התעוררות תשובה חלק ג· רבי שמעון סופר
סימן סב
תנן במסכת תענית דף כ"ו ע"ב לא הי' ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים שבהן בנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים נסתפקתי שאם חל חמשה עשר באב בשבת ותנן במסכת ביצה פרק ה' במתניתין ביו"ט אמרו ק"ו בשבת אין מטפחין ואין מספקין ואין מרקדין והיא משום שבות אם אז לא היו יוצאות במחולות בכרמים אבל יגיד עליו ריעו שתנן לא הי' וכו' וכיום הכפורים" שבהן יוצאות במחולות בכרמים וביוהכ"פ ג"כ אסור לירקוד משום שבות, ואולי אז לא היתה עדיין גזירת חכמים זו לאסור הריקוד, ועי"ל הגם שמרש"י ז"ל שמסמן הפסוק של שופטים סימן כ"א פ' כ"א ומפרש הרד"ק על פסוק לחול במחולות שהוא ענין ריקוד וכן מצינו ותצאנה כל הנשים אחרי' בתופים ובמחולות שפירושו ריקוד וכן הללוהו בתוף ובמחול מ"מ יש לומר שלשון המשכה חולות ולא מחולות יש לפרש שהלכו סביב סביב בכרמים כמו שפי' רש"י ז"ל בגמרא דף ל"א ע"א על הא דאמר עולא משום ר' אלעזר עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים ופי' רש"י וז"ל "מחול" לשון סביב מחול הכרם כן יש לפרש וחולות בכרמים שהלכו הכרם סביב סביב כי תכליתם הי' שיראו לפני הבחורים הפנוים אולי ימצאו חן בעיניהם כדי שישאו אותם ורצתה כל אחת להיראות בפני כולם אולי תמצא חן באחד מהם:
וי"ל הא דבחרו להם יוהכ"פ לדבר הזה שהוא יום קדוש ונורא לה' דבוקים במחשבתם בקדושת היום בשלמא ט"ו באב הי' יום המוכשר לזה כדאי' שם בגמרא שלכן הוא יו"ט מפני שהוא יום שהותרו שבטים לבא זה בזה אבל מה שייכות ליוהכ"פ וי"ל מטעם זה בעצמו מפני קדושת יוהכ"פ ואימת הדין יהי' כוונתם רק לש"ש ומצוה לראות אשה קודם שישאנה אם תיטב בעיניו כדאי' ריש פרק ב' דקידושין ובאהע"ז סימן כ"ב ולא ירהבו להסתכל בעריות דרך זנות ועוד יש סמך לזה כי ביום הכפורים נתנו לוחות אחרונות והוא כעין קידושין מהקב"ה לישראל כדאי' במשנה שם וביום חתונתו זו מתן תורה ושייך ענין זה עניני נשואין ליוהכ"פ שניתנה בו לוחות אחרונות לטוב: