אור ברסלב

התעוררות תשובה חלק ב· רבי שמעון סופר

סימן קעט

סימן קעח

נסתפקתי בבן ארץ ישראל אם מותר לאכול חמץ אחר הפסח שקנה בן חוץ לארץ ביום אחרון של פסח לפי המבואר באו"ח סי' תמ"ח ס"ב שאסור בהנאה גם לאחר הפסח משום חמץ שעבר עליו הפסח הלא יכול בן א"י לומר לדידי בקיאין בקביעי דירחא והוה יום אחרון חול ולית בי' משום אסור בל יראה אבל לדעתי שסברא זו דחויה כיון שחכמים הטילו על בני חו"ל לעשות יום טוב שני ואין חילוק בין ראשון לשני ומה שאסור בראשון אסור בשני כמבואר בסי' תצ"ח א"כ עבר הבן חו"ל בבל יראה ואסור לכל בר ישראל אחר הפסח בהנאה כיון שהטילו חכמים איסור על חמץ זו ולא דמי למבטל אסור שאינו אסור אלא למי שנתבטל בשבילו אבל לאחרים מותר דהתם לא קנסו חכמים אלא להמבטל אבל כאן בחמץ הגם שרק משום קנסא אסור מ"מ הטילו האיסור על כל ישראל וגם לבן א"י אסור אפילו אם נדון את יום ב' לספק הוה ספק דאוריי' ועובר על בל יראה מספק ג"כ קנסו אותו חכמים הגם שי"ל שלאחר הפסח אסור רק מדרבנן וספק דרבנן להקל מ"מ כיון שביום אחרון של פסח הי' ספק דאורייתא אסור גם לאחר הפסח ואי' להדיא בסי' תמ"ח ס"ב בטו"ז וחו"י שאם קנה ביו"ט האחרון שהוא אסור עי"ש אבל נראה שחמץ שהי' לבן א"י ביום ח' מותר לבן חו"ל לאכלו אחר הפסח כיון שבן א"י לא עבר עליו בל יראה ולא שייך בו קנס ומותר לבן חו"ל לאכלו ודמי לחמצו של נכרי שעבר עליו הפסח שמותר שלא שייך בי' קנס עוד נסתפקתי במי שנזהר שלא לאכול חמץ אחר הפסח כי חושש שלא מכרו הנחתומים חמצם אבל מחשש שלא יהא נראה כמוסיף רוצה לקנות חמץ ועל ידי זה אינו נראה כמוסיף כיון שיש כו חמץ בביתו וליכא משום בל יראה (כי מחוייבים לעשות היכר שלא יהא נראה כמוסיף כמבואר בהל' סוכה סי' תרס"א מי שמוכרח לאכול בסוכה בליל תשיעי יכניס בה קדירות וקערות להראות בזה שאינו אוכל בה לשם מצוה) וחושש כיון שחמץ שעבר עליו הפסח אסור גם בהנאה והוא נהנה מזה ושאינו עובר עי"ז על איסור נראה כמוסיף ונראה לי דשרי כיון דגוף הנאה זו אינו אלא ענין מצוה ומצוה לאו ליהנות נתנו הגם שאינו מקיים מצוה בפועל מ"מ הוא ענין מצוה אפילו לדברי הפוסקים שעומדים בשיטת בעל המאור ר"ה דף כ"ח דבמצוה דרבנן לא אמרינן מצות לאו ליהנות נתנו י"ל היינו דווקא אם המצוה דרבנן והאיסור דאורייתא אבל כאן שחמץ שעבר עליו הפסח האיסור רק מדרבנן א"כ אמרינן מצות לאו ליהנות ניתנו אפי' במצות דרבנן ובלאו"ה לא פסקינן כבעל המאור כמבואר בשו"ע הל' נדרים דהמודר הנאה מלולב שאינו יוצא ביום א' דלא מיקרי לכם מ"מ בחוה"מ דלא בעינן לכם יוצא בו הגם שמצות לולב בחוה"מ אינו אלא מדרבנן והאיסור הנאה הוא איסור דאורייתא אבל יש לחלק דוקא באכילת סוכה בח' שעושה מעשה בפועל שיאכל בה אז צריך לעשות מעשה שלא יהא נראה כמוסיף אבל בח' של פסח בהמנע שלא לאכול חמץ הוה בשב ואל תעשה אינו נראה כמוסיף דילמא חמץ לית לי'.

תוכן העניינים

התעוררות תשובה חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה