התעוררות תשובה חלק ד· רבי שמעון סופר
עניני חלק אורח חיים · סימן ל
ראיתי לגאון אחד בספרו שמצדד להקל מי שמנגן בכלי להעמיד קול נגונו משום דבזמן הזה אין בקיאין לעשות כלי שיר ומביא ראי' מרמ"א או"ח סי' של"ט מ"ש על המחבר דאין מספקין יד על יד או על ירך גם אין מרקדין וכתב עליו הרמ"א שיטת התוספות שבזמן הזה שאין בקיאין לעשות כלי שיר יש להתיר ומסיים מוטב שיהיו שוגגים, ולענ"ד לא דמי כלל בוודאי לעשות מתחלה כלי שיר מחדש אין אנו בקיאין ולכן אין לחשוש שאם מרקד שיעשה כלי שיר כלי חדש לנגן בו כדי להרבות השמחה אבל אם הוא מנגן באמת בכלי שיר ואם יתקלקל צריך קצת תקון וחייב על זה משום מתקן מנא וזה קל לעשות כדאי' ברש"י בעירובין מובא במג"א שם שאם נפסק נימא אחת (וכנור אם קשרו וממשיך הנימא חייב משום מתקן מנא והראיה לזה שבסי' של"ח מביא המחבר שאסור לנגן בכלי שיר ומאריך בסי' זה ומבאר הפרטים באיסור נגון בכלי שיר ולא הגיה הרמ"א עליו כלום רק בסי' של"ט על מ"ש המחבר אין מרקדין על זה מגיה הרמ"א ומביא שיטת תוס' שיש סברא להתיר כיון שאין בקיאין לעשות כלי שיר וגם ע"ז כ' מוטב שיהי' שוגגין.