התעוררות תשובה חלק ד· רבי שמעון סופר
עניני חלק חושן המשפט · סימן ז
על הקושיא שאיתא בתעוררת תשובה סי' י' שהקשה מה שהביא בחות יאיר עפ"י הזוהר שסכנה ליקח אלמנה הלא התורה אסרה רק לכהן גדול וכי התירה תורה דבר שהיא משום סכנה אדרבה התורה אסרה כמו שהזהירה תורה ועשית מעקה לגגיך ולא תשים דמים בביתך ונראה לי כעת ליישב שכתב שסכנה היא שרוח בעלה מקשקש בה כשנישאת לבעלה השני שרוח של בעל השני שנכנס בה שני הרוחות שבה מביבין זה עם זה וכל אחד רוצה לנצח והנה הרוח שנותן בה הבעל הוא אם נשאת ע"י חופה] וקידושין אבל בזנות לא והראי' מהסבא שהובא בזוהר שהא דאסרה התורה לקחת לו לאשה מגורשת שלו אחר שנשאה לשני וגירשה הוא דווקא אם נישאת לשני אבל לא אם זינתה עם אחר נראה בעליל שדוקא אם נתקדשה ממנו נותן בה רוח אבל בלא קידושין לא אם כן פלגש שהיא בלא קידושין אם נשאה לא שייך טעם זה ולפי זה כיון שלרוב הפוסקים פלגש איננו לכל היותר רק איסור דרבנן כל אחד יכול ליקח אלמנה לפלגש ומיושב קושיא זו, אין לנו עסק בנסתרות רק הנגלות לנו ולבנינו לעשות את כל דברי התורה הזאת.