אור ברסלב

התעוררות תשובה חלק ב· רבי שמעון סופר

סימן קכז

סימן קכו

מי שמעלה עשן (בלשון טוטי"ן הנקרא טאבאק) בכלי (פייפע) או עלין המכורחין (בל"א (ציארע) וכאשר יתקרר האפר הכא אסור לטלטלו משום נולד כ"ל דצריך להסיר הכלי והציגארע מידן בעוד שהאפר חם וראוי לצלות בו ביצה דאח"כ כאשר יתקרר האפר ומניחו במקומו מטלטל האפר המוקצה ע"י כלי שהוא טלטול גמור הגם שהמג"א מסופק מי שטלטל מוקצה בשוגג כאשר יזכור שמוקצה בידו אם צריך להשליך מיד מידו או כיון שבא בשוגג לידו הותר לו לילך ולהניח המוקצה במקום שירצה וכאן בהיתר בא לידו מ"מ צריך להסירו מידו כל זמן שאיננו מוקצה, תדע מי שיש בידו מערב שבת מוקצה וזה בוודאי בא בהיתר בידו מ"מ צריך להניחו מידו קודם הכנסת שבת שלא יהא מוקצה בידו. ועוד צ"ע לאחר שהניח מקנורתו מידו אם רוצה לעשן עוד הפעם אם מותר להריק ממנו האפר שנעשה ביו"ט ע"י שעשן בה אם כבר נתקרר אם יש להתיר טלטול מוקצה כדי לעשן בו עוד הפעם כי הרמ"א בסי' ק"ט בסופו ובמג"א שם מתיר טלטול מוקצה משום אוכל נפש ובשביל שמחת יו"ט אבל לא שמוש מוקצה אם טלטול מוקצה מותר דווקא משום שמחת יו"ט ואוכל נפש אבל עישון שהוא כמו מוגמר שאינו תלוי כ"כ שמחת יו"ט לא התירו טלטול מוקצה בשבילו, ואין להקשות הא המוגמר גופו מותר ביו"ט אם היא שוה לכל נפש אפילו במלאכה דאו' שהוא הבערה ופשיטא שטלטול מוקצה שרי כדי לעשות מוגמר דזה אינו דחכמים העמידו דבריהם והראי' דאם אין לו לבשל אלא עצי מוקצה אסור ביו"ט לבשל בהם אפי' אין לו מה לאכול דשמוש מוקצה לא התירו משום אוכל נפש כדאי' במג"א להדיא שם, ולכאורה יש לדון במקטר ומעלה עשן בכלי הנקרא פייפע אם מגיע לתכלית הכלי וכבר נשרף הכל למעלה לאפר ומה שהוא בעליון הכלי כבר נתקרר א"כ דומה דבר זה לכלכלה פירות והאבן בתוכה שאסור לטלטלו רק ישליך האבן לחוץ כדאיתא באו"ח סי' ש"ט ה"ה כאן צריך להשליך מלמעלה לחוץ אבל יש לחוש אם ישליך האפר מלמעלה לחוץ הלא אין יכול לצמצם כ"כ ומשליך ג"כ מהאפר הסמוך למטה אשר היא עודנה חמה מאוד ובתוכה רגילים להיות נצוצים אש וכאשר ישליכם לחוץ מכבה אותם ויש לדמות לכלכלה של פירות והאבן בתוכה ואם א"א לזרוק לחוץ משום שנתקלקלו כגון שהם פירות רטובים כגון תאנים וענבים ומותר ליטל אותה כמו שהיא (ע"י זריקה) ולא יהי' גרוע מה שיוכל לבא לידי איסור מלאכה להיות בבחינת א"א יותר מכלכלות פירות שמותר לטלטל. ועוד מצינו מי שאין לו לאכול כלל רק דבר הבא מחוץ לתחום בשבילו שרק מדרבנן אסור צריך להתענות ולא יאכל או פירות שנתלשו ביו"ט אף אם אין לו מה יאכל אסור לאכלו הגם שהרבה שבותים התירו חז"ל משום אוכל נפש ושמחת יו"ט מ"מ אין מדמין שבותין זל"ז כדהובא במג"א בשם המרדכי והנה לפי הנראה מדברי הפוסקים לא התירו טלטול מוקצה משום אוכל נפש אא"כ א"א לו בענין אחר לכן אם יש לו כלי מקטרת [פייפע] אחרת להעלות עשן בו צריך ליקח אחרת ולא יטלטל את המוקצה וצ"ע בפוסקים בזה.

תוכן העניינים

התעוררות תשובה חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה