אור ברסלב

התעוררות תשובה חלק ג· רבי שמעון סופר

סימן מג

סימן מב

עלים הנדפסים (צייטוכגען) אשר נדפס בהם שמו של הקב"ה בכתב ובלשון אשכנזי אם מותר לשרפם או לקרעם אולי יקרע בתוך השם או לעשות בהם דבר מגונה, הנה הש"ך יו"ד סימן קע"ט ס"ק י"א תמה על הב"ח ועל הרמ"א שם וכתב שמותר למחקו ששם בלשון חול אינו שם כלל והגע עצמך הא מותר למחוק שם שנכתב בלשון חול וכו' הלכך אני אומר בוודאי לכתחילה צריך ליזהר בכל מידי דאפשר אבל היכא דלא אפשר לא אפשר עכ"ל, והנה דברי הש"ך תמו' מאוד דנקט שם שנכתב בלשון חול וכו' מאין לו זה והנה בחושן משפט סי' כ"ז יש ראי' שאסור המקלל חבירו בשם או בכינוי או בשם שקורין הגוים להקב"ה חייב מלקות א"כ אין חילוק בשם שיקרא בלשון הקודש או בלעז הגם שמשם אינו ראי' דלא יהי' גרוע שם שקורין בלשון לעז מככוי וכנוי שקורא להשם בלשון הקודש מותר למחקו כמבואר ביו"ד סי' רע"ו סעי' ט' (חוץ משם שלום שהקב"ה עצמו נקרא בשם זה) כמבואר שם בפוסקים (עיין שם ש"ך ס"ק ז' ובהג"ה בסעיף ט"ו) מ"מ הקצות החושן שם בסי' כ"ז כתב בהדיא שהמזכיר שם של הקב"ה בלשון לעז עובר משום שם שמים לבטלה כמי בלשון הקודש לפי"ז אם יכתב שם בלשון לעז אסיר למחקו או להביא לידי בזיון כמו אם כתוב בלשון הקודש וכן מצאתי בחוות יאיר בתשובה ט"ז להדיא ואין לומר כיון שהשמות שנדפסו לא קדשו השם ואין לו קדושה זה אינו כיון שהכוונה על הקב"ה בשם זה שם של הקב"ה והמדפיסים שמלקטים ומצרפים האותיות ומדפיסים על הנייר כוונתם על הקב"ה וקדשו השם בכוונתם ושמחתי שמצאתי סברא זו שם בתשו' חוות יאיר לדבר פשוט ועיין שם בתשובה בארוכה [לפי"ז הי' אסור אחר הדפסה לחלק האותיות ולהניחם במקומם כיון שמפריד אות שם זה מזה הוי כמוחק את השם אבל בחוות יאיר שם מתיר זה כיון שמעיקרא אדעתא זה צרפם כדי להפרידם אח"כ ובאמת זה צריך עיון גדול והיהודים המדפיסים סידורים חומשים ספרים ובלשון ובכתב יהודית מפרידים אח"כ האותיות זה מזה יעיין שם היטב בחוות יאיר] העולה מזה לפי דברי החוות יאיר וקצות החושן ממש שם בלשון לעז כמו בלשון הקודש שלא להזכירו ושלא למוחקו והש"ך גופא מסיק לכתחילה יש ליזהר בכל מה דאפשר לכן חלילה להקל בזה לא די שהוא פלוגתא באיסור דאורייתא מכ"ש כבוד השי"ת לכן יש ליזהר מאוד שלא לשרפם עלים הנדפסים שמוזכר בהם השם שלא לקרעם ושלא לשרפם מכ"ש שלא לעשות בהם דבר מגונה וחוות יאיר מחמיר שם שלא ליכנס בהם בבית הכסא כאשר עולה בזכרוני ראיתי בתשובת רב גאון אחד בשמו ר' אברהם אייבעניץ שמחמיר מאוד בזה ובאמת דברי קצות החושן תמי' מאוד שכתב שם שאסור לומר אדיע לחבירו שהוא לשון צרפת ופירושו עם ד' ומזהיר מאוד בזה למזכיר שם שמים לבטלה והוא תמוה רבא והלא המשנה מפורשת סוף ברכות התקינו שאדם שואל את שלום חבירו בשם שנאמר ויאמר בועז להקוצרים ד' עמכם ויאמרו לו יברכך ד' וכיון הפוגע בחבירו אומרים זה שפירוש עם ה' איננו שם שמים לבטלה אבל יש לומר דווקא לישראל חבירו מותר לשאול בשם אבל לגוי אסור ועיין ביו"ד ש"ע סימן קמ"ח וטו"ז ס"ק ו' שמביא בשם סמ"ק שלום שמו של הקב"ה או ברכה בשם אסור לומר לגוי. אבל יש לומר אם גם אסור לברך לגוי בשם מ"מ איננו מוצא בזה שם שמים לבטלה כמו שמברך לישראל רק שעושה בזה איסור והכה בברכות איתא שההולך למבואות המטונפות ואינה קורא ק"ש זוכה לאריכת ימים ככתוב בדבר הזה תאריכו ימים וממילא שמי שאינו אומר דבר שבקדושה במקום מטונף אפי' נתבטל ע"י ממצות ק"ש זוכה לאריכות ימים מכ"ש הנזהר בכבוד הקב"ה ובשמותיו שיאריך ימים ושנים:

תוכן העניינים

התעוררות תשובה חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה