התעוררות תשובה חלק ב· רבי שמעון סופר
סימן עד
שאלה שומנו של גיד של חי' שנתערב אם צריך ששים.
תשובה הרשב"א כתב שאסרו שומנו של גיד משום חלב א"כ בחי' דלא שייך בו איסור חלב שומנו של גיד מותר לגמרי, אבל בטור ב"י סי' קי"ב מביא הטעם משום חלב ומשום גיד, וחזינא לגאון (עיין כ"ס יו"ד סי' ע"א וכ"ס או"ח סי' נ"א) שפירש בטוב טעם ששניהם אמת תחלת איסורו משום לתא דגיד וכיון שאסרו אותו יטעה העולם איסורו משום חלב ויאמרו כשם ששומן זה בטל ברוב ה"ה כל חלב בטל ברוב והוצרכו לאסור בששים אטו לתא דחלב ושני טעמים שאסרו משום גיד ומשום חלב אחד, לפי זה חלב של חי' שמותר לגמרי לא שייך לאסור שומנו של גיד בס' אטו חלבו דהא חלבו מותר לגמרי, ואין לומר כיון ששומנו של גיד של חי' בטל ברוב ע"כ יהא ידוע לכל העולם ששומנו של גיד אסור רק משום לתא דגיד ממילא גבי בהמה ג"כ בטל ברוב דהא ידעו העולם ע"י שומנו של גיד של חי' שבטל ברוב שאינו אסור רק משום גיד די"ל כיון שאין חי' שכיח ונמצא רק ביערות ומדבריות. אלא עתים רחוקות שיאכל חי', ובהמה שכיח בכל יום ולא ילמדו מחי' על בהמה ובהג"א מביא וכן הובא בשו"ע שכל מה שבבהמה אסור ה"ה דאסור בחי' ואין לזוז מפסק של שו"ע משום לא פלוג גזרו ונהיגי כך.
ב) נלענ"ד דאם כל רוב חכמי ישראל בעולם גזרו דבר דינם כסנהדרי גדולה של ע"א שחל גזירתם על כל ישראל וראיי' מהרמב"ם בהקדמה במשנה תורה שכתב שאין יכולין לכוף לבני מדינה אחת לקיים גזירות תקנות מנהגות שהנהיגו חכמי מדינה אחרת (ולמדינתם פשיטא שיוכל לתקן או בעירו כמבואר בשו"ע חו"מ סי' ב' בש"ך שם בשם מרדכי בשם רגמ"ה שכיון שנתמנה על הציבור הרי הוא כאביר שבאבירים כמבואר בטו"ז יו"ד סי'.. שאם עשה תקנה למגדר מלתא עובר עליה משום לא תסור) מה שאין כן מה שהובא בגמ' צריכין כל ישראל לקיים אותו כיון שרוב או כל חכמי ישראל הסכימו על דבר זה וכל ישראל קבלו אותם בל"ס הטעם שגזירה שאין רוב הציבור יכולין לעמוד בו אין יכולין חכמים לגזור, ואם גזרו ולא נתפשטו ברוב ישראל יכולין גם ב"ד אחר הקטן ממנו לבטל עיין ריש הלכות ממרים) והנה הרמב"ם עצמו שם כתב ע"ס שנים סמך לחיבור הגמ' הי' ב"ד גדול של ע"א א"כ האיך יכולין לכוף כל ישראל לקיים גזירתם מה שתיקנו באותן שנים קודם חיבור הגמ' כיון שלא הי' ב"ד של ע"א ומוכח שכל או רוב חכמי ישראל דינם כבית דינו הגדול, אבל יש להשיב על זה אולי באמת לא הביא רב אשי בגמ' רק מה שתקנו ב"ד הגדול אבל מה שגזרו חכמי ישראל באותו שנים באמת לא הביא.