אור ברסלב

התעוררות תשובה חלק ב· רבי שמעון סופר

סימן קלג (ב)

סימן קלג

(בענין ווידוי מעשר בשנת רביעי ובשנת שביעי לשמיטה.)

תנן יוחנן כהן גדול העביר הודית המעשר גם הוא בטל את העוררים ואת הנוקפים בימיו לא הי' אדם צריך לשאול על דמאי [ומס'... ודבר פשוט שהוא מראש סנהדרי גדולה עם בית דינו תקנו דבר זה והטעם כיון שלא נתנו המעשר ראשון ללוים רק לכהנים א"כ לא הי' יכולין להתוודות ולומר ככל מצותך אשר צויתני וכ' בי' בוידוי מעשר וגם נתתי' ללוי כדאי' בגמ' סוכה דף מ"ח ע"א והרמב"ם כ' ועזרא קנס את הלוים בזמנו שלא יתנו להם מעשר ראשון וגם כ' בהל' מ"ש ונטע רביעי פי"א זמן שלא הי' נותנים מעשר ללוי לא הי' מתוודים והנה קשה מאוד קושית הב"י בסי' של"א ד"ה ואח"כ וכו' יוחנן הי' כמה דורות אחר עזרא והוא ביטול הודית המעשר ואי עזרא רק לדורו תקין למה בטיל הודית המעשר, והנה דבר פשוט שראב"ע דסבר מה"ת ניתן אף לכהן והא דכ' ולבני לוי נתתי את המעשר גם הכהנים בכלל ובכ"ד מקומות מצינו לכהנים נקראים לוים בגיטין בפ' הניזקין וא"כ פשיטא דלדידי' אין מקום לתקנת יוחנן כה"ג ויכול לומר וגם נתתיו ללוי היינו לכהן הנקרא לוי אלא וודאי יוחנן סבר כר"ע דמה"ת נותן דווקא ללוים אך קשה לפ"ז למה קנס עזרא לדורות כיון שאצלם לא נמצא עון זה שלא עלו לירושלים כדאי' בב"י וי"ל שעזרא תקן גם לדורות כל זמן שבהמ"ק קיים כדי שיתעוררו הלוים שנקנסו הלוים בדורו של עזרא מפני שלא עלו לירושלים ולא הי' מהם לעבוד עבודתם כדי שיתאמצו הלוים תמיד בעבודה שלהם בבהמ"ק ולפ"ז אחר חורבן בהמ"ק חוזרים ונותנים ללוים וכיון שהוא תיקן רק בזמן שבהמ"ק קיים ולא לעולם א"כ יפה גזר וקנס כי יש כח ביד חכמים לעקור דבר מה"ת בשב וא"ת שלא ליתנו ללוי אם גזירתם איננו לעולם אך קשה וכי הי' יודע עזרא שיחטאו ישראל שיחרב המקדש ולא יהי' תקנתו לעולם הלא הוא דבר שבבחירה תליא מלתא. אך ניחא לי לפמ"ש הראב"ד בהל' בית הבחירה פ"ו הי"ד וז"ל שהי' יודע עזרא שהמקדש וירושלים עתידין להשתנות ולהתקדש קדוש אחר עולמי בכבוד ה' לעולם כך נגלה כי מסוד ה' ליראיו ועכ"ל והנה בלשונו הטהור נתיישב מה שהקשינו וכי הי' יודע עזרא שיחטאו ישראל ויחרב המקדש בעוונתם אבל באמת לא כ' הראב"ד שידע שיחרב המקדש ויגלו ישראל אלא דקדק בלשונו שהי' יודע עזרא שעתידין להשתנות ולהתקדש עולמית שעזרא ידע ברוה"ק שיחרב הבית ויהי' קדושה שלישית קדושה נוספת לעולמי עולמים בב"א ולכן לא קידש המקדש בקדושה שני רק כל זמן שבהמ"ק קיים והי' יודע שגזרת תקנתו לא יהי' לעולם ושפיר יש כח בידו לעקור דבר מה"ת בשוא"ת ואתיא שפיר מה שתמהו רבותינו ז"ל על הכהנים הקדושים החשמונאים שלקחו המלוכה לעצמם השייך למלכי בית דוד ומתרצים כי ידעו הכהנים שאין מלכותם קיימת ויחרב הבית ויגלה ישראל ממקומו א"כ יוחנן כה"ג לשיטתו שהוא ע"כ סבר כר"ע שמה"ת נתנה דווקא ללוים ומשו"ה בטל הודית מעשר והוא שהי' כמה דורות אחר עזרא ע"פ סבר גם לדורות תקן וקשה וכי יש כח ביד ב"ד לעקור דבר מה"ת לעולם אלא ע"כ שידע עזרא שיחרב הבית כדכ' הראב"ד לכן לקחו המלוכה לעצמם כיון שלא היתה רק לשעה וכא לדורות ויוחנן כה"ג ובניו לשיטתו אך עדיין קשה קושית הב"י שראב"ע ור"ע שהיו אחר החורבן ואפ"ה לקח ראב"ע שהי' כהן המעשר לעצמו וי"ל לפי דברי התוס' שבת... שראב"ע עוד הי' בזמן שבהמ"ק קיים רק הי' צעיר לימים י"ד או ט"ו שנה ור"ע שהי' קשיש מיני' פשיטא שהי' עוד בזמן שבהמ"ק קיים ומה דהביא הרמב"ם בהקדמה לסדר זרעים החבורה השני אחר החורבן ר"ע וראב"ע כוונתו לחשוב שאז הי' ראשי חכמים וסנהדרין זה הי' בחבורה שני' אחר החורבן אבל כבר הי' עוד בימי הבית צעירים ולא נחשבו כדאי' בגמ' פ"ד ר"ה ריב"ז שהי' ארבעים שנה לפני חורבן הבית תלמיד בפני רבו וראיי' לזה שהרמב"ם מונה בחבורה הרביעית אחר החורבן רשב"י והוא כבר הי' בימי ר"ג ור"י כדאי' להדיא בגמ' ברכות פרק ד'... ששאל תלמיד אחד אם תפלת ערבית רשות או חובה ואמרו בגמ' שאותו תלמיד רשב"י הי' ור"י הנ"ל בר פלוגתי' דר"ג הוא ר"י בן חנני' שהי' מתלמידי ריב"ז ור"י הי' לוי משמש בבהמ"ק כדאי' להדיא בגמ' תמיד... וכבר הי' רשב"י והרמב"ם מונה אותו בחבורה הרביעית אלא כוונתו ראשי חכמים שבאותו דור.

תוכן העניינים

התעוררות תשובה חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה