התעוררות תשובה חלק ב· רבי שמעון סופר
סימן עה
שאלה בעיר שרגיל טריפות האווזות ורוצה יהודי אחד לקנותם כדי לשלחם לעיר גדולה למכרם על איזה אופן יש להתיר דבר זה כי אסור לסחור בנבילות וטריפות כמבואר בשו"ע יו"ד סי' קי"ז ס"א.
תשובה הנה מבואר שם בהג"ה וז"ל וכן מי שנזדמנו לו נבילות וטריפות בביתו מותר למכרם, בהשקפה ראשונה נ"ל על אופן זה אם קונה האווזות בחייהם מכל אחד ואחד שרוצה לשחוט אווזא וזה שרי ואח"כ יוכל למכור הטריפות דהוה כנזדמן לו, ולפ"ז דעתי להורות כך שיתן לכל אחד נוסחא זה החתום מטה קונה אווז זו בעד כך וכך (והוא קונה אותו בהגבהה) ב) הקונה מחייב את עצמו שאם ירצה המוכר לקנותם בחזרה מחוייב למכרו בעד רווח כך וכך ויוכל ליתן לו הריוח מיד כדי שלא יהי' צריך לטרוח עצמו לחזור אחריו ויהא זה למעות קדימה ע"כ היינו אחר שקנה אותו בהגבהה יוכל להתחייב עצמו על זה וליקח מעות קדימה כמבואר בשו"ע חו"מ סי' ר"א ס"ב וז"ל כל דבר שנהגו התגרים לקנות בו כגון ע"י שנתן הלוקח פרוטה למוכר וכן המנהג לפי מה שנאמר לי במדינה זו ועיין בסמ"ע שם סק"ד דבזה לא שייך שיאמר המוכר נשרפו חטך בעליי'. והנה במה שקונה המוכר האווזא בחזרה בנתינת דמי קדימה הוא קנין גמור כמבואר שם בסמ"ע סי' ר"ד סק"ד ועוד כיון שהוא האווזא אצל הקונה לא שייך נשרפה חטך ותלוי בפלוגתת הסמ"ע והש"ך סי' קצ"ח ס"ט בסמ"ע שם ובש"ך שם סק"ט, וכיון שנוח לו יותר אם האווזות יהא כשרים כי מזה יש לו ריוח בטוח ואם ימצאו טריפה אזי לו לטרחו לשלחם למקום אחר טירחא רבה ואינו יודע שער מקום שנמכר, ואולי יפסיד עוד בו מתכווין הוא ביוקר מסחרו וריוח שלו וכוונתו לכשירות הוה מתכווין עיקר על הכשרות ואין לומר שזה הוא הערמה כיון שקנין כהוגן ממש הוא לכל השיטות וגם אם נחוש משום הערמה להרבה פוסקים איסור סחורות עם נבילות וטריפות רק מדרבנן ובדרבנן הערמה שרי ועוד הלא הטו"ז סי' קי"ז סק"ב ביו"ד מתיר להדיא לשליח למכרם גם אם ירויח בו יש לסמוך גם אם הקנין אינו מועיל לשיטות דסוברים הערמה הוא ואיסור המסחר מדאורייתא אסור יש לסמוך לעומת זה על הטו"ז על הנ"ל.