אור ברסלב
ואהבת כהלכה שכנים › אמר החכם

ואהבת כהלכה

שכנים · אמר החכם

ואלו מקצת המקרים הנפוצים שיכולים לגרום לריב בין שכנים

ה' יצילני משכן רע.

כשאותי רואה בלבו חוקר אחר מעשיי...

אם יראה טובה יעלימנה,

ואם יראה רעה יגלנה...

הגינות בין שכנים

על מנת לא לבוא לידי מכשול של גזל או של מחלוקת בין שכנים, אסור להשתמש בשטח וברכוש של כל אדם אחר בלי רשותו אלא אם ידוע לו בוודאות שחברו מוחל ומרשה לו להשתמש בשטחו הפרטי.

גם בבניין משותף כל פעולה או שימוש שרוצים לעשות בגינה או בחצר משותפת חייב אישור של כל הדיירים, בלי יוצא מהכלל, כיון שכולם שותפים בחלקה למעט במקרים מפורסמים לכל שיש אישור לכך מבלי התנגדות שום דייר כתב בשולחן ערוך חושן משפט הלכות גזילה סימן שעו סעיף א המסיג גבול רעהו והכניס מתחום חבירו בתוך תחומו אפילו מלא אצבע, אם בחזקה עשה, הרי זה גזלן. ואם הסיג בסתר, הרי זה גנב. ואם בארץ ישראל הסיג הגבול, הרי זה עובר בשני לאוין: בלאו גניבה או בלאו גזילה ובלאו דלא תסיג (דברים יט, יד). עיין שם ובאחרונים שאע"פ שיש פוסקים שקרקע לא נגזלת, מכל מקום יש כאן עבירה בידו כשחבירו אינו מתיר לו להכנס לשטחו, והוא בכל זאת נכנס. עיין עוד במשכן שלום פרק א סעיף א. .

ואפילו שיש היתר להשתמש בשטחו ובביתו כרצונו, מכל מקום צריך להזהר ביותר שלא לגרום נזק לאחרים על ידי שפיכת מים, פסולת, ובנייה שאינה לפי התקן המקובל.

דיני שכנים

א) תשלומי ועד - חובה על כל הדיירים לשלם את דמי הוועד, וכן תשלום עבור תיקוני חשמל, מעלית, פינוי אשפה, גינון, וכו' וכל המתחמק מלשלם נכשל בעוון גזל, ואפשר לתובעו בבית דין, ואם הוא סרבן הוועד יבקש רשות מבית הדין על מנת לתובעו ונחלקו הפוסקים בדין של דייר שיש לו שתי דירות ובכל מקרה יתייעצו עם דיין כן פסק בשו"ע חו"מ סי' קסא סעיף א בני העיר כופין זה את זה לבנות דלת ובית שער לחצר. וכן כל הדברים שהחצר צריך להם צורך גדול, או הדברים שנהגו בני המדינה לעשותם. אבל שאר הדברים, כגון ציור וכיור, אינו כופהו. וכתב בעמק המשפט הלכות שכנים עמ' שפב. שבזמננו בגדר צורך גדול דהיינו תאורה בחדר המדרגות ובכניסה מחוץ לבנין אחזקה שוטפת וניקיון לחדר המדרגות והמגרש מסביב אחזקת המעלית המקלט מתקני ההסקה חדר העגלות חדר האשפה פחי האשפה זיפות ואיטום הגג בתקופות שיקבעו ע"פ מומחים וכן כל דבר שהיה כלול במפרט הטכני שהתחייב הקבלן בחוזה. ואדם שחיבר את שתי הדירות לדירה אחת צריך לשלם תשלומי ועד על שתי דירות כן פסק בספר משפט שלמה זעפראני חלק ד עמ' מד. אולם באחרונים נחלקו בדין זה עיין במנחת צבי חלק א סימן יג אות כא, אם קנה דייר אחד שתי דירות באותו בנין אם קנה אותן כך מהקבלן בין אם חיברן ובין אם הם נפרדות ישלם רק עבור דירה אחת דמי ועד הבית חוץ מבדברים שהגביה בהם תלויה בשטח של כל דירה. אולם אם קנה את דירתו השניה מאחד הדיירים לאחר שקנו כל הדיירים את הדירות מהקבלן ישלם עבור שתי דירות את תשלומי ועד הבית לפיכך במקרה כזה דעתו תחשב באסיפת הדיירים כדעתם של שני בעלי דירות שונות ובספר ישיב יצחק ח"ח חו"מ סימן עה וכתב חילוקים נוספים עיי"ש שכתב שבדין זה יש מקום ללכת על פי החוק כשהמנהג כמותו בכל מקום. כתב ביצבור יוסף חלק ב סימן פב שאין להוציא כסף מקופת הועד על חלקים ופרטים ששייכים לבית אלא כל דייר צריך לשלם את מה שתקנו לו בביתו כגון מכשיר אינטרקום או שלט של חניה. .

ב) כשאינו רוצה לשלם - הדר בבנין ואינו משתתף בהוצאות ועד הבית ניתן להזמינו לדין תורה ויש פעמים שכופים עליו לשלם את חובו כמו שפסק בשו"ע חו"מ סי' קסא סעיף ד אם אחד מבני החצר אינו רוצה ליתן בתיקון הצריך ואינו רוצה להשכיר בית שבחצר, יתקנו הם וישכירו ביתו, ויקחו השכירות עד שיפרעו מחלקו המגיע לו. וכתב שם הנתיבות המשפט בחידושים סימן קסא ס"ק ד ואם אין מוצאין להשכירו, נראה דכופין אותו למוכרו או נחתינן לנכסים, כמו בסוף סימן קנ"ה בהג"ה, דאומרין לו גדור ביתך או מכרהו לאחרים. .

ג) הוצאות ועד הבית - על חברי הועד לכתוב כל הכנסה והוצאה כספית ולהשתמש בקבלות גם לדיירים המשלמים תשלום ועד, וגם לבעלי המקצוע הנותנים שירות כדי שלא יבואו לידי חשד מצד המשלמים תשלומי ועד, ואפילו שמשלמים יותר עבור קבלה, עדיף כך מאשר תמיהות מצד הדיירים על התנהלות הכספים שאינה הוגנת. .

ד) הוצאות לשיפור הבית - יש זכות לרוב הדיירים לכפות על המיעוט לשפץ ולשפר את מראה הבית כאשר עושים שינויים המקובלים בשאר הדירות, אבל שינויים מיוחדים אין אפשרות לכפות פסק בשו"ע חו"מ סי' קסא סעיף א בני העיר כופין זה את זה לבנות דלת ובית שער לחצר. וכן כל הדברים שהחצר צריך להם צורך גדול, או הדברים שנהגו בני המדינה לעשותם. אבל שאר הדברים, כגון ציור וכיור, אינו כופהו. עשה אחד מעצמו, אם גילה השני דעתו שהוא חפץ בו, מגלגלין עליו את הכל ונותן לו חלקו בהוצאה. וכל מקום ומנהגו וכן כתבו המרדכי פ"ק דב"ב ותרוה"ד בסימן שמ"ח והובאו דבריהם בחזו"א סי' ה' ס"ק ב' וה'. .

ה) גינה משותפת - בבניין קומות החצר משותפת לכל הדיירים ולכן דייר הרוצה לעשות פעולה אישית כגון אירוע משפחתי או לקבוע מחסן על הדשא, חייב לקבל רשות מכל הדיירים או מהוועד כדין חצר המשותפת שלכל אחד מהשותפים יש זכות להשתמש בחצר בשימוש הראוי והמקובל על כולם וכל אחד יכול לאסור על השני לעשות שימושים יוצאים מגדר הרגיל כמובא בשולחן ערוך חושן משפט הלכות שותפים בקרקע סימן קסא סעיף ה אחד מהשותפים בחצר שבקש להעמיד בה בהמה או ריחים, או לגדל בו תרנגולים, חבירו מעכב עליו. וכן שאר דברים שאין דרך בני המקום לעשותם בחצרותיהם, בכולם השותפין מעכבין זה על זה ועיין שם באחרונים שאפילו בהעמדה גרידא יכול למחות. .

ו) מחסן משותף - מותר להשתמש במחסן משותף בשימושים המקובלים, אבל שכן הרוצה להשתמש במחסן לשימוש שאינו רגיל ומקובל על כולם, יכולים למנוע בעדו כיון שהמחסן שייך לכולם, כל אחד מהדיירים רשאי לקבוע כיצד ישתמשו בו כדין חצר המשותפת שנכתב לעיל שצריך אישור של כל השותפים על מנת להשתמש. והעושה כן ללא אישור נכשל בגזל של רבים. שיכולים לומר לו על דעת זה לא השתתפו ברכישת המחסן. ולכן רק שימושים המקובלים על כל הציבור מותרים כמובא בשו"ע חו"מ סימן קנו סעיף א. .

ז) בניית דירה על גג - שכן הרוצה לבנות דירה על הגג צריך אישור מפורש בכתב מכל אחד מהדיירים ואפילו שכן אחד שמסרב יכול למנוע בעדו כיון שכל הדיירים שותפים בגג צריך לקבל מהם אישור, וזכותם לעכב על כך ולמנוע ממנו לבנות בטענת ריבוי דיורין. כ"כ במשכן שלום עמ' תעו סוף הערה מג. .

ח) חנות בבניין - אין לפתוח חנות או כל עסק אחר בשכונה וכן אין להשכיר את הדירה לבעל עסק אלא אם כן יש אישור של כל הדיירים מסכת בבא בתרא דף כ עמוד ב חנות שבחצר - יכול למחות בידו ולומר לו: איני יכול לישון מקול הנכנסין ומקול היוצאין ובדף כ"א וכן פסק בשו"ע סימן קנו סעיף ב ע"ע במשכן שלום עמ' תעז. .

ט) מכירה פרטית - כשמוכר חפצים או דברי מאכל שאין אותם בחוץ אין יכולים לעכב עליו השכנים, ומידת חסידות היא שהוא לא ימכור ולא יפריע להם משכן שלום עמ' תפב. .

י) מספרה בבית - אין לפתוח מספרה בבית, אלא אם כן יש אישור של כל הדיירים כדין חנות. ויש פעמים שמותר כאשר אין הרבה לקוחות כדין חנות כנ"ל ויש מקרים שיש אפשרות כאשר אין ריבוי של נכנסים ויוצאים ואין הפרעה לשכנים במשך שעות היום והלילה ולכן יש להתייעץ עם תלמיד חכם המבין בהלכות אלו . .

יא) פתיחת גן ילדים - שכנים יכולים לעכב על פתיחת גן ילדים בבנין קומות כאשר הוא פוגע ברמת חיים ומוריד את ערך הדירות כתב בשולחן ערוך חושן משפט סימן קנו סעיף ג וכן יש לו ללמד תינוקות ישראל תורה בתוך ביתו, ואין השכנים יכולים למחות בידו ולומר לו: אין אנו יכולים לישן מקול התנוקות של בית רבן. והוא הדין לכל מילי דמצוה, עכ"ל. אבל שאר גני ילדים ומעונות שאינם של מצוה יכולים השכנים לעכב מחמת הרעש וריבוי הנכנסים והיוצאים וכן משום הורדת ערך הדירות בגלל הגן. .

יב) כולל בבנין - אע"פ שמעיקר הדין מותר לפתוח כולל בבניין קומות מכל מקום ראוי להשתדל לקבל הסכמה מהשכנים כדי לחסוך מריבות המביאות לידי שנאת חינם איתא בב"ב נא ברם זכור אותו האיש לטוב ויהושע בן גמלא שמו שאלמלא הוא נשתכח תורה מישראל וכו' שתיקן שיהיו מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר ופסק בחו"מ סימן קנ"ו ס"ג וכן יש לו ללמד תינוקות ישראל תורה בתוך ביתו ואין השכנים יכולים למחות בידו ולומר לו אין אנו יכולים לישון מקול התינוקות של בית רבן והוא הדין לכל מילי דמצוה שאינם יכולים למחות בידו מבואר מכאן שלצורך לימוד תורה ולשאר מילי דמצוה אין השכנים יכולים לעכב לפתוח ביהכנ"ס ובית מדרש בטענה של נזקי שכנים וכ"כ בשמרו משפט ח"א וכן פסקו באחרונים. .

יג) קיצור דרך בנין מגורים - אין לעבור דרך בנין מגורים על מנת לקצר דרך שפעמים רבות הדיירים מתנגדים לכך בפרט כשיש בכך הפרעה לשכנים שטח משותף של בנין מגורים נחשב כשטח פרטי לכל דבר ולכן אין לעבור דרכו מבלי אישור של הדיירים וכל שכן שלא להשתמש בדשא או בפח אשפה או תאורה השייכת לדיירי הבנין ויש מקרים רבים שדיירים מתלוננים על העוברים בשטחם שהם מלכלכים ומרעישים וגורמים נזקים לדשא ולרכוש לכן הם לא מסכימים שיעברו דרכם ובצדק. .

יד) שימוש במעלית ובתאורה - המעלית והתאורה נועדה לשימוש דיירי הבנין ואורחיו, לכן יש איסור לעוברים ושבים להכנס למעלית או לחדר מדרגות ולהשתמש בתאורה מבלי רשות. ומצוי הדבר כשרוצים להמתין תחת מכסה ביום גשום ויש בכך הסגת גבול היות ושטח זה נחשב לחצר פרטית של כל הדיירים בשכונה. .

תוכן העניינים

ואהבת כהלכה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה