נגרמת עוגמת נפש לנהג הזקוק לכך אפילו שעל פי החוק זה מותר מכל מקום יש כאן נזק וטורח לאדם אחר שצריך להשתמש במקום זה וחושב שמקום זה תפוס ואין לו חניה מסודרת המתאימה למצבו הבריאותי. .

ז) תשלום עבור מחסום - הכל צריכים לשלם עבור מחסום בחניה אבל שכן שאין לו רכב אינו חייב להשתתף בהוצאות כדין בניית מעלית שאין חיוב על הדיירים בקומה ראשונה לשלם בעבורה כיון שיכולים לטעון שאין להם ולא תהיה להם שום הנאה במעלית, והוא הדין לגבי מחסום, ולכן אינו צריך להוציא הוצאות על מחסום. ועיין בעמק המשפט שכתב שאין אפשרות לחייב דיירים בקומה ראשונה שאינם משתתפים במעלית לשלם בעבורה והוא הדין להכא עיי"ש. .

דיני שכנים נוספים

בכל ריב ומחלוקת אסור לפנות לערכאות, אלא אך ורק לדיני תורה וכל הפונה לעירייה או לבתי משפט חילוני הרי הוא מרים יד בתורת ה' ומרבה מחלוקות ושנאת חינם בישראל.

א) היזק לרבים - אע"פ שמותר לו לאדם לבנות בשלו כרצונו, כל זה בתנאי שאינו מזיק לשכנים או לעוברים ושבים, כגון הוצאת מרפסת או עמודים שגורמים לעכב את העוברים ושבים וכן בליטות בקיר, צינורות גלויים אבנים שהושארו בדרך, הגורמות לכך שאדם יפול, וכן בורות חשופים ב"ב ס וכן הובא ברמב"ם הלכות נזקי ממון פרק יג הלכה כג לא יסקל אדם מרשותו לרשות הרבים, ואין עושין חלל תחת רשות הרבים ולא בורות ולא שיחין ולא מערות ואף על פי שהעגלה יכולה להלך על גביהן והיא טעונה אבנים שמא תפחת מלמטה שלא מדעתו, והחופר בור לצרכי רבים מותר. וכתב בערוך השולחן חושן משפט הלכות נזקי ממון סימן תיז סעיף יא מכל מה שנתבאר בדיני היזק לרבים למדנו שאותם האנשים המוציאים מביתם לרה"ר בליטות ובנינים קטנים שלא כדין ועושים באלימות עתידים ליתן את הדין. .

ב) התקנת מרזב או צינור מזגן - המתקין צינור מזגן חייב לעשות זאת באופן שלא יפריע לשכן וכן שלא יטפטף במקומות שיגרמו נזק לאחרים כדי שלא לגרום לנזק על ידי המים שנוטפים וכן כתב בעמק המשפט הלכות שכנים עמ' לג שכן יכול לעכב שלא יתקינו מרזב בין על מגרשו הפרטי ובין על המגרש המשותף כיון שזה מקפח את השכנים וכן הסכימו באחרונים. .

ג) מזגן - מותר להתקין מזגן אע"פ שהוא עלול להרעיש לשכן כיון שזהו תשמיש הדירה. אבל מן הראוי לעשות את ההשתדלות המירבית על מנת שהמזגן יונח במקום שאינו מרעיש לשכנים אין יכול לאסור שימוש הרגיל והמקובל בדירתו אפילו שמרעיש כיון שכך דרך תשמיש הדירה ע"ע בחזון איש ב"ב יג יא, וכן פסקו אחרונים עמק המשפט הלכות שכנים עמ' רצא, משפטיך ליעקב חלק ב סימן לח, תשובות והנהגות חו"מ סימן ש"ז. שמרו משפט חלק א סימן טז. .

ד) שימוש בכותל השכן - כותל שנבנה על ידי שכן יחיד מבלי שהשכן השני השתתף בו, אסור לשני להשתמש בו מבלי רשותו של הבונה כגון לתליית תמונות או להנחה עליו כיון שהוא הוציא ממון על בניית הקיר, הרי כשתולה תמונות ומשתמש בו מגלה שנוח לו בכותל, ועוד שפעולות אלו מזיקות לכותל לכן צריך לשלם עבור ההנאה והשימוש כפי שפסק בשו"ע חו"מ סי' קנג סע' טו היה הכותל של ראובן לבדו, אין שמעון יכול להשתמש בו. ועיין שם בסעיף י"ד שכל זה דווקא כשהכותל של חבירו בלבד, אבל כותל ששניהן שותפים בו כל אחד רשאי להשתמש בכותל. .

ה) קומה עליונה - הדרים בקומה העליונה צריכים להזהר שלא להרעיש לדיירים שמתחתיהם, כדי לא לגרום להם עגמת נפש אע"פ שאין אפשרות לחייב אותם להניח שטיח על מנת לצמצם את הרעשים מכל מקום ראוי שישתמשו בביתם בהתחשבות בדיירים שמתחתם בפרט בשעות המנוחה של הלילה והצהריים. ויש פעמים שהשכנים מצטערים ביותר ואינם יכולים להתלונן כי יש זכות שימוש דיורין ובכל אופן יש בכך היזק. .

ו) חלונות פתוחים - אין לפרוץ בקיר חלונות מול חלונות של השכנים, אלא אם כן יש תריסים מוגפים רוב שעות היום. אלא אם כן השכן מתיר לו לעשות כן מותר יש חשש של היזק ראיה כמובא בשו"ע חו"מ סי' קנד סעיף ג לא יפתח אדם חלון לחצר חבירו וכו' ואם נתנו לו השותפים בחצר רשות לפתוח חלון או פתח, רשאי, והוא שלא יפתח פתח כנגד פתח או חלון כנגד חלון. .

ז) טענת זכיתי בחזקה - לא בכל מקרה יכול שכן לטעון שהשכנים ויתרו לו ולכן זכה בחזקת שימוש, ואינם יכולים להתחרט, ויש לדון בכל מקרה לגופו. והראוי ביותר שיתייעצו עם דיין כדי לדעת את הדין במקרה שלהם יש חזקות שאינן לגוף הקרקע אלא חזקת תשמיש ברשותו של חבירו כגון שהוציא זיז שהוא נסר או קורה הבולטת לרשותו של חבירו. ובעל הזיז משתמש בו או הוצאת מרזב ומזחילה לרשות חבירו שישפכו המים לרשותו של חבירו. ויש מין חזקה שאינו עושה כלום ברשות חבירו אלא ברשותו רק שבזה מזיק לחבירו בהיזק ראיה כגון שפותח חלון בכותלו לחצר חבירו וכה"ג. וכן יש שעושה דבר ברשותו ומקלקל הקרקע של חבירו ובכל מיני חזקות אלו אם החזיק בהם הוי חזקה ואין חבירו יכול לסלקו. ובהיזק ראיה אף שיש מרבותינו דס"ל שאין חזקה להיזק ראיה ויכול לכופו לעולם ובראשונים נחלקו בכל אלו החזקות אם צריך ג' שנים וחזקה שיש עמה טענה כבחזקת קרקעות או לא ודעת הרמב"ם והרמב"ן והגאונים דא"צ אלא מיד שעשה כן בפני חבירו ונתברר לו הזיקו מחל לו וזכה זה בחזקתו מטעם מחילה ודעת רשב"ם ור"ת והתוס' והרא"ש והטור דצריך ג' שנים וטענה שמכרה או נתנה לו כבחזקת קרקעות כ"כ בערוך השולחן סימן קנג ועיין עוד בשו"ע שם ונושאי כליו. .

ח) אילן המזיק - עצים שהענפים שלהם מפריעים לשכן או למעבר הולכי רגל, כגון עלים נושרים או פירות שנופלים ומרקיבים בשטח השכן יש לו לבעל האילן לגזום באופן שלא יפריע לשכנים ולעוברים ושבים במשנה כז עב, וכך הוא ברמב"ם ובטור שולחן ערוך סימן קנה סעי' כז אילן שהוא נוטה לרשות הרבים, קוצץ כדי שיהא הגמל עובר ברוכבו. .

ט) שכן שאינו רוצה לגזם - כשביקש מהשכן לגזום את העץ ולא גזם מותר לשכן השני לחתוך בעצמו את הענפים המפריעים לו בשטחו מתניתין כז ע"ב טור חושן משפט סימן קנה כתב תשובה לגאון ראובן יש לו תאנה ושרשיה בתוך כותלו של לוי נופו נוטה על גבי עלייתו ומעכבו מלהטיח את גגו ורוצה לוי לקוץ נוף המעכבו הדין עמו שהתורה נתנה רשות לניזק לקוץ כדי היזקו כדתנן אילן הנוטה לתוך שדה חבירו קוצץ מלא המרדעת ואין ראובן יכול לומר ללוי אתה גרמת היזקך שהגבהת את גגך ולא כל הימנך שתגביה את גגך לקוץ את תאנתי שו"ע סימן קנ"ה סכ"ו, משכן שלום קסז. .

י) שורשים שיצאו לחצירו - שורשים מהעץ של השכן שנכנסו לחצרו או לרשות הרבים ועלולים לגרום נזק למערכת הביוב וכד' יש לעקרם, ואם הבעלים אינו עושה זאת, מותר לכל אדם הניזק לעקרם פסק בשו"ע חו"מ סי' קנה סעיף ל ראובן שחפר בור וירד ומצא שרשי אילן של שמעון בתוך שדהו, קוצץ וחופר והעצים שלו. ואם היה קרוב לאילן שמעון בתוך ט"ז אמה, השרשים של שמעון וקוצצם ונותנם לו. ואם אינו צריך לחפור בור, ויצאו השרשים של שמעון בתוך שדהו, הרי מעמיק ג' טפחים כדי שלא יעכב המחרישה, וכל שורש שמצא בתוך ג' טפחים קוצצו, ואינו חושש שמא ייבש אילן של חבירו, שזה בתוך שלו הוא חופר. וכן פסק בספר משכן שלום עמ' קסו שרשאי לקצוץ השורשים המזיקים והמפריעים לו וכן לכתחילה אין לאדם ליטע אילן כזה באופן שיש לחוש ששורשיו יזיקו לשכנים. .

יא) פירות הנושרים מהעץ - אילן שפירותיו נושרים לחצר השכן או לרשות הרבים הרי פירות אלו שייכים לבעל האילן ולא לבעלי החצר ולא לעוברים ברשות הרבים פסק בשו"ע חו"מ סי' קסז סע' ב אילן העומד על המצר, אף על פי שהוא נוטה לתוך שדה אחד מהם, הרי שניהם חולקין בפירותיו. אבל אם עומד בשדה של אחד מהן ונוטה לשדה אחר, הולכין אחר העיקר והכל שלו, כ"כ הטור. שו"ת אגרות משה חושן משפט חלק א סימן מג דלדיני ממון תלוי רק בגוף האילן במקום יציאתו מן הקרקע אם עומד בשדה ראובן אף שכל השרשין וגם הענפים ועליונו של האילן הוא בשל שמעון שייך לראובן וצריך להשיבם לו אלא אם כן פירות נמאסים שוודאי לו שאין השכן רוצה בהם ובכל מקרה יבקש רשות מהשכן שיוכל להשתמש בפירות הנופלים בחצרו. .

יב) פירות הפקר - אם ידוע לנו בוודאות שהשכן מפקיר את הפירות כגון שנמצא בחו"ל מותר להכנס לשכן ולקחת ממנו את הפירות מבלי לשלם זה נהנה וזה לא חסר, לכן מותר, אבל אם יודע בו שהוא אינו מתיר להכנס לחצירו אסור לו אפילו שהפירות נרקבים, שיש רשות לאדם לעשות בחפציו ופירותיו כרצונו. .

יג) עץ שמאפיל על חלון - בעל העץ צריך לקצוץ עץ שמאפיל על החלון של השכן, ואפילו מותר לשכן לקצצו כפי שיש לו נזק בשו"ת שבות יעקב חלק א סימן קנט כתב שהכל לפי ראות עיני המורה אם הוא אילן עב וגדול ומאפיל מאוד יכול למחות, וחייב לקוץ האילן או ענפיו בכדי שלא יאפיל והביא שם תשובת חות יאיר סימן קצ"ה דפסק בפשיטות דמחויב לקוץ האילן אם מאפיל ומ"מ אם אפשר לו לתקן היזקו בקציצת קצת ענפיו סגי ע"ש. .

יד) חצר נקיה - אין להשאיר חצר הפוגמת באווירת השכונה באופן שיש נזק תברואתי לסביבה שולחן ערוך סימן קנה סעיף לט ומא. כגון ריח, זבובים, וכד'. .

טו) הבערת אש - עשן המתפשט נחשב להיזק ולכן כשרוצים להבעיר אש יש להתרחק באופן כזה שהעשן לא יפריע, אלא אם כן השכנים מוחלים (כגון ל"ג בעומר) אבל אם השכנים אינם מסכימים חייב להרחיק אפילו בל"ג בעומר שולחן ערוך קנה סעיף כג ונראה שבמקום שהכלל נהג לעשות מעשה מסוים וכולם מוחלים מותר, כמובא בשולחן ערוך הרב שם סעיף יז שבמקום שנהגו שכולם משליכים נבלותיהם בשוק או באשפה שבשוק רשאי לעשותו שבני העיר יכולים למחול זה לזה . .

טז) בעלי חיים - במקומות עירוניים שאין דרך בני אדם לגדל בהמות או תרנגולים שגורמים ללכלוך ורעש לסביבה הרי השכנים יכולים למחות בשכן אפילו אם הסכימו בעבר יכולים השכנים להתחרט אם ישנה מציאות חדשה שלא העלו על הדעת כיון שדינו כקוטרא ובית הכסא שיש להם ריח רע ואין להם חזקה אפילו לאחר שנים ויכולים למחות בו שמגדל. ולא יפנו לערכאות אלא רק לדין תורה. .

יז) רעש בבית הפרטי - בשעות המיועדות לשינה כגון שעות הצהריים וכן בשעות הלילה אסור להשמיע רעש, כגון מוזיקה, קדיחות בקיר, קול פטיש וכד' ויש בכך צער גדול לשכנים וכן פסקו כל האחרונים היות ובזמננו הכל חולים אצל שינה והרעש מזיק ממש לנחים מנוחת צהריים והשינה בלילה וגורם לחולי הראש ולשאר חולאים ולכן אין לצער את הבריות בכל סוגי הרעש. .

יח) תינוק בוכה - אין אפשרות לשכנים לבוא בתלונות על כך שתינוקות בוכים בלילה או שילדים מרעישים בשעות המותרות שכך היא דרך העולם ואין אפשרות למחות על כך בפרט שעל דעת זה באו לגור, עיין בעמק המשפט הלכות שכנים עמ' רפז כתב בשם החזו"א בפשיטות שאין שכן יכול לטעון כלום כלפי שכינו שתינוקותיו צווחים הרבה בלילות ומרעישים דכל אחד מבין שגידול תינוקות בבית זהו חלק מקיום וישוב העולם וטבע התינוקות לצווח ולהרעיש .

יט) אירוע משפחתי - כל אירוע צריך להסתיים בשעות המקובלות על פי החוק, ויש להתחשב מבחינה מוסרית בשכנים על מנת לא לצער אותם, אע"פ שמותר אע"פ שיש היתר לעשות אירועים בבית צריך לזכור את הכלל שמה ששנוא עליך אל תעשה לחברך ולכן יש להזהר בכך ולזכור כשכל אחד מכבד את השני אז השמירה על השקט תהפוך להיות בהדדיות ובשלום. .

עצה טובה

חשוב מה אומרים

אבל יותר חשוב

איך אומרים

בבית במשפחה בין שכנים

צריך לשים לב שהמילים לא נשמעות כמו קללות

אלא לדבר בנחת ובכבוד

כך שיהיה נעים לשומעים

וירצו לבוא לקראתנו

כפי שאנו מבקשים

תדרוך לפני ששוכרים דירה

הנסיון מלמד שצריך להתגבר על חוסר הנעימות ולברר כל פרט כדי למנוע חוסר נעימות והפסד כספי בהמשך הדרך, ולכן ישנן נקודות שצריך לעמוד עליהן ולבררן היטב על מנת שלא לבוא לידי טעות שתביא אחר כך למחלוקת ודיונים בבתי דין ואולי אף רחוק מכך.

אופציה - בחוזי שכירות נהוג לאפשר מספר תקופות אופציה לשוכרים. תקופת האופציה מעניקה לדיירים את זכות הראשונים להמשיך לגור בדירה בשכירות, עם תום תקופת החוזה הראשוני. עם זאת, יש לוודא כי לצד אופציית הארכה ייקבע גם מנגנון המסדיר את נושא עליית דמי השכירות בתקופת ההארכה.

אפשרות עזיבה - יש לכתוב סעיף בחוזה שבו יאפשר לשוכר לעזוב את הדירה לפני תום תקופת השכירות בתנאים של הודעה של חודש מראש או דייר חילופי.

אופי המשכיר - ראוי לברר פרטים על בעלי הדירה, על אופיו ומזגו. ולא לסמוך על אנשים שעושים "רושם טוב, וזאת אפשר לברר על ידי השוכרים הקודמים וכן שלפניהם ואין כאן לשון הרע אלא בירור לשם תועלת ולשם מניעת מחלוקת ".

חובות - יש לבדוק שאין חובות על הדירה מהשוכרים הקודמים וכד' הן בחשמל, מיסים, ארנונה, וכולי והבית חוקי מבלי צווי הריסה מהעיריה.

הסכמים בעל פה - אין ערך להסכמים בעל פה שכל מילה שאינה כתובה היא אינה קיימת ומועדת לפורענות וכל אחד מהצדדים יכול לטעון שלא היתה הסכמה כזו. לכן כל פרט וסעיף שהוסכם על שני הצדדים יש לכתוב באופן ברור שלא ישתמע לשתי פנים.

"למעט פגם נסתר" - רצוי להוסיף פרט זה בסעיף שמתייחס לעובדה, שהשוכר ראה את כל הפגעים בדירה ובו השוכר יכתוב שראה את המפגעים בדירה מלבד הפגמים הנסתרים. וזאת כדי שלא יגיע העת, שבו יצטרך לעזוב את הדירה ובעל הדירה יגלה לפניו בעיות בצנרת או בעיות שקיימות מתחת לריצוף, ויתבע ממנו תשלום עבור התיקונים שהרי הוא חתם על חוזה שבו הוא מסכים שקיבל דירה מושלמת...

"בלאי סביר" - צריך להבדיל בין ה"בלאי הסביר" שכולל צנרת ישנה, חיפויי קירות וכדומה לבין ציוד הדירה כגון תריסים, חלונות, ברזים וכדומה. ובוודאי שהשוכר לא ישלם בגין כל נזק שקרה לדירה שלא באשמתו הישירה". ולכן ראוי לבדוק היטב שאין רטיבויות נסתרות וכן אין מומים שיכולים להתגלות רק לאחר שנכנסים לדירה.

מחויבות המשכיר - כפי שמגדירים בחוזה את מידת המחויבות של השוכר, כך ראוי לקבוע את תחומי האחריות של המשכיר ובין השאר להבטיח כי האחריות לתיקון נזקים שנוצרו בדירה תהיה מוטלת על כתפיו, כך שהמשכיר לא ייאלץ לחיות עם נזקים שפוגעים באיכות חייו. ואף להוסיף סעיף שבו יסכימו הצדדים שבמידה ולא יוזמן איש מקצוע על ידי המשכיר, השוכר יהיה רשאי להזמין איש מקצוע ולנכות את עלות התיקון מהתשלום החודשי עבור שכר הדירה.

צמוד לדולר - סיכום על המחיר הנקוב הינו בשקלים או בצמוד לדולר. במקרה בו חתמתם על חוזה שהמחיר הנקוב בו מצוין בדולרים, יש לעקוב בכל חודש אחר השינויים בהפרשי המחיר.

בעלי חיים - לפני שחותמים על החוזה, יש לבדוק האם יש לאחד הצדדים בעלי חיים העלולים להפריע לאחד הצדדים. וכמובן שיש להתחייס לסוגיית גידול בעלי חיים בדירה על ידי השוכרים.

להגדיר את שטח הדירה הכולל שבאחריות השוכרים - יש לפרט בחוזה מה לשימושו של השוכר חצר גג גינה חניה ובכל פרט לכתוב מי אחראי על האחזקה של הפרט כגון על טיפוח גינה או נקיון חצר וכד' וכן מי רשאי להשתמש באופן בלעדי.

רשימת ליקויים - לפני שנכנסים לדירה יש לרשום את כל הליקויים הנמצאים בה על מנת שהשוכר לא יצטרך לתקנם והמשכיר יוסיף בסעיפי החוזה שאין חובתו של המשכיר לתקן מומים אלו שנמצאים כעת בדירה ויש להקפיד שרשימת הליקויים שלא תוקנו תהיה ברורה.

הגדרת תשלומים עבור ארנונה ועד בית וכד' - שוכר הדירה צריך לשלם את תשלומי ועד הבית באופן שוטף. יש לברר את גובה התשלום בטרם החתימה (בבתים מסוימים הוא עלול להגיע למאות שקלים בחודש). אבל תשלומים לשיפוצים בבניין, הגורמים להשבחת הנכס, המשכיר אמור לשלם.

פרטיות השוכרים - תדירות כניסתו של המשכיר צריכה להיות רשומה באחד מסעיפי החוזה ובו יגדירו באופן ברור מהם השעות שהמשכיר יכול להכנס עם שוכרים אחרים או לביקור בנכס, באופן שלא יפריע בשום פנים ואופן לפרטיות השוכרים.

אחריות לגבי ציוד שנשכח בדירה - כדאי להוסיף פרט בחוזה לגבי ציוד שנשכח או הושאר בכוונה לאחר תקופת השכירות שבו יהיה ברור לכל אחד מהצדדים מה גורלם של כל החפצים שנשכחו בדירה או בחצר, והמשכיר יוכל לעשות בהם כרצונו.

דין תורה - יש הכרח ששני הצדדים יחתמו על סעיף שבו שניהם מסכימים שבמקרה ותיגרם מחלוקת, או אי הבנה בהבנת החוזה, או במקרה של הפרת חוזה, שניהם יפנו לבית דין רבני המוסכם על שני הצדדים, ובשעת הצורך יפנו לערכאות אך ורק בהסכמת בית הדין.

חשוב מאוד

לבדוק את החוזה היטב

לקרוא את כל הסעיפים

ולא לסמוך על חוזה סטנדרטי

אלא להוסיף את כל הסעיפים הנחוצים

ולבדוק היטב שלא טמונים בחוזה

פרטים שיש בהם מחלוקת.

עצה טובה

לתת לאדם נוסף לקרוא את החוזה,

שיעבור על כל הסעיפים והפרטים

כדי לוודא שאין טעות או סעיף

העלול לגרום להפסד ממון בעתיד

לא למהר לחתום

הסבלנות משתלמת לבסוף

תוכן העניינים

ואהבת כהלכה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה