התעוררות תשובה חלק ד· רבי שמעון סופר
עניני חלק אבן העזר · סימן יג
כתב הבית שמואל בסי' ה' סק"ג דפסיק רישא דלא ניחא לי' מותר בשבת עי"ש והנה בליל כל נדרי בקיבוץ עם וברוב הנרות הדולקין וע"י אכילת סעודה מפסקת ותפילה גופא ע"י זה מזיעים הרבה ולפעמים יכולים לסחוט הבגד מרוב הזיעה, אם מותר לישב על הספסל כי עי"ז סוחטין הזיעה ובפרט מהחלוק וכתונת והיא לכאורה דבר שאין מתכוון ופסיק רישא דלא ניחא לי' כי מה לו בכך אם יוצאת הזיעה מהבגד או לא ואפי' לשיטת הערוך בפסיק רישא דלא ניחא לי' מ"מ איסור דרבנן מיהא איכא הכה טעם איסור הסחיטה כבר אי' בר"ן כיון שהוא תולדת דישה ואם מה שיוצא מהדישה הולך לאיבוד אינה דומה למלאכת המשכן שהי' דשין הגרעינין מהקליפה כדי לצבוע לפי"ז לא הי' רק תרי דרבנן. אולם אם הטעם הסחיטה משום לבון ולבון אין שייך רק ע"י מים כדאי' במ"א שבשאר משקאות לא שייך לבון רק יש אומרים שע"י יין לבן שייך ג"כ לבון וכל העולם נוהגין ללבוש לכבוד יו"ט חלוק וכתונת נקיים יש גם כן צד להקל כי מחמת העמידה הוא עוף ויגע וחלוש וגם ע"י טרדת היום ותפילה יש לו צער וקשה לו מאוד אם לא ישב להניח את עצמו כי במקום צערא יש להקל בפשיטות כמבואר בשו"ע סי' ש"ז לענין שבות דשבות אך ע"ז יש להשיב כי מה שאנו מתירין שבות דשבות במקום צערא או שבות במקום גדול כבוד הבריות היינו דאיקרי לפעמים אבל אם יודע מקודם שיכול לבוא לידי אסור לעשות דברים כאלו וצריך לעשות פעולה להנצל מזה שלא יהא צריך להיתר הזה והוא גמ' מפורש במס' שבת הובא במ"א או"ח סי' י"ג יעויין שם והנה כבר נתעורר בענין כזה בשו"ע בה' שבת בענין אם מותר להכניס ולהוציא הברזא המכורך במסמרטט שעי"ז נסחט הסמרטט מהיין שבלוע בו הנה פשיטא לי מי שעמל ויגע וצריך לנוח שמחוייב לנוח לקיים מצות שבתון, וכן מוכח מל' הרמב"ם שנתן טעם על טלטול מוקצה שהוא משום שבתון שצריך להיות במנוחה שלא יתעסק כולי יומא בטלטולי דברים ולהעמיל בהם וכן נראה מדברי הרמב"ן שכתב כך והריטב"א מביאו וכתב עלי' שהוא כפתר ופרח: