התעוררות תשובה חלק ד· רבי שמעון סופר
עניני חלק אורח חיים · סימן סז
מג"א הל' חנוכה סי' תרע"ח סק"ב העלה אם אין לו לנר שבת ולנר חנוכה רק נר אחד הגם שהלכה שנר שבת קודם מ"מ בזמן הזה שמדליקים בפנים ידליק בפנים ע"כ ישתמש לאורו ויוצא בזה גם בר שבת, והוא תמוה הלא בזמן הסכנה מניחו על שולחנו ודיו כדאי' בגמרא בסוגיין א"כ מדוע לא אמר בגמ' עצה זאת שאם אין לו שמן לשניהם לא גרע משעת הסכנה ויניח על שולחנו הגם שצריך נר אחרת להשתמש לאורו ממילא יש לו נר שבת ויוכל להדליק מבחוץ מ"מ אם אין לו נר אחרת להשתמש לאורו יוצא בזה הגם שע"כ משתמש לאורו כדאי' ברין שם וי"ל שבימי הגמרא שכולם היו מדליקים בחוץ [בשעת הסכנה כולם מדליקים בפנים] אם הוא ידליק בפנים אין שום היכר שזה הנר העומד בפנים הוא נר חנוכה רק שצריך להעמידו ולהדליקו על החלון או בקרן זוית בבית שלא יהא עומד במקום שכל השנה עומדים שם הנרות ובזה יש קצת היכר שבזמן הזה צריך ג"כ קצת היכר כדאי' ברמ"א סי' תרע"א.
וצ"ע לפי דברי המג"א שמקיים בנר א' מצוה נר שבת ונר חנוכה ממילא צריך לברך עליו שני הברכות אם יכללם בברכה אחת להדליק נר של שבת ושל חנוכה כמו שמברכים ביו"ט שחל בשבת אבל יש לחלק נר שבת ונר יום טוב שניהם באים משום עונג ושמחה בשביל דבר אחד ממש לכן יש לכללם בברכה אחת אבל כאן שני מצות שאינם שייכות זה לזה לכן יברך תחלה להדליק נר חנוכה וידליק ואח"כ יברך נר של שבת כמנהגנו לברך על נר שבת אחר ההדלקה הגם שקשה במציאות שיהי' עני כ"כ שלא יהא לו שמן על שני נרות ובפרט אם אין לו צריך לחזור על הפתחים אבל בשעת מלחמה נמצא שלא היה להם שמן רק בצמצום רב.
איתא בתוספות במס' שבת כ"א ע"ב ד"ה משעת וז"ל נראה לר"י דהיינו מכי אתא חברייא לבבל כדאמר פרק כירה מהו לטלטל שרגא דחנוכה מקמי חברי בשבתא וא"ת דעל השולחן נמי יקחו אותו כדאמר בגיטין רבב"ח חלש אתא חברי שקל שרגא מקמי וי"ל דאין רגילות כ"כ לחפש בבתים ויש להסביר דבר זה דאיתא בפסחים דף ו' הגם דשלוחי מצוה אינן ניזוקים היכא דשכיח היזיקא שאני ועתה בשווקים ורחובות שחברי רואים הנרות מבלי לחפש כי נרות חנוכת עומדות על פתח הבית מבחוץ שכיח היזיקא ולכן מדליק בפנים דאין דרך לחפש בפנים ולא שכיח היזיקא ושפיר מצלת המצוה.