התעוררות תשובה חלק ד· רבי שמעון סופר
מפתחות · יורה דעה
סימן א
בענין אם האב מוהל אם מותר לכבד לאחר למול את בנו וכן אם שו"ב מותר לכבד לאחר לכסות עיין בפנים.
סימן ב
בענין כבד שלא נמצא בו מרה וטעמו אותה אחרים אם יש בו טעם מר שנים אומרים לא הרגישו ושנים אומרים שהרגישו בו טעם מר.
סימן ג
בענין הזרוע והלחיים וקיבה שיכול לחלק אותם לכמה כהנים אז לכל הפחות צריך ליתן לכל אחד כדי נתינה.
סימן ד
ביאור בענין דברים מאכלים שיש בהם כנימה (שקורין בל"א מילבין).
סימן ה
ביאור בדברי הרמב"ם שכתב בהל' מאכלות אסורות דאם אכל כזית דם חייב ואם הניחו בחמה וצמק לפחות מכזית פטור ואם הניחו בגשמים ונתפח על כזית חייב.
סימן ו
בענין מי שיש לו משרת בביתו ודרכו כפעם בפעם ליקח מהחפיצים הקטנים שבבית בלי ידיעת הבעלים אם מותר להניח חפצים כאילו אנה ואנה בבית מבלי שיוסגר במסגר משום לפני עור לא תתן מכשול.
סימן ז
אם אחד מחוייב לעשות לחבירו דברי גמילות חסדים או שאר דברים שחייב לעשותם לו על פי התורה ואעפי' כן עד עכשיו מנע עצמו לעשות לו דברים אלו ואחר כך שלוה ממנו מעות הוא רוצה לעשות לו דברים אלו אם אם מותר להמלוה לקבל ממנו משום חשש רבית עיין בפנים.
סימן ח
בדין כלה שתבעוה לינשא שצריכה לישב שבעה נקיים אם גם הדין הזה בזקינה שכבר מסולקת מדמים.
סימן ט
באחד שאמר לאביו לבקר אותו באהלו אם יוכל לחזור בו כיון דהוי כנדר אם יכול לחזור בו בפתח וחרטה, עיין בפנים.
סימן י
במי שהיתירו לו נדרו בפתח וחרטה ואחר כך נודע לו שהטעם שהי' מתחרט בו אותו הטעם הי' טעות מעיקרא ואילו ידע דבר זה שאיננו לא הי' מתחרט אם מועיל ההתרה יעויין בפנים.
סימן יא
בנוסחת התרת נדרים כמה המנהג לאמרו שלשה פעמים הנוסחא הכל מותרים לך.
סימן יב
אם שכח על הבי דואר לחבירו כתב יד חידושי תורה מונחים בנייר ועל ידי זה יש להנייר תשמיש קדושה אם מותר ליהנות בו או אסור ליהנות כשאר תשמש קדושה.
סימן יג
אם הי' כתוב השם של אדנ"י וכתוב משמאל הד' עוד קו א' שנקרא על ידי זה ה' או ח' ולא נקרא עוד אז בשם הראשון אם אסור משום מחיקת השם או מותר כיון שלא מחק כלל אלא הוסיף עליו. ב' אם חזר למחק מה שהוסיף ונקרא כהוגן אם יש בו עוד קדושת השם.
סימן יד
פלפול בדברי הטו"ז יו"ד סי' ר"מ בונה שכתב שאם אין לו לאב כופין את הבן לזונו.
סימן טו
בדין אם אשת חבר צריכה לעמוד לפני חבר אחר ששוה במדריגה למדריגת בעלה, ועוד אם צריכה לעמוד בפני בעלה מפני שאמרו חז"ל אשתו כגופו א
סימן טז
בדבר שכתב הרמב"ם בהל' ממרים פ אפילו על גזירות דרבנן שיכול לבא מזה אפילו באופן רחוק איסור כרת לחטאת נעשה זקן ממרא ביאור דבריו ז"ל.
סימן יז
בדין אם מנהיג חי' שבים עם חיה שביבשה ושניהם מין אחד כגון עיזא דימא ועיזא דיבשה אם חייב עליהם משום הנהגה דכלאים לפי מה דאיתא בבא קמא דף נ"ה.
סימן יח
עוד שם ביאור בענין הנהגה דכלאים עיין בפנים.
סימן יט
אם מותר לקשור שני דגים יחד בחוט אחד בעודם חיים.
סימן כ
ג בכהן שהתרו אותו שלא יעשה דבר זה כי הוא חייב עלי' מלקות ואעפי"כ עשה אותו וקודם שהלקוהו מלקות נודע שהוא חלל אם מלקין אותו כיון שכל עבודתו שעבד במקדש קודם שנתוודע שחלל הוא כשירים הם ועוד אם קיבל פדיון הבן קודם שנודע שהוא חלל אם הבן פדוי ואין צריך להחזיר וכן ראשית הגז שקיבל ושאר מתנות כהונה, אם דוקא לענין עבודה שעבד היא כשירה כמו דילפינן מפסוק ברך ה' חילו ופועל ידיו תרצה, דווקא פועל "ידיו" עבודה שעשה כשירה אבל לא לענין שאר דברים.
סימן כא
אם אשה שיש לה נחלות שדה וכרם אם חייבת בביכורים משום דהוה מצות עשה שהזמן גרמא מעצרת ועד חנוכה.
סימן כב
בענין מי שדר בחו"ל ויש לו שדות נחלה וכרם בארץ ישראל אם יוכל לעשות א' מבני ארץ ישראל שליח לקיים מצות התלויות בארץ תרומות ומעשרות וכדומה.
סימן כג
אם נטמא לאחד תרומתו קודם שנתנה לכהן שיוכל לשאול עליה עיין בפנים.