אור ברסלב
ואהבת כהלכה חובות המעסיק › הלנת שכר

ואהבת כהלכה

חובות המעסיק · הלנת שכר

כבוד הבריות

החפץ חיים באהבת חסד מביא את הזוהר: פרשת קדושים (ויקרא י"ט י"ג) ''ביומו תתן שכרו ולא תבוא עליו השמש כי עני הוא ואליו הוא נושא את נפשו''. ''לא תבוא עליו השמש'' - "בעל הבית", המעסיק שתפקידו לשלם לעובדים, מוזהר באזהרה חמורה, שלא להלין שכרו של עובד. שאם עושה כך מסתכן במוות לפני הזמן, מפני שעונשו של המעכב שכרו של השכיר, להיאסף מהעולם טרם זמנו. כך מובא בזוהר שם.

לעומתו, "מעסיק" המשלם בזמן, ואינו גורם צער ועוגמת נפש לעובד שלו, בפרט כשהוא עני וזקוק למשכורת, שכרו הוא קבלת חיים נוספים במתנה, ולכן אפילו הגיעו ימיו להסתלק מהעולם, הקדוש ברוך הוא משלים לנפשו, ונותן לו חיים יתרים.

אין מדובר כאן רק בדיני ממונות, אלא בדיני בין אדם לחבירו שאין הקב"ה סולח אפילו ביום כיפור, אלא אם ביקש סליחה ופייס את דעתו ומחל מחילה גמורה.

בדרך כלל נוטים לרחם על האדם שלא מקבל את משכורתו, אבל האמת היא שהמסכן האמיתי הוא אותו אדם שמזלזל במשכורתו של העובד, בז לצרכיו של הזקוק לפרנסה, ולא משלם בזמן.

לכאורה, נראה שהוא המנצח ובידו הממון, אך כל זה נצחון זמני, המוביל להפסד, לקיצור ימים ח"ו.

ועוד מובא בחז"ל בגמ' בסוכה דף כ"ט ע"ב דנכסי כובשי שכר שכיר יורדים לטמיון וגורם לעצמו עניות, כלומר אדם שמצער את שכירו בתנאי התשלום ומעכבו, גורם לעצמו הפסדים ועניות. מידה כנגד מידה הוא ציער אדם אחר בממון, כך משמיים יגלגלו את מזלו באופן כזה שגם הוא יצטער מחמת הממון.

תוכן העניינים

ואהבת כהלכה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה