התעוררות תשובה חלק ב· רבי שמעון סופר
סימן קסב
הראה לי הרב מו"ה משה נ"י ירושלמי עירובין פרק כיצד משתתפין דאמר ריש לקיש אין רשות הרבים בעולם הזה אלא לעתיד לבא שנאמר כל גיא ינשא, א"כ קשה למה גזרו חכמים על כרמלית דליכא למיחש דאתי להחליף ברה"ר, כיון שאין רה"ר כלל, וי"ל שגזרו משום אשתקד שיבא משיח שיאמרו מימות עולם היינו מכניסים ומוציאים בשבת ועכשיו אסור, ומצינו כמ"פ גזירה כזו עיין בביצה דף ד' ע"ב. אבל קשה והלכה מוסכמת בישראל שאין תוקעין שופר בשבת ואין נוטלין לולב בשבת ולא מצינו מי שחולק על זה ומסיק הגמ' הטעם משום שמא יעבירנו וגו' א"כ לר"ל מאי טעמא. וי"ל דסבר דהטעם כמו שאיתא בתוס' רפ"ד דר"ה דתקיעת שופר בעצמו יש שבות גמור וגזרו בשבת בשביל זה, אבל יו"ט של ר"ה לא גזרו שלא תתבטל המצוה מכל וכל. אבל עדיין קשה מלולב, ואין לומר שגזרו בשבת משום טלטול שזה קושית הגמרא בעצמו רפ"ד דסוכה ואמאי טלטול בעלמא הוא ומשני משום שמא יעבירנו. ונראה שהמקשן וגם התרצן לא עלה על דעתם שיאסר משום טלטול ובשופר עוד יש לתרץ שר"ל סובר למ"ד דתקיעת שופר בשבת ליתא משום דכתיב "זכרון" תרועה וקאי על שבת, ובירושלמי רפ"ד דר"ה נקט רק האי טעמא בלבד דאין תוקעין משום דכתיב זכרון תרועה. ויש ליישב קצת, דמה שאמר בני הנ"ל נ"י שיש תוס' רי"ד שאפילו למאן דסוברים שברה"ר דווקא רק בשיש ס' ריבא בוקעים בו בכל יום, זה דווקא לענין הוצאה מרה"י לרה"ר דאינו חייב אבל לענין מעביר ד' אמות ברה"ר יש רה"ר א"כ שפיר גזרו משום שמא יעבירנו. ומיושב בזה קושית התוספ' למה לא נקט שמא יוציאנו. אבל כיון דלר"ל אהוצאה אינו מחייב נקט שמא יעבירנו משום שטעם אתיא לכולי עלמא אפילו לר"ל, הגם שהלשון של ר"ל אין רה"ר בעולם הזה משמע שאין שום רשות הרבים. כלל מ"מ בלאו"ה הלשון הזה אינו מדוקדק הא גם אם יקוים כל גיא ינשא בימי משיח גם אז יהיה עולם הזה קיים והיה לו לומר שאין רה"ר עד שיקוים פסוק זה, ובאמת קשה על ר"ל שכל המשניות וברייתות שהמה יהיו רק הלכות דמשיחה ולא אשתמע משום אמורא או תנא דבר זה וק"ל.