התעוררות תשובה חלק ג· רבי שמעון סופר
סימן עה
נסתפקתי מי שיש לו בית דירה וגג שלה היה לו מעקה והוסר התקרא ואחר כך הוחזר אם צריך לעשות מעקה מחדש פשיטא משום לא משום דמים בביתך די במעקה שיש לו מכבר אבל כדי לקיים מצות עשה לעשות מעקה צריך להסירו ולעשותו מחדש כי זה מצוה פרטית אשר לה הלכה פרטית ככל המצות למשל אם ביתו למטה ברשות הרבים פטור ממעקה שנאמר כי יפול הנופל ממנו ולא לתוכו ופשיטא שבני רשות הרבים צריכין לעשות שמירה שלא יפול אחד מהם לתוכו והב"ד מוזהרים על כך (כדאיתא ברמב"ם הלכות שמירת הנפש) אם הוא כרה ברשות הרבים בעומק לעשות שם ביתו פשיטא שהוא צריך לעשות שמירה שלא יפול אחד לתוכו ולא גרע מאחד שכרה בור ברשות הרבים ולא כסהו שהוא חייב בניזקין וגם בתי כנסיות ובתי מדרשות פטורין ממעקה כדאיתא בשו"ע חושן משפט סי' תכ"ז ופשיטא שמחוייבין לעשות איזה שמירה שלא יפול אחד ממנו ולא גרע ממי שיש לו באר בחצירו שצריך לעשות שמירה שלא יפול אחד לתוכו או שאר דבר נזק שהוא בעשה ולא תעשה להסיר הנזק שלא יכשל אחד כדאיתא בש"ע חושן משפט סימן תכ"ז סעיף ח' וז"ל וכן כל מכשול שיש בו סכנת נפשות מצות עשה להסירו ולהשמר ממנו ולהזהר בדבר יפה שנאמר השמר לך ושמור נפשך מאד ואם לא הסיר והניח המכשולות המביאים לידי סכנה ביטל מצות עשה ועבר בלא תשים דמים עכ"ל וכל אלה אינן מחויבים לעשות דווקא מעקה אלא לעשות שמירה להסיר המכשול ולעשות מעקה מצוות פרטית היא ומברכין עליה וצונו לעשות מעקה כדאיתא ברמב"ם הלכות ברכות פרק אחד עשר סוף הלכה ח' מבואר שם בהלכה ד' שלכן אין מברכין על מים אחרונים וז"ל מפני שלא חייבו בדבר הזה אלא משום הסכנה ודברים שהן משום סכנה אין מברכין עליה וכו' עכ"ל וכיון שהסיר התקרא ונתבטל מבית דירה בטל המצוה ואחר שעשה התקרה החיוב עליו לעשות מעקה ולברך עליו כמו במזוזה שאם הסיר תקרת הבית ונתבטל החיוב מזוזה מן הבית ואחר שמקרה אותו צריך ליטול המזוזה ולחזור ולקבעה בברכה כיון שהופסק הבית מן המצוה (יעויין בכתב סופר חלק יורה דעה בתשובה קל"ט): ולדעתי שאין צריך להסיר כל המעקה ולעשותו מחדש רק אם מסיר קצת מהמעקה עד שלא יהא משומר שלא יפול אחד ממנו די וחוזר ומתקנה ואין לחלוק דשאני גבי מזוזה שצריך לקבוע מחדש ואינו יוצא במזוזה הקבוע מקודם שהסיר התקרא דהוא משום תעשה ולא מן העשוי מה שאינו כן בזה, זה אינו, דהלכה רווחת בישראל גבי ציצית וסוכה פסולה תעשה ולא מן העשוי דכתיב גדילים "תעשה" לך חג הסוכות "תעשה" לך ודרשינן מזה תעשה ולא מן העשוי ובמזוזה לא כתיב רק "וכתבתם" על מזוזות ביתך ובשעריך ואף על פי כן שייך בה פסול תעשה ולא מן העשוי כדאיתא בפוסקים וכל שכן גבי מעקה דכתיב בי' "ועשית" מעקה ואם לבו נקפו מלברך כיון שאינו מוזכר דבר זה בפוסקים נראה לי לעשות כך וה"ה בכל ספק ברכות יאמר הפסוק ויברך דוד את ה' לעיני כל הקהל ויאמר דוד ברוך אתה ה' אלהי ישראל אבינו מעולם ועד עולם אשר קדשנו במצותיו וכו' ויכון אם אינו מחויב בברכה יהא רק כקורא פסוק וסיום הברכה שאומר אינו מזיק ואם הוא מחויב בברכה יהא לשם ברכה ואין לפקפק כיון שאינו מזכיר בה מלכות וכל ברכה שלא הזכיר בה מלכות אינו ברכה כדאיתא בגמ' ושו"ע או"ח סימן רי"ד הלא מבואר בתוספ' ברכות פרק כיצד מברכין דף מ' ע"ב בד"ה אמר אביי שמה שאומר בתחילת השמונה עשרה אלהי אברהם יצחק ויעקב מועיל כמו מלכות ה"ה בזה שאומר אלהי ישראל ועוד שיוכל לכוון בתיבת אבינו שקאי על הקב"ה שהוא אבינו מעולם עד עולם ועוד שיוכל להוסיף קודם שאמר אשר קדשנו תיבות מלך העולם כי במה שיאמר הברכה בלא שם ומלכות בכל ספק ברכה כדאיתא בפוסקים זה אינו אלא שבח בעלמא אבל חיוב הברכה איננו יוצא בזה רק בברכת הראייה כתב הראב"ד שיוצא בהן בלי שם ומלכות אבל להלכה פסקינן בשו"ע שצריך שיאמרם בשם ומלכות, ואין לפקפק ממה שכתוב התוס' דיוצא באלקי אברהם משום מלכות כיון שהמליך אברהם אבינו הקב"ה בכל העולם כולו דזה שייך דווקא באברהם ולא בשאר אבות מ"מ אי מכוון בתיבת אבינו מעולם עד עולם שקאי על הקב"ה ולא כפשטות הקרא שאבינו קאי על ישראל ומברך להקב"ה מעולם עד עולם בפרט אם מוסיף תיבת מלך העולם פשיטא שיוצא בזה משום מלכות: