שכירות דירה
דיני שכירות דירה
א) משכיר שסיכם עם שוכר - כשיודע שאדם סיכם עם המשכיר לשכור דירה מסויימת אסור לו להציע את עצמו למשכיר, אפילו שמציע תשלום רב יותר כפי שפסק בשו"ע חו"מ סי' רלז סע' א המחזר אחר דבר לקנותו או לשכרו, בין קרקע בין מטלטלים, ובא אחר וקנאו, נקרא רשע. והוא הדין לרוצה להשכיר עצמו אצל אחר, יש איסור של עני המהפך בחררה ואם בא אחר ונטלה ממנו נקרא רשע וברגע שגמרו והחליטו לעשות בניהם עסקא, אסור להכנס ביניהם וכן פסק בפתחי חושן שכירות עמ' ד. .
ב) הפקעת מחיר שכירות - משכיר יכול לקבוע כל מחיר שמעריך בעבור הדירה אפילו שגבוה משמעותית מהממוצע בשוק, מפני שאין דין אונאה בקרקעות עיין בשו"ע חו"מ סי' רכז סע' לב כשם שאין לקרקעות אונאה כך שכירות קרקע אין לו אונאה; אפילו שכר טרקלין גדול בדינר לשנה, או רפת קטנה בדינר בכל יום, אין לו אונאה. וכתב שם הסמ"ע המחבר אזיל לטעמו דפסק לעיל [סעיף כ"ט] אפילו שוה אלף בדינר אין בו אונאה, אבל לשיטת היש אומרים הנ"ל דוקא עד פלגא, וכ"כ הטור בהדיא עכ"ל. .
ג) חזר בו לאחר שסיכם - סיכם בעל פה וחזר בו, בין השוכר ובין המשכיר אינו יכול לתובעו אפילו שנגרם לו הפסד אבל אין רוח חכמים נוחה הימנו סיכום בעל פה ללא חתימה על חוזה אינו מחייב באופן מוחלט אבל אמרו חז"ל שכל החוזר בו נחשב למחוסר אמנה כמבואר בשו"ע חו"מ סי' רד סעיף ז הנושא ונותן בדברים בלבד, הרי זה ראוי לו לעמוד בדבורו אף על פי שלא לקח מהדמים כלום, ולא רשם ולא הניח משכון. וכל החוזר בו, בין לוקח בין מוכר, אף על פי שאינו חייב לקבל מי שפרע ה"ז ממחוסרי אמנה ואין רוח חכמים נוחה הימנו. .
ד) חתימה על החוזה - חתימה על חוזה מהווה הסכמה ברורה על כל הכתוב בשטר בין קרא את הכתוב ובין שאינו קרא ואין אחד מהצדדים יכול לחזור בו כתב בשו"ע חו"מ סי' מה סעיף ג הודאה בחתם ידו, והשטר בגופן של עובדי כוכבים, והדבר ברור שאינו יודע לקרות, ויש עדים שחתם עד שלא קראו, מ"מ מתחייב הוא בכל מה שכתוב בו.עכ"ל. ועיין שם באחרונים שכל החותם גומר בדעתו להתחייב על כל מה שכתוב בחוזה. ולכן חתימה על חוזה מחייבת אפילו כשלא קרא את החוזה כמבואר בעמק המשפט דיני חוזים סימן יט. .
ה) שכירות לזמן קצוב - כשיש תנאי בחוזה שהשכירות היא לתקופה מסויימת, אין אפשרות של השוכר או המשכיר לחזור בו מהשכירות עד סוף התקופה כן פסק בשו"ע חו"מ סי' שיב סעיף א המשכיר לחבירו בית או חצר או מרחץ או חנות לזמן קצוב, אינו יכול לחזור בו ולהוציאו תוך זמנו, אפילו נפל ביתו של משכיר עכ"ל. וכן פסקו באחרונים. אבל אם המשכיר מוחל לשוכר ומוותר לו על ההתחייבות, פשוט שיכול לצאת. .
ו) ויתור על סעיף בחוזה - במהלך השכירות כששני הצדדים מסכימים לוותר על סעיף בחוזה ראוי לכתוב שטר נוסף (נספח) שבו הם מצהירים שהם מוותרים על זכות זו ושאין שום טענה אחד כלפי השני וכן הסכימו באחרונים ואם היה ויתור והסכמה משני הצדדים הרי אין בכך כלום ומכל מקום ראוי לכתוב שטר מודעה על הויתור כדי למנוע תביעות עתידיות בגין הפרת חוזה. ויש לשני הצדדים לחתום על השטר ויתור ורצוי שיחתימו שני עדים לראיה נוספת. .
ז) השכרה לאדם אחר - כשכתוב בחוזה שאינו יכול להשכיר ביתו לאדם אחר אסור לו להשכירו, אבל אם המשכיר מתיר לו להשכיר לתקופה קצרה של סוף שבוע וכד' אין בכך איסור השוכר את הבית כפוף לתנאי בעל הבית ראה את עיקרי הדברים מובאים בשו"ע סימן שטז סעיף א וכן בפתחי חושן פרק ד סעיף ח .
ח) הסתיים החוזה והמשיך לדור - אם עדיין לא חידשו את החוזה והמשיך לדור חלים עליו החיובים המפורטים בחוזה, ללא כל שינוי. יש מקום לדון כאשר הסתיים החוזה והמשיך לדור האם חלים עליו כל חובותיו הקודמים כגון תשלום שכירות כמפורט בחוזה הראשון או שישלם סכום אחר וכן האם יכול לצאת באמצע השנה או שמא עדיין מתחייב על החוזה הראשון שרק בסוף שנה יכול לצאת ובעמק המשפט האריך בדין זה עיין בשכירות בתים סימן כ. ונראה לומר שאע"פ שחלים עליו כל החיובים המוזכרים בחוזה מכל מקום יש לו אפשרות לעזוב מיד כיון שלא חתם על תקופה מסויימת אלא החוזה התחדש מאליו, ואמנם אפילו שיכול לצאת מיד, מכל מקום ראוי שיתן למשכיר התראה של שלושים יום לפני שמתכונן לעזוב כנלע"ד ובכל אופן ראוי שבמקום מחלוקת יפנו לבית דין רבני על מנת שיפשר בין הצדדים. .
ט) פירוט הנכס המושכר בחוזה - יש לפרט בחוזה מה השוכר מקבל עם הבית: גינה, חצר, חניה, או גג ולגבי כל יחידה ורכוש שמקבל השוכר לכתוב בפירוט את חובות האחזקה כגון טיפול בדשא, והשקיית הצמחים, והאם הן מוטלות עליו או על המשכיר והכל כמפורט בחוזה שאם לא כן יגרם מחלוקת ויצטרכו להגיע לדין תורה על מנת לברר את הפרטים של האחזקה והשימוש בחצר או בחניה. .
י) מום במקח - יש אפשרות לבטל השכירות מחמת מום שאינו מפורט בחוזה, בתנאי שזה אכן מום שגורם לביטול מקח פתחי חושן ד כגון צנרת מקולקלת חשמל לקוי ואפילו מזגן שאינו עובד טוב כל דבר שאינו מאפשר חיים תקינים בדירה. ולעומת זה יש קלקולים בדירה שאינם מבטלים מקח כשאין הם פוגעים ברמת החיים התקינה, ולכן יש לדון עם דיין מה ההגדרה של ביטול מקח באותה דירה. .
יא) נזקים בדירה - כל נזק שנעשה בדירה על ידי השוכר הוא אחראי עליו, אבל בלאי שנוצר כתוצאה משימוש סביר אינו צריך לשלם כתב בעמק המשפט חלק ה עמ' תמג, שהמנהג בארץ ישראל הוא באופן כזה כשלא סיכמו מפורשות אחרת בחוזה יש חיוב על המשכיר לתקן כל קלקול שנוצר משימוש סביר אבל אם שני הצדדים סיכמו אחרת בחוזה ואפילו בעל פה הכל כפי שסיכמו ראה שם מה שכתב באורך. .
יב) חובת המשכיר לתקן - תיקונים הנחוצים לדירה, אשר לצורך התקנתן צריך אדם מקצועי, המשכיר חייב לתקנן באופן מלא כגון: מנעול לדלת, חלונות, נזילות דוד שמש וכד' פסק בשו"ע חו"מ סי' שיד סעיף א המשכיר בית לחבירו, חייב להעמיד לו דלתות ולפתוח לו החלונות שנתקלקלו ולחזק את התקרה ולסמוך את הקורה שנשברה ולעשות נגר ומנעול. וכן אם נפחתה המעזיבה והתקרה בד' טפחים, חייב לתקנה; וכן כל כיוצא בזה מדברים שהם מעשה אומן והם עיקר גדול בישיבת הבתים והחצרות. ונחלקו הפוסקים האם באפשרותו של המשכיר לומר לו שאין הוא אחראי על הנזקים כיון שהוא נתן דירה טובה והשאר נגרם כתוצאה משהותו ומזלו של השוכר ועוד שיש לומר ששכירות הוי קנין ולכן הכל תחת אחריותו של השוכר בלבד אבל למעשה המנהג כיום שהמשכיר מתקן את התיקונים הנחוצים לחיים התקינים בדירה וכן פסקו אחרוני זמננו. .
יג) חפץ שנשאר בדירה - דיירים שעזבו והשאירו חפצים בדירה, יש חובה על המשכיר להודיע לשוכרים הקודמים ואסור לו לקחתם או לאבדם אלא אם יש סעיף מיוחד בחוזה שמפרט אפשרות כזו כיון שעדיין שייכים לשוכרים והמשכיר נחשב לשומר עליהם ורק אם קיבל רשות מהשוכרים יכול לעשות בהם כרצונו. .
יד) השכרה למחלל שבת - יש המקפידים לא להשכיר דירה למחללי שבת, בפרט בשכונה שדייריה שומרי שבת, ולכן דיירי השכונה יכולים לדרוש מבעלי הדירה שלא ישכירו את הדירה למחללי שבת תשובות והנהגות חלק א סימן תתט, עיין מה שכתב בשו"ת יביע אומר חלק ט - אורח חיים סימן קח אות קצ. ובשו"ת בצי"א יג לט כתב דהיום מנהג החרדים לדבר ה' להקפיד לא להשכיר דירה למחלל שבת ובהשכרת דירה מכניסים תנאי בחוזה שלא יחללו בבית זה שבת ולפחות לא בפרהסיא וכן כתב לאסור בשו"ת אורל"צ ח"ב עמ' רעג כתב דאין להשכיר דירה או רכב למחלל שבת. .
טו) ציוד הקבוע בדירה שנגנב - בלוני גז וכן מנוע מזגן שנגנבו אין השוכר חייב לשלם עבור הגניבה אלא אם בחוזה כתוב שמתחייב בכך עיין בפתחי חושן שכירות עמ' קד הערה י ובמשפטי הלוי חלק ה סימן יח. .
טז) מזוזות - החיוב על השוכר לקבוע מזוזות ואסור לו לקחתם (תנאי אינו מועיל), אבל יכול להחליפם בפחות מהודרות פסק בשו"ע חו"מ סי' שיד סע' ב השוכר חייב לעשות מעקה ומזוזה ולתקן מקום המזוזה משלו. סמ"ע הביא את דברי הטור שכתב ומ"מ לא יטול המזוזה כשיצא מן הבית ע"ע ביו"ד סוף הלכות מזוזה בסימן רצ"א [סעיף ב'], והטעם, שלא ישלטו מזיקין בבית וכאילו הזיקו בידיים דמי. .
יז) שכירות לשם חנות - כשרוצה לשנות את הייעוד של השכרת הדירה צריך רשות מהמשכיר אסור לשנות את מטרת השכירות אלא אם קיבל אישור מפורש של בעלי הדירה. .
יח) חוזה ומנהג המדינה - כל מחלוקת או אי הבנה שיש בין הצדדים הולכים לפי המבואר בחוזה השכירות. ואם יש פרט שאינו מוזכר, הולכים לפי מנהג המדינה החוזה קובע היות ושני הצדדים חתומים שהסכימו על התנאים וכאשר יש חילוקי דיעות בהבנת החוזה נוטים כמנהג המדינה בין השוכר והמשכיר היות ובכך יש גמירות דעת בין כולם. .
כל דבר צריך תפילה
על הדירה ועל החוזה על השכן ועל הקונה
על המשכיר ועל השוכר
כל דבר צריך בתפילה להזכיר
וככל שמקדימים תפילה
ומפרטים ומבקשים
חוסכים בעיות ומחלוקות
כי מראים לבורא עולם
שרק עליך אנו סומכים
ובלעדיך אנו אבודים