ניחום אבלים · מידה כנגד מידה
כתובות עב ע"א תניא: היה ר' מאיר אומר, מאי דכתיב: טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה באשר הוא סוף כל האדם והחי יתן אל לבו, מאי והחי יתן אל לבו? דברים של מיתה, דספד - יספדוניה, דקבר - יקברוניה, דידל - ידלוניה, דלואי - ילווניה, דטען - יטענוניה.
פירוש: ר' מאיר היה אומר שאדם יתן אלו דברים של מיתה שאם הוא יספיד אחרים יספידו אותו וכמו שהוא קובר אחרים יקברו אותו וכמו שהוא בכה על אחרים כך יבכו עליו וכן כמו שהוא הלך ללוויה של אחרים כך ילכו ללוויה שלו.
מכאן למדים שהעולם הזה מנוהל מידה כנגד מידה ולכן אדם שהולך לנחם אבלים, ועושה נחת לנפטר על ידי תפילות וברכות, כך יעשו לו לאחר שנותיו, אבל אדם שהולך לנחם ומחסיר מהנפטר זכויות, של ברכות ודברי תורה, כך יעשו עמו.