התעוררות תשובה חלק ב· רבי שמעון סופר
סימן קמט
שאלה שופר שנראה בארכו למעלה סמוך ממש לפה שנסדק מעבר לעבר בארכו כמו שליש רוחב אצבע אבל אינו סדוק רק נראה כמו שנסדק ונראה שדבוק ממש וכמשמשין בו באצבע אינו נרגש פגום רק חלק ואולי הוא רק גיד כמו שנמצא בשופרות גידים ארוכים לבנים וגם מהם נראה שחורים או אדמימות יש להם מה דינו.
נראה לפי הסברא גם לפי הפוסקים שנסדק רק כל שהוא פסול והמחבר מביא דיעות אלו ראשונה שי"א שהוא פסול בנסדק כל שהוא ואח"כ מביא בשם י"א שהוא כשר ורבותינו האחרונים ז"ל כתבו כללא דבענין כזה דעתו עיקר להלכה כשיטה שמביא תחלה מ"מ אין נסדק פסול בעצמותו של שופר כמו שארי פסולים רק משום חשש שמתוך דוחקו של הקול שתוקע בו יסדק יותר עד שיהא נסדק לגמרי ואז בעצמותו פוסל לכן התירו רבותינו ז"ל אם כרכו בחוט או במשיכה כין שלא יכול להסדק יותר ואפי' לפ"מ שראיתי לגאון (בחיי אדם כ' סברא זו) שכ' משום שכל העומד לסדוק כסדוק דמי משמע שהוא פסול מעצמותו מיד מ"מ אם בחוט או במשיכה שאינו יכול להסדק יותר ואין עומד לסדוק ולא הוה כסדוק וכשר וכיון שאין נראה שום סדק להדיא רק כמחובר ממש זה לזה לא יהא גרוע מאלו ידבקו בדבק שאינו נראה הדבק מבחוץ כשר) אם אינו משנה קול התקיעה) ואפילו לרמב"ן שצריך להיות נדבק מצד עצמו ע"י חימום באש דבדבר אחר הוה אינו מינו מ"מ זה דבוק מחמת עצמו ואפי' מה דפסק הפר"ח דבנסדק כל שהוא בין דבקו בין לא דבקו פסול מ"מ כיון דכל טעמא לפסלו משום שהוא דחוק ויוסדק יותר מ"מ בזה שאין שום סדק כלל נראה להדיא רק נראה כסדוק אין כח בקול להפריד הדבוק ולכנוס בו ולסדקו יותר שהוא עב בעצמו.
גם יש לצדד לפי דברי הטו"ז סי' תרמ"ח סק"ה במסופק אם ניקב כל שהוא באתרוג דכשר כיון דלשאר פוסקים אפי' נקב ממש אם לא חסר או אינו גדול כאיסר כשר ה"ה כאן אולי אינו סדוק רק גיד לבן הנראה בו הוא ואולי הלכה שנסדק כל שהוא כשר ונוקמא אחזקה שגידין שכיחים בטבע הרבה אבל אינו שכיח בטבע שיהא סדוק מעבר לעבר רק אירע לפעמים ובפרט לרא"ם הובא בב"ח דטעמא אולי יסדק לגמרי בשעת תקיעתו והוא לא ידע שנסדק בשעת תקיעה ולא יצא והוא באמת חשש רחוק בנסדק קצת ובשופר עב שע"י תקיעה של מצוה יוסדק לגמרי כל צד אחד בלי הרגשה ואני תמה לסברת הראשונים שעיקר טעם פסולו בנסדק כל שהוא שמא יוסיף להסדק מחמת דוחק הקול התוקע למעלה במקום שהשופר צר ודחוק אבל למטה ברחבו שהוא רחוב ויש לקול ריוח ורוח הרבה לצאת מה חשש יש בזה והפוסקים השמיטו לחלק בין מקום הפה בין למטה מקום הרחב וצ"ע [אולי כוונת השואל שבאמת יודעין שנסדק רק ששני צדדין מחובריו זה לזה כ"כ עד שאינו נראה ואינו מרגישין הריוח ביניהם)