התעוררות תשובה חלק ד· רבי שמעון סופר
עניני חלק אבן העזר · סימן ו
ראיתי שאחד מעורר שהרבנים נ"י ידרשו ויחקרו אם יש לכל אשה הכתובה אם לא אולי נאבדה ממנה יען כי אסור לשהות עם אשתו בלא כתובה אפי' שעה אחת וכא ראיתי מעולם מי שיעורר ע"ז ונראה דאין צריכין לחוש ע"ז כי סתמא כל אשה שומרת כתובתה ובאה"ע סי' ס"ו אי' וז"ל אם נאבדה כתובתה וכו' צריך לכתוב אחרת בעיקר הכתובה נראה מלשון זה אם ידעינן וודאי שנאבדה כתובתה אבל סתמא דמלתא אין לחוש לנאבדה גם לשון הרמ"א שם מראה כן וז"ל עיר שכבשוהו כרכום או שגלו מן העיר ואבדו הנשים הכתובות שלהם צריכים לחדש נשותיהם כתובותיהם משמע דווקא באופן זה שידעו שנאבדו כתובותיהן אבל לא צריך לחוש על לא דבר שנאבדה הכתובה ועוד נ"ל שבימים הקדמונים שהי' מנהגם שכל אחד קידש אשה בפני שני עדים סתם ואח"כ היה החופה בקל יוכל להיות שלא כתב לה כתובה ואולי המון עם לא ידעו שצריך לכתוב כתובה או ידע ולא רצה וממילא אין חיוב עליו ליתן כתובה הגם שהוא עושה איסור שהיה עמה בלא כתובה מ"מ אין חיוב כתובה עליו לכן אם באתה לגבות כתובתה צריכה להראות את כתובתה אבל זה רבות שנים שנהגו בכל ישראל שאין מקדשים אשה רק לפני הרב דמתא או לכה"פ ת"ח שהוא מסדר הקידושין וקורא הכתובה תחת החופה קודם שמברכין שבע ברכות וכדאי' מנהג קריאת הכתובה בתוספות פ' ערבי פסחים והובא ברמ"א אהע"ז סי' ס' ס"ט א"כ אם לא כתב לה כתובה יעורר הרב על זה כי אסור לשהות עם אשתו אפי' שעה אחת בלא כתובה וכופה אותו שיתן כתובה א"כ יש חזקה לכל אשה ואשה שיש לה כתובה ואם גם נאבדה הכתובה אח"כ ואם יבא הזמן שמבקשת לגבות כתובתה כיון שלא נתנה לו שובר על הכתובה או שטר שאמרה התקבלתי גובין ממנו הכתובה וכיון שמנהג המדינה שכל אחד כותב הכתובה ודנין הדבר ע"פ מנהג מקום המדינה כדאי' שם סי' ס"ו שבעניני הכתובה והסכום העיקר כמנהג המדינה ובזה מיושב למה הרבנים היושבים על מדין כ"י אינם חוקרים ושואלים ע"ז אם לא נאבד הכתובה והרמ"א שכ' שצריכים ליתן כתובה אחרת מיירי על סתם לא במקום שנהגו שהרב משגיח ע"ז בשעת קידושין ובאמת אם כתב הכתובה ונאבדה החיוב מוטל עליו ליתן לה כתובתה כמו מי שכתב שטר חוב ונתן למלוה ונאבד השטר מ"מ החיוב על הלוה לשלם.