התעוררות תשובה חלק ד· רבי שמעון סופר
עניני חלק אורח חיים · סימן מט
נסתפקתי עפ"י מה דאי' בש"ע או"ח סי' תקמ"ז שלא יעורר אדם על מתו שלשים יום קודם הרגל האם גם קודם ראש השנה אסור [כבר נסתפק כן הפמ"ג שם במשבצות אות א'] ויש לומר עפי"מ שמבואר שם בגמרא מועד קטן דף ח' ע"א וברא"ש שם דהטעם שיבטל עי"ז לעלות לרגל לירושלים וכיון שראש השנה אינו חייב בעליית רגל לא שייך טעם זה ומותר אבל לפי הטעם שיתבטל עי"ז משמחת יו"ט י"ל דאסור לפי מה שפסק הטור והשו"ע שם סי' תקצ"ז כאותן הפוסקים שראש השנה חייב בשמחה א"כ אסור גם בראש השנה ועוד לפי מה שכתב המגן אברהם שם שאפילו מתענה תענית חלום בראש השנה לא יתענה אלא ביום אבל בלילה אסור י"ל לאותן שיטות שסוברים שמותר ומצוה להתענות זה דוקא ביום אבל בלילה אסור ויש להחמיר ותמוה לי שלא עורר א' מהראשונים או האחרונים ראיה שראש השנה אסור להתענות וחייב בשמחה מזה שכל השבותים שהתירו חכמים ביו"ט משום שמחת יו"ט כולם מותרים הם גם בראש השנה כמו בכל ימים טובים ואין שום חלוק ביניהם ואם מצוה להתענות בר"ה למה יהיו מותרים אותם שבותים שהתירו חכמים סופן משום תחלתן משום דלמא אתי לאימנועי משמחת יו"ט מוכח מזה דחייב בשמחה מן התורה הגם שלא כתוב להדיא שמחה בתורה הלא גם בחג המצות לא כתיב שמחה ואעפ"י כן חייב בשמחה מן התורה כמו שאר ימים טובים דהוקשו כל המועדים זה לזה עיין ראש השנה דף ד' ע"ב.