התעוררות תשובה חלק ב· רבי שמעון סופר
סימן קלג
שאלה מי שהי' במקום שאינו נקי לגמרי ואסור לו לברך אבל מותר להרהר והרהר הברכה שהי' צריך לברך כמבואר בשו"ע סי' ס"ב ס"ד וברמ"א שם ובטו"ז סק"א ואח"כ ניקוי אותו מקום באופן שנקי לגמרי ומותר לברך ועדיין עליו חובת ברכה זו כגון ששתה מים לעצמו ובירך אחריו בהרהור או שבירך ברכת המפיל ע"י הרהור וכדומה אם מותר ומחוייב לברך ברכה זו יען שלא בירך אותו רק בהרהור.
תשובה נלענ"ד כיון שיצא לגמרי בהרהור כדמשמע מהפוסקים ומסתימת לשון השו"ע כדאי' בב"י סי' פ"ה א"כ אם חוזר ומברך הוי ברכה לבטלה אבל מיש פוסקים משמע דמה שמהרהר ברכה בלבו אינו אלא חומרא בעלמא ועצה טובה ואיננו יוצא בזה ומה גם לפ"מ שמביא המל"א שם סק"ב בשם השל"ה וז"ל שיהרהר בלבו היינו שיחשוב בלבו שמחוייב לברך ויצטער ע"כ על שאינו יכול לברך עכ"ל יש לפרש דבריו כיון שמשתוקק לברך ומצטער עצמו שאינו יכול לברך הוי"ל כחישב לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה שמעלה עליו הכתוב כאלו עשאו כדאי' בגמ' ברכות ח' ע"א וכל זה לענין שמקבל שכר אבל פשיטא שהמצוה לא קיים א"כ צריך לברך ולא יהא אלא ספק אם יצא או לא הוה ספק ברכה ולהקל [ולענין ברכת המזון אם אכל כדי שביעה] ונ"ל להביא ראיי' לזה שיצא ממש ע"י הרהור הגם שלכתחלה צריך לברך בפיו ולהשמיע לאזנו מה שמברך ממה שאי' ברמב"ם פ"א מהל' ברכות הי"א וז"ל השומע ברכה מהברכות מתחלתה ועד סופה ומתכוין לצאת בה י"ח יצא ואע"פ שלא ענה אמן ותמוה מאוד הלא בכל מקום שיוצאין ע"י שומע כעונה כגון קריאת המגילה וקריאת הלל שופר צריך לכוון השומע ומשמיע המשמיע צריך לכוון להוציא את השומע ידי חובתו והשומע צריך לכוון שיוצא בזה וכאן כתב הרמב"ם אם נתכוין השומע יצא ולא כ' אם כיון המברך להוציא אותו וכן משמע מירושלמי כדברי רבינו, ותמוה יותר שלא עורר אחד מהמחברים ע"ז אבל ניחא כיון שהשומע מתכוין לצאת בזה ושמע כל הברכה א"כ יצא בזה מצד הרהור והרמב"ם כ' לשון דיעבד אם נתכוין יצא אבל לכתחלה צריך באמת לברך בפה ולהשמיע לאזנו או שיתכוין המברך להוציאו והוה כאלו הוציא מפיו ומשמיע לאזנו ועוררני ע"ז בני הב' אברהם נ"י שמגילה וודאי לא יצא ע"י הרהור ממה ששומע מן חבירו דהוה כקראה על פה דבשלמא אם מתכוין הקורא להוציא ושומע כעונה דינו כאלו עונה אותה ממגילה הכשירה כיון שהקורא קורא אותה ממגילה כשירה ולא הוה כאלו קראה ע"פ משא"כ אם הקורא לא כיון להוציאו ידי חובהו רק הוא יצא יען שהוא מהרהר בה והרהור לא הוה ממגילה כשירה אבל צ"ע לפ"ז מי שלוקח מגילה כשירה ורואה בכל תיבה ותיבה ומהרהר בה אם יצא בדיעבד במקום אונס אולי יש לחלק וצ"ע.