אור ברסלב

התעוררות תשובה חלק ג· רבי שמעון סופר

סימן כו

סימן כה

נסתפקתי מי שמתענה בשבת ר"ח חנוכה תענית חלום אם צריך למיתב תענית לתעניתא לכל השלשה ימים כי שבכל יום מן הימים האלו אם מתענה צריך למיתב תענית לתעניתא, וה"ה שבת ר"ח אי שבת שחל ביו"ט או שושן פורים שחל בשבת ועוד אם נשים המתענין תענית חלום באותן הימים אם צריכים למיתב תענית לתעניתא ואם מתענות בשבת כיון שמחויבת בכל מילי דמצוה בשבת משום דאיתקש זכור לשמור והני נשי הואיל דאיתא בשמירה איתא בזכירה כדאיתא בגמרא ברכות דף כ"א ע"ב וכתב הר"ן במס' שבת [פרק כל כתבי] שלאו דוקא לענין הקידוש ההיקש, אלא ה"ה לכל מצות דשבת כמו שלש סעודות ילחם משנה וה"ה דמחויבות בעונג שבת וממילא צריכה למיתב תענית לתעניתא, אבל ביו"ט ששמחת יו"ט מצות עשה שהזמן גרמא היא ודאי להרמב"ם דסבר דנשים מחויבות בשמחה כדאיתא בהרמב"ם פ"א מהלכות חגיגה הלכה א' צריכה למיתב. אבל להראב"ד שם דכתב דנשים בעצמן פטורות משמחה רק על הבעל והדר בשכונתה מוטל החיוב לשמחה, יש לעיין, וה"ה בר"ח דמצות עשה שהזמן גרמא הגם בגמרא פרק שלשה שאכלו מסופק אם שכח יעלה ויבא בברכת המזון ונזכר קודם שהזכיר הטוב והמטיב שמברך אשר נתן ראשי חדשים לעמו לזכרון ומסופק שם בגמרא אם צריך לומר ג"כ ולשמחה, מ"מ אצל נשים מצות עשה שהזמן גרמא הוא [וי"ל לפי מה דמובא בטור ס' תי"ז משם פרקי' דר' אליעזר ג' רגלים הם כנגד ג' אבות וי"ב ר"ח כנגד י"ב שבטים ויען שלא חטאו הנשים בעגל נתן להנשים כל הי"ב ר"ח ליו"ט יותר מלהאנשים א"כ פשיטא שכל מילי דר"ח שאסור בהספד ותענית ושמצוה להרבות בסעודת דר"ח כדאיתא בשו"ע סימן תי"ט גם דנשים אין עושות במלאכה בר"ח שייך לנשים יותר מלאנשים] ואם כן אם האנשים אסורות בכל זה כל שכן הנשים והנה בפורים דימי משתה ושמחה נינהו י"ל דגם נשים חייבות במשתה ושמחה כמו שהמה מחויבות בקריאת מגילה משום דגם הם היו באותו נס כדאיתא במס' מגילה דף ד' ע"א, והא דלא קאמר ר' יהושע בן לוי דנשים מחויבות בקריאת מגילה ובמשתה ושמחה, י"ל דהא בהא תלי' ונקט העיקר מקרא מגילה שאפילו העבודה מבטלין משום מקרא מגילה, וה"ה בזה, גם בחנוכה שמחויבות בנר חנוכה כדאיתא בשבת דף כ"א אר"י בן לוי נשים מחויבות בנר חנוכה משום דאף הן היו באותו נס ה"ה דמחויבות בקריאת הלל ואסורין בהספד ותענית שחייבות משום הנסים שנעשו הנסים ונפלאות ובתשועות המלחמה, [עיין התעוררות ח"א ס' כ"א מה שכתב שם בענין נשים מחויבות בקריאת הלל בחנוכה] ממילא דגם הם היו באותו הנס ממילא מחויבות בכל הדברים, ועוד עיקר הנס נעשו על ידיהם, בפורים ע"י אסתר ובחנוכה ע"י יהודית, כדאיתא שם ברש"י דף כ"ג ע"א בד"ה הוי א"כ האיך י"ל דאנשים מחויבות בכל אלא והנשים יהיו פטורות ונובא בארעי וגיורא בשמי שמיא, והנה בר"ח ההספד שהוא אסור פשיטא שאסורות בהספד כיון שאיננו מנות עשה, אלא אדרבה אסור בלא תעשה מדרבנן אבל בתענית יש לעיין כיון שהיא צריכה לעשות מעשה בקום ועשה לאכול כדי שלא תהא מעונה א"כ היי בקום יעשה, יעיין בהתעוררות תשובה חלק א' ס' ב' שפלפל שם אם מצות עשה שהזמ"ג בשב ואל תעשה אם נשים ג"כ פטורות, או דוקא בקום ועשה פטורות וה"ה איפכא, וחזינן לגאון [תשובת ר' עקיבא איגר ח"ר] שמסופק אם נשים מחויבות באכילת ערב יום כפירים שהוא מ"ע שהזמן גרמא, ולפי"ז אם מתענית תענית חלום בערב יום כפורים אין צריכה למיתב תענית לתעניתא, פשיטא דלכתחלא יקיימו כל המצות אלו כמו האנשים, כי לא יהא גרוע מכל מנות עשה שהזמן גרמא דמה"ת פטורין והמה מקיימין אותן ומברכות עליהן, אבל אם התענית אם צריכין למיתב תענית לתעניתא יש לעיין וק"ל:

תוכן העניינים

התעוררות תשובה חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה