התעוררות תשובה חלק ג· רבי שמעון סופר
סימן א
הנה בני אברהם כ"י אמר על דברי הרמב"ן והרמב"ם שהא דאמרו חז"ל כל איסור תורה בס' כחל בחמישים ותשעה וביצה בששים ואחת ונתן הרמב"ם טעם מפני שהוא ברי' החמירו חכמים בדבר והוסיפו אחת משום היכר להתבטל בו ולפ"ז אם נפלו כמה ביצים אסורות לאחרות די לשער בעד כל ביצה אסורה ששים מן המותרין וא"צ להוסיף רק אחת על כולן כי ע"י ביצה זו כבר יש היכר אבל להרמב"ן שכ' הטעם מפני שהביצים אינן שוות כי יש ביניהם קטנים ואין מהם בס' ביצים ס' נגד ביצה האסורה שנפלה לתוכן לכן כדי להשוות הוסיפו חכמים ביצה אחת יותר כדי שיתבטל האסורה לפ"ז לפי מספר האסורות צריכין להוסיף נגד כל ביצה אסורה ביצה א' יותר מס' כדי שיתבטל אבל לענ"ד יש להשיב ע"ז דגם הרמב"ם מודה אם גם באמת הטעם רק משום היכר מ"מ חכז"ל השוו מדותיהם כיין שתקנו שצריכה ס"א מהמותרות א"כ לא חלקו וצריך להיות ס' ובביצה שלימה אסורה צריך להיות ס"א ולהרמב"ן י"ל שבאמת קשה כיון ששכיתות ביצות קטנות ואולי הביצים המותרין קטנות כ"כ שאם גם יוסיפו אחת אין עוד בהם ששים נגד אסורה הלא דאינו כמה פעמים שביצית תרנגולת מאותה מין עצמה גדולה כמעט כפלים מהקטנות אפילו מאותה טעינה עצמה ואם אמנם יוכל להיות שיש בין המותרים גם ביצות גדולות יותר מן האסורה מ"מ אולי הביצים הקטנות המה הרבה יותר מן הגדולות ואין עוד ס' נגד האסורה הגם שי"ל שביצה בביצה מב"מ ומה"ת ברובא בטיל וס' רק מדרבנן ותולין להקל כמי בבשר עוף בחלב שנתערב ונשפך ולא ידעו אם הי' ס' כיון דמדרבנן הוא תילין להקל בה אם אירע לפעמים כך אבל לא שיתקנו חכמים מעיקרא לסמוך תמיד על זה] וא"כ הכוונה מה שהוסיפו אחד מפני הטעם כי הביצים אינם שווים אלא עי"ז יזכור לשער בכל פעם ופעם שיבא לפניו ענין זה אם יש בין הקטנים והגדולים יחד ששים נגד הביצה האסורה וזה הביצה האחת הוא היכר שישער אם יש ששים נגדו לפ"ז אף אם כפלו כמה ביצים אסורות די באחד יותר כי עי"ז יזכור שצריך לשער אם באמת בביצים שישים נגד האסורה: