התעוררות תשובה חלק ד· רבי שמעון סופר
עניני חלק אורח חיים · סימן סט
תמהתי עמ"ש בדברי הימים ב' סי' כ"א פ"ג ומנת המלך מן רכושו לעולות הבקר והערב והעולות לשבתות ולחדשים ולמועדים ככתוב וכו' למ"ד בר"ה דף ז' ע"א שיחיד המנדב משלו לצבור אסור להקריב בעד מה שנתן לצבור שמא לא ימסרו יפה יפה והלא מקרא מפורש הוא שהמלך נתן להקריב עולת התמיד לערב ולבוקר וגו' וצ"ל במלך וצדיק ועושר כמוהו בוודאי ימסרו יפה יפה לצבור ושם סי' ל"ב פ' כ"ז כ' ויהי לחזקיהו עושר וכבוד הרבה מאוד ואוצרות עשה לו לכסף ולזהב ולאבן יקרה ולבשמים ולמגינים ולכל כלי חמדה וגו' כי נתן לו אלקים רכוש רב מאוד ותמוה הלא המלך מצווה וכסף וזהב לא ירבה לו מאוד ואחז"ל שאפי' אם הרבה דינר אחד יותר ממה שצריך לחיילותיו ושריו ולאנשי מלחמתו עובר על לא תעשה וחזקי' שהי' צדיק מאד האיך הרבה לו כסף וזהב ואבנים טובות וכו' ומצינו במדרש רבה ויקרא פי"ט קטרוג על שלמה המלך במה שעבר על ג' לאוין וא' מהם וכסף וזהב לא ירבה וכו' וצ"ל שדווקא מה שהמלך לוקח לו במשפט המלוכה כדכ' בשמואל א' סי' א' צאנכם יעשר והכל כמבואר שם שרשות המלך ע"פ תורה בזה אם הרבה ליקח אפי' דינר אחד ממה שצריך לחיליו ושריו עובר בל"ת כי הקפידה התורה שלא יקח מהעם יותר אבל עושר מה שיש לו מצד עצמו מה שנתן לו אלקים מנחה כסף וזהב מה שהביאו לו האומות דורנות זה מותר והראיה לזה שע"פ תורה אם הצליח במלחמתו וכבש מדינה אוצרות המלך ששולכים לו לבדו הם והביזה נוטל חלק בראש מחצית הביזה וזה שלו ע"פ תורה כמבואר בגמ' בפ"ב דסנהדרין דף כ' ע"ב וברמב"ם הל' מלכים ובזה מיושב מה שסיים הקרא והאלקים נתן לו רכוש רב מאוד והלא פשיטא הוא כדכ' והעושר והכבוד מלפניך אלא שהפסוק מתרץ הקושיא כי אלקים נתן לו עושר רב זה ולא לקח זה מעם ישראל ויל"ד בפסוק וכסף וזהב לא ירבה לו ולא כ' לא יהי' לו אלא הוא לא ירבה מעצמו ליקח לו ובמה שנתן לו אלקים אולי אסור לעשות מסחר כדי שיהי' פנוי רק לצרכי העם.