אור ברסלב
התעוררות תשובה חלק ד עניני חלק יורה דעה › סימן טז

התעוררות תשובה חלק ד· רבי שמעון סופר

עניני חלק יורה דעה · סימן טז

סימן טו

קשה לי על מ"ש הרמב"ם בהל' ממרים פ"ד אפילו על גזרות דרבנן שיכול לבא מזה אפילו באופן רחוק איסור כרת וחטאת נעשה זקן ממרא וכתב שם שעל מצות עשה אם הוא חולק על ציצית שופר מכשר לפסול פטור והלא הרמב"ם בעצמו פסק בהל' שגגות פ"ב ה"י שאם הוציא בשבת לולב כדי לצאת בו פטור מחטאת ומפרש שם בכסף משנה שכוונתו במה שכתב כדי לצאת בו הוא ע"פ הגמרא סוכה מ"א ע"א דדווקא אם עשה מצוה פטור א"כ גם במצות לולב תלוי חיוב חטאת אם הזקן ממרא אומר שהלולב פסול א"כ לא נעשה בו מצוה וחייב ולפי בית דין הגדול שהלולב כשר הוא פטור וי"ל דדווקא אם יש כרת וחטאת לפי סברת הזקן ממרא או לפי סברת הב"ד אבל אם אינו בא לידי כרת רק לידי חיוב חטאת אינו נעשה בזה זקן ממרא ובמוציא לולב כדי לקיים המצוה אי אפשר שיהי' בו כרת כי אינו מזיד בחלול שבת כי עשה בבהילותו ומשום מצוה וכן דייק הרמב"ם בלשונו שכתב בכל אותו הפרק בכל פעם כרת וחטאת ובלולב אם הוציא בשבת במזיד בין כשר בין פסול חייב כרת על ההוצאה ואין חלוק בזה בין לפי זקן ממרא בין לפי ב"ד הגדול אבל קשה לי שכתב שם אם פלוגתתם בדבר שנטמא באב הטומאה שיוצא מזה שאם הוא אב הטומאה ונטמא בו חייב כרת וחטאת אם נכנס למקדש או אכל קודש ואם אינו טמא פטור והלא מצינו הרבה טומאות מדרבנן ושהוא רק מדברי סופרים כגון סתם ידים אם נגע בהם בתרומה נשרפת כדאי' ברמב"ם הל' אבות הטומאה פ"ח ה"ח אם כן אם מקדש אשה בתרומה זו כגון שנתן לה איזה ביצים תרומה שנגעו בסתם ידים אם התרומה טהורה שוה פרוטה ומתקדשת בו והיא אשת איש ואם היא טמאה ועומדת לשריפה הגם שיכולה להינות בשריפתה שמותרת להסיקה תחת תבשילה כדילפינן במס' שבת את משמרת תרומותי בשתי תרומות הכתוב מדבר אחת תרומה טהורה ואחת תרומה טמאה שמותר לכהן להינות ממנה להסיק תחת תבשילו ואם זו הנאה אינה שוה פרוטה אינה מקודשת ופשיטא אם מקדש בת כהן שמותרת לאכול תרומה בלאו הכא אבל צ"ע כהן המקדש בת ישראל בתרומה שהוא לכהן שוה פרוטה אבל לישראל שאסור לאכול תרומה רק למכרו לכהן צריך להוזיל במקח ואינו מקבל בעדה פרוטה אם נאמר שהיא מקודשת ממילא היא אשת כהן ומותרת לאכול אותה תרומה ושוה לה פרוטה או נאמר כיון שבשעת קידושין היא ת ישראל ואז אינה מותרת לה אינה מתקדשת וי"ל דהוי כמו גיטה וחצרה באים כאחת ומתקדשת עיין בהתעוררות תשובה ח"ר סי' קמ"א וסי' קע"ד מ"ש שם בארוכה

ונ"ל שאם חולק הזקן ממרא על ב"ד הגדול במצות מילה מה שהוא בכלל ערלה ועטרה והלכות פסח שחייבים עליהם כרת (כדתנן במשנה ראשונה שבמס' כריתות] י"ל דווקא שחייב במזיד כרת ובשוגג חטאת אבל פסח ומילה אף שהן בכרת המה רק מצות עשה ואינו מביא על שגגתם חטאת כדילפינן מקרא אשר לא תעשינה ואשם ודקדקתי בלשון הרמב"ם שבכל אותו הפרק כופל ומשלש וכותב בכל פעם בדבר שחייב כרת וחטאת שניהם יחד משמע שעל כרת לבד וחטאת לבד אינו חייב וממה שכתב על מצות עשה אינו נעשה זקן ממרא כגון שופר ולולב ולא כתב גם כן פסח ומילה יש לדקדק איפכא ועיין שם בכ"מ מ"ש על תפילין

והגה גם בפסח יש נפקא מינה לאיסור כרת וחטאת אם הפסח הוא ספק טריפה והב"ד פסקו שכשירה אם בערב פסח שחל בשבת מותר לשחטו לפי הב"ד מותר לשחטו ויוצא בזה ועשה בזה מצות קרבן פסח והזקן אומר שהוא טריפה ולפי דבריו אינו יוצא בזה ואסור לשחטו ואם שחטו במזיד חייב כרת ובשוגג חטאת וכן במילה הזקן אומר שחוט המקיף את הגיד הוא לבדה העטרה א"כ אם נשתייר רוב גובה לא הועילה המצוה ואם היה שבת חייב על שעשה חבורה בשבת כיון שלא קיים מצות מילה ובמזיד כרת ובשוגג חטאת והב"ד פסק כחכם ספרדי כדהובא בב"י הל' מילה דהעטרה המקיף עד סוף הגיד אם כן קיים מצות מילה ופטור אם מל כן בשבת ואין לומר דדווקא אם בדבר שחולקים בו בעצמו צריך להיות חיוב כרת וחטאת כגון חלב או מלאכת שבת אבל אם בדבר בעצמו אינו חייב אלא משום שנעשה דבר זה בשבת ומחמת שבת באה לו החיוב אינו חייב הזקן זה אינו דבהל' ממרים כתב הרמב"ם שאם חולקים אם חמץ אסור בהנאה בשעה ששית והוא רק גזירה מדרבנן ואין בו אפילו לאו אלא שיכול לבא עי"ז לידי חיוב חטאת אם קדש אשה ומכש"כ אם מל בשבת שמילה בעצמה חייב חטאת אם היא פסולה.

והנה גם בתפילין שייך דבר זה לפ"מ דמבואר בעירובין פרק המוצא תפילין כיון שדרך מלבוש הוא אם לבשם בשבת ויצא בהם ברשות הרבים פטור מפני שהוא דרך מלבוש א"כ אם הזקן והב"ד חולקין בשי"ן של תפילין שהוא הלכה למשה מסיני אם די בשי"ן אחד או צריך שתי שיני"ן או אם רק התיתורא צריך להיות מרובע והם סוברים שהבית צריך שיהיה מרובע לדברי' בשי"ן אחת כשר ממילא אם מניח תפילין כזו בחול יצא והוי בשבת דרך מלבוש ופטור אם יצא בהם לרה"ר ולדבריהם תפילין כאלה פסולין ואין לובשין כאלה בחול והלובש ומוציאן בשבת חייב וצ"ע כ"ז בסוגיא סנהדרין דף פ"ח ע"ב ולענ"ד לתרץ שהקושיא מעיקרא ליתא כל אלה הדברים שכתבנו איננו נעשה זקן ממרא אלא שנתגלגל עי"ז חיוב כרת וחטאת מצד אחר ואם לא יתגלגל פטור אבל בתפילין אם הפלוגתא בתפילין גופי' אם הם כשרים או לא חייב על פלוגתתו משום בטול מצות עשה דתפילין בלבד ולא נגע ביה משום איסור שיתגלגל עי"ז.

תוכן העניינים

התעוררות תשובה חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה