אור ברסלב
ואהבת כהלכה מחשבים ותקשורת

ואהבת כהלכה

מחשבים ותקשורת

גזילה

נקדים ונאמר שהלכות אלה הן רק בגדר של עיקרי הדינים, אולם כל המעיין בתוך דברי הפוסקים האוסרים והמתירים מבין שאיסור העתקה יסודו ועיקרו הוא בשאלה האם יש קנין או אין קנין בדבר רוחני, ולאותם אלה שסוברים שאין קנין רוחני, אולי יש מקום להתיר בתנאים מסויימים.

ידוע שתופעה זו של העתקת דיסקים ותוכנות כל כך נפוצה, עד שבכל העולם מנהלים נגדה מלחמת חרמה ואפילו הגויים רואים בה כמעשה גניבה, הנוגדת לחוקי היושר, כל אחד לפי הגדרתו ולפי תפיסת עולמו.

ובאופן כזה, היתכן לומר שרק התורה שלנו, שהיא תורת אמת, שהחמירה והזהירה כל כך בממון הזולת, היא אשר התירה זאת???

הלא אין השכל הישר מסכים לכך וגם אם המושג "יצירה רוחנית" לא היה קיים בזמן חז"ל, אין לנו לומר משום כך שדבר זה מותר ורק משום שלא שמענו שיאסרו דבר כזה?!

אלא עלינו להשכיל ולהתבונן איך מגדירים תופעה זו בגדרים תורניים, האם זוהי גניבה או שמא בכלל השגת גבול? הרי בכל זאת מישהו טרח והכין, עמל, והשקיע כספים, והוא מצפה לקבל תמורה כספית עבור עבודתו מאותו אדם שנהנה מכך.

הרי כל לב מרגיש במרמה וברווח המדומה שבהעתקת תקליטים ותוכנות כנגד רצונו של המוציא לאור .

המחנכים המורים וההורים רוצים לחנך בטוהר המידות ובחשיבות הדבקות בהנהגה של "מה ששנאוי עליך אל תעשה לחברך", כיצד אפשר להסביר בבית איסור גזל אם אנחנו נכשלים בכך?

ומדהים הדבר שאף אלו המתירים, רובם ככולם מסכימים שאין לירא שמיים לעשות כן, ובכל זאת אותם אלו שמחמירים בנושאי כשרות ודקדוקי מצוות, תפילין ומזוזות ושאר כל ההלכות, כאן בנושא הזה מחפשים לחסוך את כספם ולא להוציא ממון עבור תוכנה או שיר שאפשר להשיגו בחינם...

דיני מחשבים ותקשורת

א) העתקת תוכנות, שירים, דיסקים - לכתחילה אסור להעתיק דיסקים או תוכנות בכל אופן שהוא בין באופן פרטי וכל שכן לצורך מסחרי ואפילו הנוטים להתיר לצורך פרטי חייבים לבדוק את כל תנאי ההיתר המישתנים ממקרה למקרה ובכל אופן להבין שלשיטת כל הפוסקים מבחינה מוסרית אין לעשות זאת נחלקו הדעות האם מותר להעתיק יצירות כגון שירים ותוכנות מחשב, ללא רשות היוצרים והבעלים, כאשר אינו עושה זאת למטרת מסחר. הגר"מ פיינשטיין באגרות משה או"ח ח"ד סי' מ' אות י"ט כתב שלעשות טייפ אחר מטייפ אחד שלא ברשות הוא איסור גזל, וכ"כ המנחת יצחק בח"ט סי' קנ"ג ובליקוטים סי' קס"ט והגר"ש וואזנר שליט"א בהסכמתו לספר הנ"ל כתב דוודאי דעת תורה נוטה דאיכא איסור גזל כי יש בעלות גמורה על כל יצירה חדשה ואסור להעתיקה. והגר"י אפרתי בשם הגריש"א שם כתב שבמקום שהבעלים מקפידים אסור להעתיק בשום אופן קלטת וכדומה ואפילו העתקה אחת לצורך פרטי ואישי אסורה שלא כמו בדיסקים שאין שליטה על העתקה, ביחוד בתוכנות מחשב היוצר עושה פעולות רבות על מנת למנוע העתקה ומקפיד מאוד שלא יגרמו לו הפסדים ואין כאן דין זוטו של ים שאפשר לטעון לגבי שירים, ולכן האיסור יותר חמור. וכתב בעמק המשפט זכויות יוצרים בסימן לה שאם אדם ברור לו כשמש שאם לא יתאפשר לו להעתיק כגון אם נאסור עליו זאת לא יקנה קלטת ולא יוציא מכספו סכום כזה בעבור התוכנה או הקלטת, אזי בכהאי גוונא להמקילים ומורים שא"א לאסור מדין בעלות, כיון שסוברים שאין בעלות על יצירה רוחנית אי אפשר לאסור עליו להעתיק מדין השגת גבול שהרי אדם זה אינו כלל בגבולו של היוצר ואינו כלול באפשרות הפרנסה של היוצר שהרי הוא בכל מקרה לא יקנה רק שצריך לדעת זאת בבירור גמור ולא לדמיין ולשכנע את עצמו שהוא במצב זה וה' יראה ללבב עכ"ל. .

ב) מכירה או קניית דיסקים צרובים - לכל השיטות אין היתר לרכוש או למכור דיסקים צרובים, והקונה נחשב למסייע לדבר עבירה בדיעבד כשהעתיק אזי לדעת האחרונים הרבים שהביא בעמק המשפט שם גם בעותק שהוא דור עשירי למקורי וכן הלאה אסור ליהנות ממנו וגם לחולקים וסוברים שאין בעלות על יצירה, מ"מ ברור שאסור לשלם כסף או כל טובת הנאה בעבור קבלת העותק או קבלת הזכות להעתיק ממנו משום שבזה הוא מסייע לעוברי עבירה, וכשהמוכר רואה שיש קונים אז הוא ממשיך לצרוב אבל כשהוא יודע שלא יהיו קונים הוא יפסיק לצרוב. .

ג) שמיעת דיסקים צרובים - אין אפשרות לאסור באופן מוחלט לשמוע שירים צרובים או מעותקים בפרט שעל פי חוקי המדינה מותר להעתיק לצורך פרטי אמנם יש מהאחרונים שכתבו שאסור לשמוע מהעתקה, אבל נראה שהשומע אינו עובר איסור של גזל או הסגת גבול כיון שאינו עושה מעשה איסור בשמיעה ובפרט שבזמננו על פי החוק העתקה עצמית מותרת שלא לצורך מסחרי, ובנוסף יש לומר וכתב בעמק המשפט חלק ד דמכוח דינא דמלכותא א"א לאסור בארץ ישראל שהחוק תוקן לאחרונה ומתיר העתקות ביתיות עיי"ש. .

ד) תוכנת שיתוף קבצים - אסור באופן מוחלט להעתיק ולפרסם קבצים מוגנים בזכויות יוצרים בתוכנת שיתוף קבצים (כגון תוכנות, שירים, סרטים וכד') מפני שבאופן כזה גורם נזק ממשי ליוצרים שכל אחד יכול להעתיק אפילו שלא קנה את התוכנה. וכידוע גם בדינא דמלכותא הורדת קבצי מוזיקה מתקשורת המחשבים לכאורה מהווה עבירה על החוק למי ששתל אותם באתר, ואותו יוכלו להעמיד לדין כי עבר על חוק זכויות יוצרים אבל האדם הפשוט שהוריד את הקובץ לשימושו הפרטי נראה שאי אפשר יהיה להעמידו לדין מכיון שלא עבר על החוק ובחוקי המדינה עדיין אין חוק האוסר לסייע לדבר עבירה עיין שכ"כ בשו"ת ויאמר שמואל סימן ס"ג. ובכל אופן נראה לומר שהמעתיק מתוכנת שיתוף דינו קל יותר, היות והשירים מפורסמים לעין כל ואין יכולת למנוע פירסומם הרי דינם כזוטו של ים שאפילו צווח הרי הוא מתייאש מכך. .

ה) חדירה למחשב פרטי או ציבורי - יש איסור להיכנס לתוך מחשב של אדם אחר להציץ בכתביו האישים ולראות את סדר יומו על המחשב, ללא רשותו. ואפילו לתוך ביתו של אדם יש איסור להציץ כתב הכלבו סימן קטו שיש חרם דרבינו גרשום שלא לראות בכתב ששולח אדם לחבירו בלא ידיעתו ובלא רשותו וכן הובא בבאר הגולה יור"ד סוף סימן שלד שהחרים רבינו גרשום מאור הגולה לראות בכתב חבירו שלא ברשותו אלא אם כן זרקו. ונראה שהוא הדין לעניין מחשב אישי שבו כתובים מכתבים אישיים של בעל המחשב. ובפרט כשמשתמש במחשב ללא אישור נחשב לשואל שלא מדעת שדינו כגזלן. .

ו) מחיקת קבצים - המוחק קבצי מתוך מחשב של אדם אחר מבלי רשות הרי הוא צריך לשלם עבור טכנאי שישחזר את המחשב למצבו הקודם, והוא הדין למוחק קבצי תמונות ממצלמה, או מכל מכשיר זכרון אחר ואם הטכנאי לא יכול לשחזר אין אפשרות לחייב את המוחק היות וקבצי תמונות אינן דבר שיש לו מחיר או עלות ולכן אין לו סכום כסף לתבוע. ובמקום שיש חשש של איסור אין לו להחזיר את הקבצים היות ויש כאן "לפני עיור לא תיתן מכשול". כתב בספר משפטי התורה ב"ק עמ' רמה, שחייב המזיק לשלם לניזק את נזקו, בדיוק כמו במקרה של אדם השולח חץ והחץ הזיק לממון חבירו חייב שולח החץ לשלם לניזק מדין אדם המזיק הוא הדין אם החץ הנ"ל היה קרן לייזר או נזק באמצעות המחשב וכדומה מכיון שיש כאן פעולה ישירה של חץ המזיק רק מחמת כוחו ופעולתו של האדם, לפיכך נחשב מעשהו של המזיק כאדם המזיק ע"י חץ שהרי לא נאמר בשום מקום שהחץ צריך להיות דבר שיש בו ממש עכ"ל והוא הדין למוחק קבצי מחשב וגורם נזק לתוכנות וצריך לשחזרם. .

ז) גלישה ברשת אלחוטית - באופן כללי אסור לגלוש באינטרנט, אבל הגולש על רשת אלחוטית שאינה מוצפנת אינו נכשל בגזל מדין זה נהנה וזה לא חסר, וכל עוד אין הוא בגדר של מזיק לרשת או למחשב הרי אין אפשרות לאסור. ובפרט שבעל הרשת משאיר את הרשת פתוחה לכל הרי מגלה דעתו שאינו מקפיד על כך שגולשים על הרשת שלו ואם היה רוצה למנוע מאחרים לגלוש יכול להגדיר סיסמא לרשת .

ח) "וירוס" במחשב - וירוס שחודר למחשב נחשב לנזק ,והמכניס את הוירוס הרי הוא כמזיק, ואפשר לתובעו בדין תורה על הנזקים שארעו למחשב. אבל כשהוירוס חדר רק על ידי לחיצה והפעלה של בעל המחשב המזיק חייב בדיני שמיים כן כתב בספר משפטי התורה ב"ק סימן סז. ואלו עיקרי דבריו: היות וללא פעולת הניזק ועשיית מעשה בקובץ המכיל את הוירוס לא היה הוירוס יכול להכנס למחשב מעצמו ולהזיקו לפיכך מקרה זה דומה לנותן סם המוות לפני בהמת תבירו שמבואר בגמ' ב"ק מז שאם אכלה הבהמה את הסם ומתה הנותן נחשב כמזיק בגרמא בלבד ולכן הוא פטור בדיני אדם וחייב בדיני שמים וכתבו שם התוס' ד"ה הוה לה היות והניזק עושה לעצמו את פעולת הנזק ולוקח מדעתו את הסם ואוכל אותו ללא פעולת מניח הסם, לכן אי אפשר לחייב את מניח הסם, כיון שהניזק הזיק לעצמו, דין זה קיים למרות שהסם הוחבא בתוך מאכל הראוי לאכילת בהמה, והבהמה לא יכלה לדעת שמוחבא סם בתוכו, כמו שכתב הש"ך בסי' שפו ס"ק כג. ולפי"ז הוא הדין בנידון דנן. החדרת וירוס למחשב דומה להכנסת סם המוות למאכל המונח לפני הבהמה, ולכן שולח הוירוס דינו כמזיק בגרמא מכיון שרק ע"י פעולת הניזק, שהכניס את הוירוס למחשב שלו הצליח הוירוס להזיקו. .

תוכן העניינים

ואהבת כהלכה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה