התעוררות תשובה חלק ד· רבי שמעון סופר
עניני חלק אורח חיים · סימן מא
נסתפקתי המחמירים מחמת שיראים שלא התנהגו באפיית מצות כראוי לשמרם מחימוץ ומנשהו חמץ אינם אוכלים מחמת זה כל הפסח מצות רק כזיתים המחוייבים לאכול בב' לילות הראשונות אי שפיר עבדי לפי מה דמבואר במג"א סי' תע"א ו סימן קפ "ח שלאכול כזית פת בשבת ויו"ט בלילה ויום הוא דאורייתא אם יש להחמיר בזה לבטל מצות התורה ועלה בדעתי לפ"מ דאיתא באו"ח סי' רכ"ח מי שרגיל לישב בתענית תמיד ואכילתו מזיק לו אין צריך לאכול בשבת ויוכל להתענות שתכלית האכילה הוא העונג והשמחה וכיון שמצטער באכילה מתבטל מעונג ושמחה עי"ז ולכן אינו מחוייב לאכול וכן נהג ר' יודא החסיד ז"ל וא"כ אם יאכל מצה ובכל היום עולים הרהורים בלבו וירא אולי לא היו כשרים כראוי ולבו נוקפו כל היום מזה ומצטער עי"ז מחמת ספיקתו פטור מאכילה אפילו מתענה כל היום מטעם זה אינו צריך לישב תענית לתעניתו כמי שמתענה בשבת ויו"ט תענית חלום שמחוייב לישב תענית לתעניתו מפני שביטל עונג שבת אבל זה לא היה מחוייב מעיקרא לאכול אדרבה כיון שאכילתו צער הוא לו וקצת ראיה לדבר ממה דאיתא בשו"ע הל' ר"ה סי' תקצ"ז ס"ג בהג"ה שכשמתענה תענית חלום בראש השנה אינו צריך לישב תענית לתעניתו כיון שלמקצת רבותינו מצוה להתענות בר"ה וברשות התענה ועשה מצוה וספיקא להקל כי למיתב תענית לתעניתא אינו אלא מדרבנן.