התעוררות תשובה חלק ב· רבי שמעון סופר
סימן קסג
והנה תמוה לי טובא בפורים שחל בשבת למה לא גזרו חז"ל שלא לשלח מנות משום גזירה שמא יעבירנו, פשיטא שלא שייך טעם זה הכל חייבין ואין הכל בקאין גזירה שמא ילך אצל בקי ללמוד, הא הכל בקיאין לשלח אבל כיון שהכל חייבין וטרודין לשלח וליגזר שמא יוציאנו או יעבירנו וודאי לפסק השו"ע שאין עושים סעודת פורים רק בא' בשבת ומשלח מנות הוא בכלל הסעודה, א"כ שולחין ג"כ בא' בשבת ביום הסעודה, כדאיתא או"ח סי' תרפ"ט בטו"ז ס"ק ח' ובמג"א ס"ק ט'. אבל להסוברים דהסעודה בשבת קשה, דכשהסעודה בשבת גם המנות בשבת כי המנות מן הסעודה, ובפרט להסוברים דמצוה "לשלח" דווקא כדהובא בד"מ סי'.. קשה הגם שאינו צריך לשלח אלא לאחד מ"מ קשה שמא ישכח. ויש ליישב כיון שבשבת בלאו"ה אסור להכניס לבחוץ ורגילים הכל מה שצריך בשבת להכין הכל מע"ש אם רגילים שאין להוציא בשבת ה"ה דישלחו ג"כ כל א' וא' המנות מע"ש, וניחא להסוברים דאין קפידא דווקא לשלח בפורים אלא שיהא לו המנות ביום הפורים שיאכלם ואפי' אם שולח איזה ימים קודם הפורים יוצא רק שיהא לו המנות בפורים, כדאיתא בראב"ד שבזמן הזה שהעניות רבה והנותנים מועטים ונותנים רק מתנה מועטה, וחששו חכמים שיאכל העני קודם הפורים המתנות שקיבל וכיון שגובין מעות הפורים ביום קריאת המגילה לכן אין מקדימין קריאת המגילה בזה"ז כי שמחה חינה אלא בזמנה וחששו חכמים שיאכל אותו קודם הפורים שאין להם מה לאכול בפורים, משמע שאין קפידא במה שישלחו אותו קודם פורים אלא שיאכלו אותו בפורים וק"ל.