אור ברסלב

התעוררות תשובה חלק ב· רבי שמעון סופר

סימן פ

סימן עט

שאלה מי שהחליף פרשיות של ראש של ר"ת להיות מסודרים בבית כשיטת רש"י שאסור לעשות כדבר הזה אם קיים בהם מצות תפילין אם שייך בזה אי עביד לא מהני.

תשובה דבר פשוט שיצא ממ"נ הגם שלכתחלה אסור לעשות כן שמא הלכה כר"ת ומוריד אותם מקדושתן מ"מ לשיטת רש"י של ר"ת פסולין ואין בהם קדושת תפלין אדרבה העלה אותם עתה בקודש דכיון שרוצה להניח של רש"י דהלכה כמותו א"כ יוצא מצות תפלין בזה אליבא דרש"י כי לענין כתיבת הפרשיות ועבוד התפילין וכוונתם אינו חילוק בין תפילין של רש"י ור"ת וגם לר"ת שצריך בהנחתן בבתים להקדים והיה אם שמוע, לשמע, מודה הוא דצריך להיות כתובין כסדרן. והנה הא דמעלין בקודש ואין מורידין ילפינן מקרא מדאורייתא במנחות דף צ"ט ע"א ויש לספק אם הוריד אותן מקדושתן כגון ששמש בתשמיש קדושה דבר מצוה או דבר חול אם נפק מקדושתו כמו אם מעל בהקדש שיצא לחולין כמבואר בגמ' ר"ה דף כ"ח ע"א עולה דבת מעילה היא כיון דמעל בה נפקא לחולין הגם שרק בשוגג אם מעל נפק לחולין ולא במזיד מ"מ יש כעין ראיי' לדבר, ונפקא מיני' אם יצא בזה לחולין מותר מכאן ואילך להשתמש בו אבל אם נשאר בקדושתו בכל פעם דמשתמש בו תשמישי מצוה או חולין עושה איסור והנה אם עיבד קלף לשם ספר תורה והתחיל לכתוב בו התורה ונתקדש כל הקלף בקדושת ספר תורה (שאסור לכתוב עליו תפלין עיין מג"א סי' ל"ב סק"י בשם הלבוש שבדיעבד לבד מותר לכתוב עליו תפילין כיון שאינו אלא הזמנה ומותר לשנותו לקדושה קלה אבל לדבר חול אסור לשנותו) אם כתב אח"כ על קלף זה תפלין שהורידו בזה מקדושתו אם נאמר שנפק בזה מקדושתו עי"ז אם כן הוה כקלף שאינו מעובד לשמה ופסולים התפלין ודוחק לומר שיצא הקלף מעבודו מקדושת ספר תורה וקבל מעצמו עיבוד לשם תפילין, אולי דווקא בנשתמש בו חולין יצא מקדושתו ולא במשתמש בו קדושה קלה ממנו ואין לומר דפסולין התפלין ומשום דכל מלתא דאמר רחמנא לא תעבוד אי עביד לא מהני אפי' בדרבנן כתב הסמ"ע בחו"מ סי' ר"ח סק"ג ובטו"ז שם שגם בדרבנן אי עביד לא מהני מ"מ כבר הכריע שם הסמ"ע והש"ך שאפילו באיסור שבדה מעצמו אמרינן אי עביד לא מהני כגון שנשבע שלא למכור דבר זה מ"מ מכריע אם יכול לעשות בהיתר דבר זה שאינו מוכרח דווקא לעשות דבר זה ע"י אסור לא אמרינן אי עביד לא מהני וכאן אינו מוכרח לכתוב תפלין דווקא על קלף זה שעיבד לשם ס"ת. ובאמת דברי הסמ"ע וטו"ז תמוהים שהביאו ראיי' מכתובות דף פ"א ע"ב שאמר ר' יוסף כיון דאמור רבנן לא זבין אי זבין לא הוה זביני' זבינא. הנה בגמ' לא מפורש הטעם משום אי עביד לא מהני רק הסמ"ע כתב זאת הטעם על זה י"ל הלא הטעם דלא מהנה זביני' משום הפקר ב"ד הפקר ובמק"א לא מצינו דבר זה בגמ' שמה שאסרו חכמים לומר אי עביד לא מהני וצ"ע.

תוכן העניינים

התעוררות תשובה חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה