התעוררות תשובה חלק ב· רבי שמעון סופר
סימן קנא
התעוררת א"ר סי' ס"ח מביא ראי' מהמדרש דגם באיסור והיתר שייך עינוי הדין, וקשה על זה מה דאיתא בביצה דף... ע"ב דאייתא בוכרי במעלי יומא טבא לפני רבא והוי חייף רישי ואמר לי' תבא למחר וקשה היאך עינוי דינו בפסקו עד למחרתו ודוחק גדול לומר שהי' עושק בהכנת יו"ט בחפיפת ראשו והוי טרוד בדבר מצוה אבל כעת נ"ל דלא קשה מידי לפי מאי דמסיק בגמ' שם דרבא חזי המום בערב יו"ט אם הוא קבוע או עובר והי' מום קבוע ובלי ספק הי' אומר לו מיד שהוא מום קבוע שידע השואל שהוא מותר וממילא אינו מוקצה כדמסיק שם הגמרא רק שאמר לו שיבא למחר לחקור אם לא הוא גרם לו המום דאז אסור לשחטו וזה ידע השואל מיד בעצמו אם יתברר שהוא גרם לו המום אסור ואם לאו מותר ממילא ידע השואל הכל ואיננו עינוי הדין, מה נאמר כיון שכהנים חשודין על הטלת מום והוא חושב שיתיר אותו למחר ואינו יודע אם יועיל לו הטעותו וממילא אינו יודע אם יתיר לו לשחטו, על רמאין כאלה אין אנו צריכין לחשוש על עינוי הדין של רמאות.