התעוררות תשובה חלק ב· רבי שמעון סופר
סימן קעח
מה שהובא במג"א סי' תרכ"ד סק"ה בשם רש"ל דביו"כ שחל בשבת בהבדלה יברך על הבשמים ואין כאן ברכה לבטלה כיון שנהנה כן דברי הרש"ל ותמה עליו בטו"ז סק"ב דמה בכך אם הברכה על בשמים לא הוה לבטלה הא מפסיק בין ברכת פרי הגפן לשתיי' ועיין טו"ז מה שתירץ ונ"ל להוסיף עוד תימה דכיון שאין חייב בבשמים כמו בשאר מוצאי שבת שיוכל לסדרם על הכוס היה ברכת פרי הגפן לבטלה ושותה יין בלא ברכה למה זה דומה למברך על כוס ואחר הברכה קודם השתיי' שומע קול רעם ומברך על הרעם שצריך לחזור ולברך עוד הפעם על הכוס ועוד תמוה יותר מה שאי' בשו"ע יו"ד סי' רס"ה ס"א שנוהגין. לאחר המילה לברך פרי הגפן ואח"כ לברך על הדס ולהריח בו ואח"כ ברכת אשר קדש ידיד הלא לא מצינו בגמ' ופוסקים שום שייכות לברכת בשמים לאחר המילה והאיך רשאי להפסיק בו בין ברכת פרי הגפן לשתיי' ועלה בדעתי ליישב לפי מה שהובא באו"ח סימן תע"ד ברמ"א שמנהג אשכנזים לברך בליל פסח על הסדר על כל כוס וכוס שכן דעת רוב הגאונים ובמג"א שם מביא סברת הפוסקים וז"ל אע"ג דהגדה לא הוה הפסק מ"מ כיון דכל חדא וחדא הוה מצוה בפני עצמה מברכין על כל אחד ואחד עכ"ל ובסי' תרכ"א ס"ג במילה ביו"כ כתב הרמ"א שמברכין על הכוס ונותנים לפיו של התינוק הנימול ובמג"א שם כתב הטעם בשם ראב"ן וז"ל כיון דטעימת הכוס אינו אלא משום גנאי שלא יאמרו שלא לצורך הוא ברכה זו לכן די כשנותנין לתינוק קטן כזה עכ"ל נראה בעליל שאין ברכת בפה"ג בא כדי שיוכל אח"כ לשתות היין אלא תקנת חכמים הוא על כל כוס של ברכה שמשבחים בו להקב"ה מפני שעיקר שירה על היין לכן תקנו לברך בפה"ג לברך להקב"ה שברא את היין כדי שנוכל לשבח ולהודות עליו רק משום שגנאי הוא אם נראה שבירך לבטלה נותנים להתינוק הנמול ודי בזה ולפי סברא זו כיון שאין הברכה באה רק להתיר השתיי' בלבדו אלא העיקר משום המצוה א"כ לא הוה ברכת בשמים הפסק בין ברכת פה"ג לשתיי' אבל יש לעורר ולהשיב על זה אמת דהברכה פה"ג לא הוה לבטלה אע"ג דהפסיק בינו לשתיי' יען דבא משום המצוה מ"מ האיך מותר לשתות הא על כרחך הפסיק בין ברכת פה"ג לשתיי' עם ברכת בשמים וא"כ אינו מועיל ברכת בפה"ג להתיר השתי' וי"ל שלהריח בשמים הוא משום כבוד המצוה וברכתו לא הוה הפסק כיון ששייך לו וראיי' לדבר מה שהובא במג"א סי' תקפ"ג סק"ב בשם מעגלי צדק שאומר אחר ברכת בורא פרי העץ קודם אכילת תפוח הטבול בדבש יה"ר שתתחדש וכו' ולא הוה הפסק בין ברכת בפ"ע לאכילת התפוח מכש"כ למנהגינו שבבה"כ שנותנים כוס קידוש והבדלה לשתות לתינוקות אבל כל זה לא ניחא לשיטת המחבר שהוא פסק בסי' תע"ד מה שאין מברך בליל פסח על הסדר לא על כוס שני ולא על כוס רביעי וגם פסק בסי' תרכ"א וביו"ד שם שביו"כ ובט"ב אינו מברך על הכוס א"כ לא נחית המחבר להאי סברא ואעפ"כ כתב המנהג שמברכין בורא פה"ג ואח"כ על ההדס ואח"כ אשר קדש ידיד וצ"ע חוץ אם נדחק לומר שיש בזה כבוד מצוה והברכה לא הוה הפסק.