התעוררות תשובה חלק ד· רבי שמעון סופר
עניני חלק אורח חיים · סימן כח
נסתפקתי הא דאי' בשו"ע סי' שי"ט ס"א דבשבת מותר לברור אוכל מן הפסולת בידו כדי לאכול מיד והוא משום דמיקרי דרך אכילה אם עשה כך כדי לאכול מיד ואח"כ נתעכב ואינו יכול לאכול מיד אם הוא פטור כי גם זה דרך אכילה שלוקחין מאכל לאכול ומתחרט ואינו אוכל (א"ה הפמ"ג שם במשב"ז סק"ב ד"ה אם מסופק בכה"ג וכ' דלית כאן חיוב חטאת כיון דליכא מלאכת מחשבת עיי"ש) גם אם מבשל ביום טוב ואח"כ מתחרט מלאכלו או אינו יכול לאכלו אם פטור וה"ה להיפוך אם בישל ביום טוב לצורך חול שהוא חייב [בפרט במקום שלא שייך הואיל] ואח"כ נמלך ואכלו בו ביום אם הוא פטור ועיין בשו"ת בית שערים בסופו שמסופק אי חופר גומא ואין צריך לעפרו ושוב אח"ז נתיישב וצריך לגומא אי חייב או לא.
ועוד נסתפקתי מ"ש בגמ' ופוסקים ושו"ע סי' שי"ט שהבורר אוכל מתוך הפסולת ביד סמוך לסעודה דהיינו שמותר לברור הכל מה שיאכל בתוך הסעודה וצריך להיות סמוך לסעודה אבל אם בירר לצורך סעודה אחרת חייב אם בירר בשבת לעת ערב סמוך לסעודה ממש ולאכילת הסעודה כבר הוא לילה אם חייב או לא ונ"ל דמסתבר כיון שטעם ההיתר משום דבורר לאכול מיד בסעודה הוה כדרך אכילה ולא נחשב למלאכה א"כ ה"ה אם הסעודה בלילה מ"מ הוה דרך אכילה אבל לכתחלה אסור לעשות כך מטעם שמכין משבת לחול.