התעוררות תשובה חלק ד· רבי שמעון סופר
עניני חלק יורה דעה · סימן יד
ביו"ד סי' ר"מ הקשה הטו"ז ע"מ דאי' שם שב"ד איו כופין על מצות כבוד אב משום שעשה שמתו שכרו בצדו מהא דאי' בירושלמי שכופין את הבן לזון אביו אם אין לו לאב ומביא שם תירוץ שלא מפני כבוד אב כופין אותו לזון רק מתורת צדקה והוא תמוה שבזה אין חלוק בין אב לשאר קרובים שבכל הקרובים אם אין להם כופין אותו לזונם כדאי' בשו"ע יו"ד סי' רנ"א ס"ד ולמה נקט בירושלמי שכופין לזון את האב הא גם על קרוב אחר כופין ונ"ל הא שאין כופין על מצות עשה שמתן שכרה בצדה הטעם שיוכל לומר שהוא מוותר על השכר כמו שמצינו כמה פעמים [כתובות פ"ה א'] האומר אי אפשי בתקנת חכמים שהוא לטובתו הרשות בידו אבל במצות צדקה הקפידה התורה גם על העני שיהא לו מה לאכול ובמה שהוא מוותר על שכר מצות הצדקה הלא העני אעפ"כ אין לו וע"ז לא יוכל לוותר ולאביו צריך לזון לפי כבודו וע"ז כופין אותו ומיושב בזה קושית תוס' בחולין דף ק"י ע"ב שהקשו למה כופין על מצות צדקה הלא הוא מ"ע שמתן שכרה בצדה כי באמת לא משום מצות הנותן כופין רק לטובת העני כדי שיהיה לו צרכו.