אור ברסלב

התעוררות תשובה חלק ד· רבי שמעון סופר

מפתחות

הקדמה

אורח חיים

סימן א

ללמד זכות על מה שנהגו העולם שלא לעשות ציצית על כל הבגדים שמלובשים בהם אעפ"י שיש להם ארבע כנפות כבר עורר בזה המג"א או"ח סי' י' ס"ק י"ג ליישב המנהג.

סימן ב

לבאר הענין מה שאיתא שם בש"ע או"ח סי' י"ב ס"ג אם נסתיר כדי עניבה שהוא כשר אם צריך להיות מן הענף או די מן הגדיל לבדו בדברי המג"א שם.

סימן ג

לבאר היטב בענין מה שכתב המג"א להחמיר בשמיכה שמתכסין בה בלילה לעשות קרן אחד עגול עיין שם בתשובה בארוכה פלפול נחמד ונעים להלכה ולמעשה.

סימן ד

אם התחילו להתפלל על סמוך שבקדיש וברכו כבר יהי' מנין ולא בא והתחילו ברכת ק"ש ועדיין לא בא לתשלום המנין אם מותר לא' להפסיק ולומר שיקראו אנשים להשלים המנין

סימן ה

אם יש לאחד מנין בביתו שבאים לכבודו למנין אם צריך ליזהר שלא יאריך בתפלתו משום טרחא דציבורא כמו דאי' בגמ' שר' עקיבא כשהתפלל עם הציבור לח האריך בתפילתו עם זה דווקא בביהכנ"ס או יען שבאים לכבודו למנין י"ל דאין מקפידין על זה.

סימן ו

בענין הא דחתן פטור מקריאת שמע משום דטרוד טרדא דמצוה אבל אם אינו בתולה חייב יעויין בפנים פלפול וביאור בדבר זה.

סימן ז

בענין מה שאי' באו"ח סי' ק"ח ס"ה דחולה וכדומה ולא הי' יכול להתפלל ונתרפא בשבת יכול להתפלל ולהשלים כל תפלותיו שלא התפלל עד אז.

סימן ח

על מה שאיתא בשו"ע סי' קי"א שבשבת אין חיוב כ"כ להסמיך גאולה לתפלה מפני שאיננו יום צרה משא"כ ביום טוב שהמה ימי דין כדאיתא במתניתין שבפסח נידונין על התבואה וכו' אם חלו ימים טובים אלה בשבת ובפרט ראש השנה אם גם אז אין צריך ליזהר להסמיך דזכות שבת מגין.

סימן ט

בענין מה שאין נזהרים העולם לדבר בשעת חזרת התפילה ובפרט בשאין שם עשרה בלעדם.

סימן י

על פי מה שאיתא בשו"ע או"ח סי' ס"ט אנשים שהתפללו ביחידות ואח"כ נאספו יחד עד שהמה עשרה שיוכל א' לעבור לפני התיבה להתפלל שמונה עשרה כדי שישמע כל המנין ויאמרו קדושה ואח"כ גומר תפלתו בלחש כדאי' ברמ"א סי' ס"ט אם גם במוסף הדין כן כיון שכבר אמרו באותו יום קדושה.

סימן יא

לפי מה שאיתא בש"ע סי' קכ"ח שכהן שהרג את הנפש אפי' בשוגג אסור לישא כפיו אם הכהן הי' בין אנשי מלחמה שירה חצים לצד שכנגדם שהי' בהן הרבה יהודים ובלי ספק הרג אחד מהם אם מותר לישא כפיו.

סימן יב

אם באלה התעניתים כגון תענית שני וחמישי שני אחר החג ותענית שובבי"ם שנהגו הרבה מהציבור להתענות ומוציאים ס"ת ואומרים בתפלה ענינו ויש ביניהם כהן שאינו מתענה אם מותר לעלות לדוכן כמו שאין קורין בתורה למי שאינו מתענה לישא כפיהם כי בשאר תענית ציבור נושאים כפיהם בתפלת המנחה.

סימן יג

באחד שקרא לכהן שיבא אל המנין שבביתו לישא כפיו והכהן כא רצה כבא אבל אח"כ הלוה לו לכהן מעות ולא יכול הכהן להעיז שלא ימלא בקשתו אם מותר לקרות לכהן הזה משום חשש רבית.

סימן יד

עפ"י מה דאיתא בשו"ע או"ח סי קל"ה ס"ח שאין קורין כהן אחר כהן מטעם שאמרו כהן הראשון פגום הוא לכן קורא כהן אחר אם קורין אחר כהן זה אחיו אם כן אין חשש שיאמרו פגום הוא כי אם כן גם אחיו פגום הוא ולמה קראו אותו.

סימן טו

אם מספרין לשון הרע על אחד ואינו מזכירין שמו לידע מי הוא רק שאחד עשה כך וכך אם גם זה בכלל מספרי לשון הרע עיון שאינו יודעין מי הוא.

סימן טז

בענין מה שכתב באבן העוזר סי' קס"ח שאין לברך בסעודה על פת הבאה בכיסנין בורא מיני מזונות רק אם הוא נילוש במשקין וממלאין בתוכו מיני תבלין עיין בפנים.

סימן יז

עפ"י מה דאיתא בש"ע או"ח קצ"ט ששלש נשים שאכלו יחד רשאות לזמן אבל אינן חייבות אבל אם אוכלות עם אנשים ביחד מחוייבות בזימון יש לעיין אם שני אנשים ישבו לאכול וגם נשים עמהם ועדיין לא התחייבו בזימון כי המה רק ב' ואח"כ בא השלישי ואכל עמהם כדי שיתחייבו בזימון אם גם באופן זה הנשים חייבות לזמן עמהם.

סימן יח

בענין מי שראה פרי חדשה אבל אין בדעתו לאכול מאותו המין אם אעפי"כ צריך לברך על הראיי' על השמחה שחי עד אותו הזמן שנתגדל הפרי מחדש.

סימן יט

ע"פ מה שאיתא בספר התעוררת תשובה אם מותר לערוך המורה שעות שיורה זמן מאוחר כדי לאמץ בני הבית לקום ממטותם בחשבם שכבר הגיע הזמן כדי שלא יעברו זמן קריאת שמע ותפלה אם אין בזה משום גניבת דעת.

סימן כ

עפ"י מה שאיתא בשו"ע או"ח סי' רל"ב שאסור לעשות דבר המטריד אותו קודם מנחה אם לפי טבען של הרבה בני אדם אם מתחילין לדבר מענין אחד מרבים דברים מענינים שונים ושוכחים כל דבר אחר ומדברים אפי' שעה ושתים שאסור להתחיל לספר ולדבר עמהם שמא יעברו זמן מנחה.

סימן כא

על ספיקת בני הרבני מוהר"ר יעקב בנימין נ"י לפמ"ש בש"ע או"ח ס' רל"ב בהג"ה שנוהגין להקל לאכול סעודה קטנה סמוך למנחה קטנה כי סומכין על קריאת השמש לתפלת המנחה שע"י שהוא קורא אותו אין לחוש שימשך בסעודתו וישכח להתפלל מנחה ה"ה מי שיש לו מנין קבוע בתוך ביתו בחדרו ובאים שמה להתפלל בחדרו ביאת האנשים שבאים אצלו להתפלל מנחה עי"ז שרואה אותם יזכור ויתעורר שצריך להתפלל מנחה מכש"כ אם אחד מהם קורא אותו תמיד שיבא להתפלל.

סימן כב

בענין דברי השבות יעקב אם מותר לשלוח לחבירו מכתב שיגיע לו בשבת עיין בפנים.

סימן כג

בענין מה שאי' בש"ע או"ח סי' רע"ג ס"ג שבשבת כבוד היום עדיף יותר מכבוד ליל שבת עיין בפנים.

סימן כד

אם מי שמתכוון לצאת בקידוש שעושה אחד מבני ביתו בשבת בבוקר וגם המקדש כיון להוציאו אבל השומע לא הי' בדעתו לאכול אחר קידוש רק במקום אחר רחוק מקום ששמע הקידוש ואחר כך נמלך ורוצה לאכול אם יוצא בזה, עיין בפנים.

סימן כה

בבית מדרשו של אאמו"ר זצוק"ל נהגו לומר בכל שבת אחר מוסף מזמור קי"א אודה ה' בכלל לבב מאיזה טעם נהגו כך.

סימן כו

על איזה טעם סומכים ונוהגים לומר תפלת רבון העולמים כשבאים לביתם מבהכ"נ בליל ש"ק הלא אין אומרים תפלה ותחנה בשבת.

סימן כז

אם אחד מניח דבר מוקצה על שולחן חבירו בכיוון שלא מדעת בעלים אם גם בזה נעשה השלחן בסיס לדבר האסור.

סימן כח

על הא דאיתא בש"ע או"ח סי' שי"ט דמותר לברור ביד אוכל מן הפסולת כדי לאכול מיד אם מתחרט אח"כ ולא אכל אם חייב או לו. ב' ועוד אם יעשה כן סמוך לחשיכה כדי לאכול מיד כשחשיכה אם חייב או לא משום דדרך אכילה בכך עיין בפנים.

סימן כט

אם מותרת אשה לבדוק עצמה בשבת ויו"ט בחורין וסדקין כי אם תמצא דם נמצא הסמרטוט צבוע בדם האם יש בו משום צובע ב' לפי מה שאי' בש"ע ס' קס"ח שפת פחות מכזית שנתאדם ביין, מברך עליו בורא מיני מזונות שע"י האודם נאבד תוריתא דנהמא אם מותר לעשותו בשבת משום שרוצה ומתכוון לצביעה כדי שיוכל לברך עליו בורא מיני מזונות אם מחייב משום צובע.

סימן ל

אם מותר לחזן להכות בכלי במקום המיוחד כדי להעמיד קול נגינתו כדרך שהחזנים עושים.

סימן לא

על ענין מה שכ' ברמ"א או"ח סי' ש"ח סמ"ה שמותר לשחוק ביום שבת בכדור והוא תמוה עיין בפנים.

סימן לב

אם משרטט בשבת בדרך שאינו מתקיים ואין צריך השירטוט לקיום רק עד שיחתך החתיכה שיהי' מסומן בשירטוט זה או שנותן עליו שתי אותיות ואח"כ אין צריך השירטוט כלל אם חייב או לא.

סימן לג

אם בדבר שאינו מתכוון אם ניחא לי' בכל השנה רק בשבת לא ניחא לי' כדי שלא יתחייב אם מקרי לא ניחא לי'.

סימן לד

אם מחמר בשבת אחר בהמתו שתאכל ענפים היבישים בתוך שדהו ובזה אם הוא בעצמו עושה זאת ומכווין רק לנכש שדהו אינו חייב אלא אחת משום חורש ואם מכוין ג"כ שיגדלו העשבים אחרים עיד"ז חייב שתיים ג"כ משום זורע אם חייב זה במחמר שנים במחמר שעושה שתי מלאכות או רק פעם אחת משום מחמר כיון שתכוי' רק במחשבת הבעל אם הבעל חייב שתים או לא ב) ועוד אם יש לה לבהמה נחת ותענוג מאכילה זה ואינו חייב אפי' משום שביתת בהמתו כיון דאית לה נייחא כדאי' ירושלמי למען ינוח תן לה נייחא והובא ברשב"א במסכת שבת פ' כל כתבי אם גם כוונת הבעלים לנכש שדהו מכ"מ כיון דלתחלה מותר להוליך בהמתו שתאכל העשבים האלו א"כ במה שיש לבעלים כוונה בזה לנכש אם חייב משום שביתת בהמתו עיין בפנים.

סימן לה

אם מותר להרוג עמלקי בשבת ויו"ט כי מחיית עמלק אינו רק עשה ושבת ויו"ט עשה ול"ת יעיין בפנים פלפול נאה בזה.

סימן לו

לפי מנהגנו שהובא בשו"ע שלא לאכל פירות יבישים רק באחרון של פסח אם גם בע"פ אחר חצות מותר לאכל פירות יבשים כדינו לענין ביטול וכל ענינים רק ככל איסורין שבתורה עד הלילה ואין מחמירין לענין זה יותר.

סימן לז

אם מכונות החדשים (מאשיען) שנתקנו לאפיית המצות באופן שע"י המכונה נלוש העיסה ונתגלגל ונערכת המצה ונאפת ונתגלגלת הכל ע"י המכונה אם במצות שמורה שיוצאים בזה בשני הלילות שצריכה לעשות לשם מצוה עי"ד גדולים ישראל אם יוצאין בזה.

סימן לח

נותן טעם לספיקת רש"י ז"ל חולין דף ע"ב אם עיסה שנילושה בבצים יש לו דין כנילוש במי פירות או לא.

סימן לט

בספיקת התוספ' פסחים דף צ"ט ע"ב שרק להבע"ב צריכין ליתן ארבע כוסות אם אין לו למה יהי' ב"ב פטורים מד' כוסות.

סימן מ

חידושים בסוגיא מצות צריכות כוונה.

סימן מא

ליישב מנהג אנשי מעשה שנוהגין סילסול בעצמן שלא לאכול מצה בפסח רק כזיתים המחוייבים בשני לילות הלא לפי"מ שאי' ב סימן קס "ח ובמג"א שמחוייבים בשבת ויו"ט לאכול כזית פת.

סימן מב

בסוגי' בע"פ שחל בשבת פסחים דף ס"ו ע"א פלפול על דברי תוספ' ד"ה מה לתמיד עיין בפנים.

סימן מג

עוד שם באותו ענין בע"פ שחל להיות בשבת פלפול נאה עיין בפנים.

סימן מד

לבאר הענין להלכה ולמעשה בענין מ"ש בספר התעוררות תשובה חלק ג' סי' ס' אודות תנור של חרס שנטמא שאמרה תורה יותץ. ב) ביאור בעניני דאין נושאין נשים במועד ואין מערבין שמחה בשמחה.

סימן מה

ביאור האיך להתנהג בן א"י שלומד בחו"ל בישיבה איזה שנים ודעתו לחזור ויש בזה כמה סברות אם מחוייב לנהוג יו"ט שני או לא האיך יעשה לאפוקי נפשי' מפלוגתא.

סימן מו

עוד בענין הנ"ל.

סימן מז

אם חל יו"ט ראשון בשבת שאסור להקריב עולת ראיי' משום שבת אם דינו שמחויב בדבר והחיוב חל עליו בשבת או החיוב אינו חל עליו בשבת רק למחר עיין בפנים פלפול נאה בזה.

סימן מח

מי שיש לו חלישות העצבים (בל"א נערפענליידען) וכל הדבר המוטל עליו לעשות מטריד מחשבתו עד שיעשה אם מותר משום זה לעשות דברים אלה בחוה"מ הגם שיכול לעשותו אחר המועד כי בזה ינוחו מחשבותיו ויתענג אם לא גרע ממי שרוצה לרכוב על סוס לטייל בחוה"מ שיכול לעשות כל צרכי הסוס וכדומה כדאי' בשו"ע סי' תקל"ו עיין בפנים.

סימן מט

לפי מה שאיתא בש"ע או"ח סי' תקמ"ז שלא יעורר אדם על מתו שלושים יום קודם הרגל והטעם משום שמחת הרגל האם גם קודם ראש השנה אסור לשיטות הרבה גאונים שראש השנה חייב בשמחה, המובאים בראש ובטור הלכות ראש השנה וכן לשון המחבר אוכלים ושותים "ושמחים" בראש השנה.

סימן נ

לפי מה דאיתא בש"ע או"ח סי' תקנ"ט שבעלי ברית מותרים לאכול בת"ב שנדחה ואי' במג"א סקי"ב שאבי הבן והמוהל והסנדק בכלל ומשלמים להמוהל בעד זה אם גם אז רשאי המוהל לאכול כיון שעושה בעד תשלומין, עיין בפנים (כמדומה לי שיש בענין כזה תשובה בכתב סופר או"ח עיין שם ותמצא נחת).

סימן נא

אם באו שנים לב"ד ביום שלושים להעיד על החודש וקיבלו ב"ד עדותן וקידשו החודש והם עומדים ביום האחרון של מלאת י"ג שנה שלהם ואח"כ באו עדים שאכלו טריפות במזיד ובהתראה ופסולים ע"י זה לעדות אם כשירים עדותם או לא עיין בפנים ותמצא נחת.

סימן נב

אם ביום שלושים של אלול שנוהגין קודש שמא יבואו העדים אפי' סמוך לחשיכה ומקבלים אותם אם מתפללים תפלת יו"ט ומוסף ותוקעים בשופר ביום שלשים כיון שהוא ספק יו"ט.

סימן נג

עוד ביאור בענין שיטות הפוסקים אם לתקוע שברים תרועה בנשימה אחת או בב' נשימות.

סימן נד

בענין שמותר לשחרר עבדו שעובר בזה בעשה לעולם בהם תעבודו כדי לצרפו למנין עשרה ביאור בענין זה עיין בפנים.

סימן נה

ביאור בענין אם חולה שאכל ביוהכ"פ אם צריך לקדש ולברך על לחם משנה ולאמר יעלה ויבא בבהמ"ז.

סימן נו

לבאר על איזה אופן הי' יכול כהן גדול לעשות עבודה ביוהכ"פ שכל עבודתו היום עליו בפרט בשנת העיבור שהיום קצר האיך יספיק הזמן.

סימן נז

פלפול נאה על יישוב קושיות הרשב"א סוכות דף ומ"ד כ"ב כלשנא שמיני לזה ולזה ואין לישב בסוכה כל שמיני הלא ספק דאורייתא הוא.

סימן נח

אם אתרוג נחתך לשנים ומחבר אותו מבפנים במחט וכדומה ונעשה שלם אם יוצא בו ידי חובתו ביום הראשון דבעה לקיחה תמה.

סימן נט

בענין אתרוג שיש לו מראות אדומות אם כשר הוא.

סימן ס

בענין מה שכתב פ"ח כיון שהלולב שמוציאין אותו מהמים שעומד בו היא לח מהמים יזהר לקנחו אם שיקרב האתריג ג חבל הלולב לא ילכלך האתרוג ולא יולדו מזה כתמים וונראות פסולות.

סימן סא

בדבר שנוהגין לכרוך האתרוג בחוטי קנבוס אם נדבק חוט על האתרוג מה יעשה ביו"ט כדי להסירו.

סימן סב

בענין אם נוטל הלולב בידו במחובר לקרקע אם יוצא בו עיין בפנים. סימן ס "ג איזה גרגרים בסוגיא דשמא יעבירנו.

סימן סד

במה שנוהגים בשמחת תורה שהגבאים חולקים לילדים נרות קטנות של שעוה לדבק על הדגלי' שמדליקים אותן ומסבבים בזה ספרי תורה אם מותר לדבק הנר על עץ הדגל ביו"ט ואם הקטן בעצמו מדבק אם מותר ליתן לו דהוה לי' ספי בידים שאסור אפי' באיסור שבות.

סימן סה

בענין קושית ב"י כיון שבפך הי' כדי להדליק לילה אחד א"כ כא הי' נס ביום ראשון ולמה מדליקים גם ביום ראשון.

סימן סו

מי שלא בירך שהחיינו כל ח' לילות חנוכה אם יברך עוד ביום שמיני כל היום.

סימן סז

בענין מי שאין לו על שבת חנוכה רק נר אחד להדליק האיך ינהוג.

סימן סח

בציבור ששכחו לקרות פרשת שקלים ונזכרו בתפלת המנחה אם יוציאו עוד ספר תורה ויקראו בו פרשת שקלים.

סימן סט

על קושית המחבר מה שכתוב בדברי הימים ב' סי' ל"א פ"ג ומנת המלך מן רכושו לעולות הבקר והערב וקשה למ"ד שיחיד המנדב משלו לצבור אסור להקריב מה שנתן לצבור דמלך שאני שבודאי בטוב עין נותן לצבור ועיין בפנים.

סימן ע

איזה חידוש בסוגיא דחצי שיעור.

סימן עא

בענין קידוש לבנה בליל שבת קודש איך ינהוג.

סימן עב

אם אחד השכיר עצמו לדבר מצוה שמותר לעשות בשבת ובאמצע יום השבת נשלם זמן שכירתו ותובע השכיר שכרו אם מותר בשבת ליתן שכרו במעות אם אין לו דבר אחר עיין בפנים.

סימן עג

בדברי טו"ז סימן רצ "א שירגיל כל אחד לקרוא על מטתו שני פרשיות שמע והי' אם שמוע עיין בפנים.

יורה דעה

סימן א

בענין אם האב מוהל אם מותר לכבד לאחר למול את בנו וכן אם שו"ב מותר לכבד לאחר לכסות עיין בפנים.

סימן ב

בענין כבד שלא נמצא בו מרה וטעמו אותה אחרים אם יש בו טעם מר שנים אומרים לא הרגישו ושנים אומרים שהרגישו בו טעם מר.

סימן ג

בענין הזרוע והלחיים וקיבה שיכול לחלק אותם לכמה כהנים אז לכל הפחות צריך ליתן לכל אחד כדי נתינה.

סימן ד

ביאור בענין דברים מאכלים שיש בהם כנימה (שקורין בל"א מילבין).

סימן ה

ביאור בדברי הרמב"ם שכתב בהל' מאכלות אסורות דאם אכל כזית דם חייב ואם הניחו בחמה וצמק לפחות מכזית פטור ואם הניחו בגשמים ונתפח על כזית חייב.

סימן ו

בענין מי שיש לו משרת בביתו ודרכו כפעם בפעם ליקח מהחפיצים הקטנים שבבית בלי ידיעת הבעלים אם מותר להניח חפצים כאילו אנה ואנה בבית מבלי שיוסגר במסגר משום לפני עור לא תתן מכשול.

סימן ז

תוכן העניינים

התעוררות תשובה חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה