התעוררות תשובה חלק ד· רבי שמעון סופר
עניני חלק אורח חיים · סימן ס
הפרי חדש מעורר יען שהמצוה הוא לחבר האתרוג עם הלולב לנטילתו וכיון שהלולב עומד במים כדי שיהי' לח והדר כדתנן ביו"ט מוסיפין ובמועד מחליפין וכשלוקח הלולב לברך עליו הוא לח מהמים כשמקרב האתרוג אליו נעשה האתרוג לח מהמים שעל הלולב ונולדים מזה מראות שונות על האתרוג מראות פסולות שפסול אח"כ משום הדר לכן יזהר לנענע הלולב מהמים ולקנח כדי שלא יתלחלח האתרוג והנה חזינא לגאון [חת"ס ח' ו' בפרק לולב הגזול] שכתב ששכיח מאוד שבחול המועד מרוב הנענועים שעשו נולדו על האתרוג אבעבועות כתמים וכדומה הפסולים משום הדר אבל יען כי באו ע"י קיום המצוה הדר הוא לפני קונו כמו שאמרו חכמז"ל פסחים ס"ה ע"ב שבח לבני אהרן שהולכים עד ארכבותיהם בדם וזהו הדרו ולדעתי זה דווקא אם באו דברים האלה ע"י קיום המצוה אבל אם בא שנגע האתרוג בלחלוח המים שבלולב זה אינו שייך למצוה כלל אם באו פסולים עי"ז באמת פסול.
ולדעת הגאון נלע"ד דווקא בחול המועד יש לומר סברא זו אבל ביו"ט שני ספיקא דיומא א"כ המראות שונות וכדומה אשר נעשו על האתרוג המה כעשו ביו"ט הראשון וכיון שספיקא דיומא אולי יום הראשון הוא חול ולא נעשה ע"י המצוה ממילא פסול האתרוג פשיטא אם אין לו אחר שיטול אותו דפסקינן בש"ע סימן תר מ"ט סי' ה' שפסולי הראשון נוטלין בשני בלא ברכה והטעם בפוסקים שאפי' ביום ראשון אם אין לו ד' מינים כשרים יטול הפסולים ועוד אולי היום חוה"מ ובחוה"מ כשרים פסולי הראשון וכן בזה ואין להקשות על זה מהא שאנו נוהגים בפסק הלכה שאין מברכין ביו"ט שני שהחיינו על נטילת הלולב הגם שבקידוש מברכין גם בליל שני משום ספיקא דיומא הטעם אולי אתמול חול הי' ולא יצא בשהחיינו אבל בלולב אם גם יום הראשון חול הי' מ"מ כיון שנטל אותו לשם מצוה יצא בברכת שהחיינו זה יען העושה לולב לעצמו איזה ימים קודם סוכות בחול מברך על העשי' שהחיינו א"כ לא גרע נטילת לשם מצוה מאילו בירך בשעת עשיית הלולב וק"ל.