התעוררות תשובה חלק ד· רבי שמעון סופר
עניני חלק אורח חיים · סימן ט
מעולם תמהתי מה שרגילים המון עם לדבר בחזרת התפלה של שמונה עשרה גם אם לא נשארו תשעה השומעים חזרת התפלה והלא הוא ברכה לבטלה ואעפ"י שמוכיחין אותם אינם מקבלים תוכחה וכבר כתב המג"א כיון שנעשה להם הדבר הזה כהיתר דינם כשוגגין שמפסיקין באמצע ואין צריכין להתחיל מראש כבמזיד וכבר כ' בשו"ע סי' קכ"ד ס"ד שקרוב הדבר שברכת החזן הוא ברכה לבטלה ועלה בדעתי ללמד זכות כי בסי' ס"ט אי' נאספו עשרה בני אדם והתפללו כל אחד ביחידות ולא שמעו קדושה יוכל אחד לעבור לפני התיבה ולומר שמונה עשרה עד הא' הקדוש כדי שיאמרו קדושה ואפי' בעד אחד שלא שמע קדושה יוכל לעשות כך ומסיים שם הרמ"א שאחר הא' הקדוש יגמור תפלת שמ"ע ואחרים אינם צריכים לשמוע שאר שמ"ע א"כ אין בתפלה זו שום ברכה לבטלה כי בוודאי לכתחלה אם יש צבור ויודע שלא ישמעו לתפלת קול רם צריך להתפלל מיד בקול רם ולא שיתפלל תפלה בלחש ואח"כ בקול רם אודות קדושה כי גורם בזה ברכה שאינה צריכה אבל אם אירע כך ומתפלל בקול רם אין הברכות לבטלות ואני כזהר במנין כזה שמדברים בחזרת התפלה שיתפלל החזן מיד בקול רם ולא בלחש תחלה ועוד אני נזהר להשתיק הצבור בתחלת תפלת החזרה שישמע לש"צ ואם אחר שאמר רק תיבות ברוך אתה ה' אם גם יצאו מבהכ"נ רק ישארו רובא דמנכרא שבעה אנשים יוכל לגמור כל התפלה כדאי' שם בשו"ע סי' נ"ה ס"ג ולא יהי' אלו המדברים גרועים מכאלו יצאו לחוץ מבהכ"נ לגמרי א"כ אם רק יש ששה ששומעים חזרת התפלה ועונים אמן לא הוי ברכה לבטלה בשום אופן.