התעוררות תשובה חלק ב· רבי שמעון סופר
סימן צה
שאלה אם מותר לאשה לצאת בשבת לרשות הרבים בתכשיט נזמי אוזן ובטבעות הקבועים בו אבנים טובות הנראים כאבנים טובים אמתיות ובאמת המה מזכוכית ובמראית העין נראים למרחוק כאלו המה ממיני אבנים טובות אמתיות:
תשובה הטעם שאסרו חז"ל שתצא אשה בתכשיטין הוא דלמא שלפא ומחויא ואתי לאתויי' ד"א ברה"ר אבל באותן תכשיטין הקבועים בהם האבנים שאינם אמתיות אם תראם לחברותי' תתגלה שקרותם ותתבייש ממילא לא שלפא ומחויא ושרי אבל יש לחוש לאידך גיסא שתתירא דלמא יכירו חברותי' בתכשיטי' שאינם אמתיות ומקדמת ושלפא ממנה שלא תראה אותם ואתי לאתוי' ד"א ברה"ר וקצת ראי' לזה שאסור לילך במנעל אחד לבוש והרגל השני יחף אם אין בו מכה המוכיח ע"ז דילמא מחכי עלי' ותתבייש ותשלוף אותה ותעבור ד"א ברה"ר ויש לחלק בזה, אבל י"ל הלא היא יודעת שיש אנשים ונשים המבינים זה ואעפי"כ היא מלבשת והולכת בין בני אדם אפי' בקבוצת בני אדם כגון על חתונות וכדומה א"כ מראית בזה שאינה מקפדת אם יבינו איזה בנ"א שהם אינם אמתיות אין לחוש דילמא שלפא ומותר לצאת בהם. אבל באמת יש לאסור משום מראית עין כיון שכל הנשים אסורים לצאת בתכשיטין, ואם היא תצא יש בהם משום מראית עין לאותן שאינם מבינים שיחשדו אותה שעוברת על איסור הוצאה בשבת אמנם נראה לענ"ד לדברי המחבר באו"ח סי' ש"ז שמביא שיש מרבותי סבורין שבזמן הזה שאין לנו רה"ר דאורייתא אלא כרמלית והוי גזירה לגזירה ומותרת לצאת בהם ומביא שם שיש אוסרים גם בזה אפי' בחצר שאינה מעורבת ומסיק המחבר שאין למחות שמוטב שיהא שוגגין ואל יהיו מזידין ואם היא אשה יראת ה' ורוצה לצאת ידי שמים ולחוש להאוסרין מ"מ באותן תכשיטים הקבועים בהם אבנים המטעים שכתבנו למעלה שעפ"י עיקר הלכה הי' נראה להתיר רק האיסור משום מראית עין שיחשדו אותה שהמה אבנים אמתיות וחושבין שמותר עפ"י הדין כדמסיק המחבר משום מוטב שיהי' שוגגין א"כ לא שייך בזה משום מראית עין שעושה איסור כי במיניהם הכל היתר הוא ושרי.