התעוררות תשובה חלק ד· רבי שמעון סופר
עניני חלק יורה דעה · סימן כג
לענ"ד דבר פשוט שאם הפריש אחד תרומה ונטמאה שיוכל לשאול עליה וגם מצוה שישאול עליה ויפריש עוד הפעם תרומה מאותו כרי שלא נטמאה והגם שלכתחלה אין תורמין מן הטהור על הטמא מ"מ בדיעבד תרומתו תרומה ואולי אף לכתחלה מותר כיון שהטמאה עומדת לשריפה ורק מותר הוא ליהנות ממנה ותרומה טהורה אכילתה עבודה היא עיין פסחים דף ע"ג ע"א ועיין בטו"ז יו"ד סי' כ"ג שכ' שאם רוצה להתיר מפני שנטמאת אין התירו התיר אבל בנקה"כ חולק עליו בזה וכל זה כל זמן שלא בא התרומה ליד כהן ולא לגזבר של הכהנים וכן בכ"מ שמצינו במס' תרומות לענין תרומה שנתבטלה וכדומה וכמה הלכות י"ל דמיירי בתרומה שבאה כבר ליד כהן ודבר פשוט הוא אצלי שאם מת אין היורשים יכולים להתירו בפתח וחרטה כי אין בידם להתחרט על מה שעשה אביהם וספק הוא לי אם כהן שהפריש תרומה מתבואתו שמעכב התרומה לעצמו אם יכול לשאול עליו כיון שמעכב לעצמו אם מיקרי כתרומה שבא ליד כהן.
כבר כתבתי בהתעוררות תשובה חלק ג' שבחולין אין עושין רק שני ולא שלישי אם הקדישו אחר כך אינו חל עוד טומאה עליו אבל אם מקדיש השני כיון שהוא פסול היינו שהוא בעצמו טמא רק שאינו מטמא אחרים כיון שהוא בעצמו טמא אם הקדישו עושה שלישי רביעי אבל אם נגע השני בחולין בשלישי ואז השלישי טהור אם הקדיש אחר כך השני לא נעשה השלישי טמא למפרע ודבר פשוט בעיני ונשאר בטהרתו ועיין במל"מ פ"ד מטומאת אוכלין.